Page 3 - etmol 102

‫נפשי לציון מספרד גלתה‬

‫הכמי הספררים עולים לארץ‪ ,‬אלהריזי מגלה ״הצהרת כורש״ של צלאח א־דין‬

‫מאת יואל רפל‬

‫מאלבסנדריה בדרכו לארץ‪ ,‬וכנראה זכה להגיע למחוז‬ ‫מסע המלחמה של מלכי הנוצרים פרננדו ואיזבל נגד‬
‫חפצו‪ .‬אין ספק שלא האריך ימים בארץ‪ .‬על־פי האגדה דרס‬ ‫אחרוני המוסלמים בספרד נסתיים בכיבושה של גרנדה‬
‫אותו פרש ערבי קנאי בשעה שקונן את ״ציון הלא תשאלי״‬ ‫בסוף חודש נובמבר ‪ .1491‬ב״‪ 6‬בינואר ‪ 1942‬נבנסו פרננדו‬
‫ואיזבל בתהלוכת נצחון מפוארת לגרנדה‪ .‬ב*‪31.3.1492‬‬
‫ליד הכותל המערבי‪.‬‬ ‫חתמו מלכי ספרד על צו לגירוש כל היהודים מהממלכה‪.‬‬
‫בתוך שלושה חודשים נתבעו היהודים לחסל את עסקיהם‪,‬‬
‫ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך‪,‬‬ ‫למכור את רכושם ולצאת מן הארץ אם בים אם ביבשה‪.‬‬
‫דורשי שלומך והם יתר עדרייך!‬ ‫כ־‪ 200‬אלף יהודים יצאו מספרד לפורטוגל )ממנה גורשו‬
‫מים ומזרח ומצפון ותימן שלום‬ ‫חמש שנים אחר־כך(‪ ,‬לצרפת‪ ,‬לצפון״אפריקה‪ ,‬לאיטליה‪,‬‬
‫רחוק וקרוב שאי מכל עברייך‪.‬‬ ‫לממלכה התורכית במזלח ולארץ־ישראל‪ .‬תמה תקופה של‬
‫כ־‪ 1500‬שנים לישיבת היהודים בספרד‪ .‬במשך תקופה‬
‫ש‪.‬ד‪ .‬גוייטין בותב‪ :‬״רבינו הפליג ביום טוב ראשון של‬ ‫ארוכה זו יצרו יהודי ספרד חיים עשירים שלא היו כדוגמתם‬
‫חג השבועות של שנת ‪ 1141‬ומן הגניזה אנו למדים‬ ‫בתולדות ישראל‪ :‬קמו אישים גדולים‪ ,‬חכמים‪ ,‬מלומדים‪,‬‬
‫שבחודש אב כבר הלך לעולמו‪ .‬לא אתמה כלל‪ ,‬אם יימצא‬ ‫פוסקי הלבה‪ ,‬אנשי מדע‪ ,‬משוררים‪ ,‬אנשי הגות ורבנים‪,‬‬
‫קטע‪ ,‬אולי בכתב״יד ערבי‪ ,‬שממנו נלמד‪ ,‬שהמשורר נפטר‬ ‫שהקימו תרבות עצומה וחיו חיים עשירים ומלאים‪ .‬בקיץ‬
‫בעכו‪ .‬ומכיוון שעיר זו לא נחשבה על ארץ־ישראל הובא‬ ‫זה‪ ,‬לפני ‪ 500‬שנה‪ ,‬גורשו מהארץ ואיש מהם לא נותר בה‪.‬‬
‫יצירת היהודים בספרד וגירושם חיים בליבות היהודים עד‬
‫לקבורות בחיפה״‪.‬‬ ‫היום‪ .‬וגם אם מבטל חואן קרלוס‪ ,‬מלך ספרד של היום‪ ,‬את‬
‫צו הגירוש המקורי בתוקף סמכותו המלכותית‪ ,‬הרי אותו‬
‫ביקורו של אברהם אבךעזרא‬
‫מאורע ‪ -‬עדיין תופס מקום נכבד בזכרון היהודי‪.‬‬
‫יוצר יהודי אחר מספרד שביקר בארץ הוא אברהם אבן־‬ ‫היהודים תפסו מקום מרכזי בספרד ובחייה‪ ,‬ואולם מעולם‬
‫עזרא‪ ,‬שלדעת רבים היה חתנו של רבי יהודה הלוי‪ .‬הוא‬ ‫לא שכחו את מולדתם הישנה‪ ,‬את ארץ־ישראל ‪ -‬הם כתבו‬
‫שר‪ :‬״אנחנו בני גלות‪ ,‬דכאנו העוני והדלות״‪ ,‬ושאל‪ :‬״אבי‬ ‫עליה‪ ,‬התפללו אליה‪ ,‬שרו לה שירי פאר ושירי כיסופים‪,‬‬
‫ועלו לחיות בה או לבקר בה‪ .‬רבים באו אליה‪ ,‬אבל הנודעים‬
‫אבי מתי תביא את אליהו הנביא״‪.‬‬ ‫שבהם הם אישיה הגדולים‪ :‬משוררים‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬פוסקים‬
‫אבן״עזרא שנולד בשנת ‪ 1089‬בטולידו‪ ,‬נמנה עם גדולי‬ ‫ורבנים‪ ,‬שבאו לחיות בה או לעלות אל המקומות הקדושים‬
‫הפרשנים של התורה‪ .‬הוא היה קנאי לדרך הפרשנות של‬
‫הפשט‪ ,‬ונהג על״פי הבלל ״אין מקרא יוצא מידי פשוטו‬ ‫שבה‪ ,‬והנודע שבהם הוא כמובן יהודה הלוי‪.‬‬
‫והדרש תוספת טעם״‪ .‬פרשנותו היא בעיקר פילולוגית ‪-‬‬ ‫״לך נכספה נפשי מפאתי מערב״ ‪ -‬כתב רבי יהודה הלוי‬
‫הוא מפרש את משמעות המלים ואת צורתן הדקדוקית‬ ‫שיצא מספרד לארץ״ישראל בשנת ‪ .1140‬גדול משוררי‬
‫והאטימולוגית‪ .‬בנדודיו בארצות קדם ‪ -‬אוהב נדודים היה‬ ‫ספרד עזב בערוב ימיו את ארץ הולדתו ואת מנעמי החיים‬
‫ועליו נאמר‪ :‬״וגם בשהיה אברהם זקן היה בעוף נודד מקן״‬ ‫שם ושם פעמיו לארץ המובטחת ובדרך כתב כמה משירי‬
‫‪ -‬עבר דרך ארץ״ישראל‪ ,‬ולפי אחת המסורות אף חי‬ ‫ציון הנודעים ביותר והמצוטטים עד היום‪ .‬במשך שנים‬
‫בירושלים‪ .‬יש חוקרים הגורסים כי שהה בארץ בעת ביקור‬ ‫רבות נחלקו החוקרים‪ ,‬אם הגיע יהודה הלוי לארץ־ישראל‬
‫חותנו רבי יהודה הלוי בשנת ‪ .1141-1140‬מכל מקום‪,‬‬ ‫או לא הגיע‪ .‬מאיגרת שפירסם לפני שנים אחדות החוקר‬
‫מפירושו לשיר השירים אנו למדים‪ ,‬כי בימיו עלו לרגל‬ ‫ש‪.‬ד‪ .‬גוייטין אפשר ללמוד‪ ,‬כי בקיץ ‪ 1141‬יצא המשורר‬
‫לארץ־ישראל למרות התנאים הקשים והסבנות הרבות‬