Page 5 - etmol 102
P. 5
r1 בן שבעים־ושלוש היה הרמב״ן ,רבי משה בן נחמן,
בעלותו לירושלים ,בשנת ,1267ורק כשלוש שנים זכה
M לשבת בירושלים ,עד שנפטר ב״ ,1270אך בשלוש השנים
האלה הניח הרמב״ן יסוד ליישוב יהודי חדש ,וזאת אחרי
1:1 תקופת הפרעות שעברה על הארץ עם הכיבוש הט^רי
*I והמונגולי.
הרמב״ן מונה במפורש את מצוות יישוב הארץ כמצוות
מחזור לראש השנה וליום כיפור מקטלוניה 1320 ,בערך עשה מן התורה .בהשגותיו לספר המצוות של הרמב״ם הוא
מוסיף מצווה זו :״שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן האל
נפשי לציון מספרד גלתה, יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד
ממעמקים ועד שחקים עלתה, זולתנו מן האומות או לשממה והוא שאמרו להם והורשתם
גיל הירבתה יום ראתה הראל והוא את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה
היום אשר מיום היותה איוותה.
והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם״.
אלחריזי מוסר תיאור עתונאי כמעט על כיבושה של הרמב״ן לא רק נאה דרש אלא גם נאה קיים .הוא הניח
ירושלים מידי הצלבנים ועל הכרזת צלאח א״דין 29 ,שנים מאחוריו את עיר מולדתו ,לאחר ויכוח נודע שערך עם
לפני כן ,שהתיר את יישוב היהודים מחדש בעיר .הוא ההגמון של העיר טורטוסה ,ועלה לירושלים .במכתב שכתב
מתאר כיצד הוא מסייר ברחובות העיר ופוגש ירושלמי לבנו הוא מספר על מצבה של ירושלים אז :״ומה אגיד לכם
ותיק :ובעודי מתהלך בנפש שואפת ודמעה נוטפת כנחל בענין הארץ ,כי רבה העזובה וגדול השממון ,וכללו של
דבר ,כל המקודש מחבירו -חרב יותר מחבירו ,ירושלים
שוטפת ,ראיתי לעומתי איש מבני העיר ויאמר אלי: הרבה יותר מן הכל וארץ יהודה יותר מן הגליל ועם כל
אחשוב כי אתה מקצווי גלויות ומארצות נכריות. חורבנה היא טובה מאד״.
אמרתי :כן הדבר ,ועתה רצוני לשאול דבר ממך. כוונתו של הרמב״ן בעלייתו לארץ היתה לעשות את
אמר לי :הנני עמך ,שאל ואגידה. ירושלים שוב מרכז ללימוד התורה .משהגיע לירושלים
מצא בה רק שני יהודים ,צבעים .ואולם עלייתו הביאה
אלחריזי מבקש לדעת כיצד חזרו היהודים והתיישבו בעקבותיה רבים אחרים ,צעירים שביקשו ללמוד במחיצתו
בירושלים: בארץ״ישראל ,והעיד על כך אחד מתלמידיו שכתב :״ועתה
מתעוררים רבים ומתנדבים לעלות לארץ ישראל ורבים
אמרתי לו :מתי באו היהודים לעיר הזאת? חושבים ,כי אנחנו קרובים לביאת הגואל״ .כאשר הגיע
אמר :מיום לכדוה הישמעאלים שכנוה הישראלים. הרמב״ן לארץ בא שלטון הצלבנים אל סופו .הרמב״ן
הספיק לסיים כאן את פירושו לתורה שבו נתן ביטוי רב
אמרתי :ומדוע לא שכנוה בימי הערלים?
אמר :מפני שאמרו כי הרגנו אלוהיהם ועשינו חרפה להם ,ואילו בתוכה ליחסו לארץ־ישראל.
מצאונו אזי חיים בלעונו. חמישים שנה לפני עלייתו של הרמב״ן ,בשנת ,1216
ביקר בארץ המשורר יהודה אלחריזי שכתב על ירושלים:
וכאן מספר לו בן שיחו על ״הכרזת כורש״ של צלאח א' ״מיום לכדוה ישמעאלים שכנוה ישראלים״ .היה זה לאחר
דין ,המתיר יישוב יהודים בירושלים. הכיבוש המוסלמי של ירושלים ,ואנו למדים מכך ששליטי
העיר החדשים התירו את התיישבותם של היהודים בירוש
אלחריזי מספר על התיישבותם של יהודי אשקלון לים ,בספר המקמות שלו ,״תחכמוני״ מתאר אלחריזי את
בירושלים -ואנחנו יודעים על כך גם ממקורות אחרים - הנצחון המוסלמי ואת הרשות שניתנה ליהודים לחיות בעיר
ומאשר ידיעה היסטורית אחרת על עלייתה של חבורה על״ידי צלאח א״דין :״האל הקנא לשמו ויחמול על עמו,
גדולה של יהודים מצרפת ומספר על פגישה עם שני ויער אלוהים את רוח מלך הישמעאלים בשנת ארבעת
מנהיגים של אותה קבוצה .אלחריזי מוסר גם על התיישבו אלפים ותשע מאות וחמישים ליצירה ) ,1190בתקופה שבין
תם של יהודים ״מערביים״ ,יוצאי צפון-אפריקה ,בירוש ממלכת הצלבנים הראשונה לשניה ,בימי שלטון צלאח א'
לים .כראוי לתיאור ״העתונאי״ שלו בחרוזים נאים ,הוא דין( ויצו להעביר קול בכל עיר אל כל רב וצעיר לאמור
מוסיף גם רכילות על אחד הרבנים :״יצאו עליו דיבות דברי אל ירושלים לבוא אליה כל הרוצה מזרע אפרים
גדולות ורבות במעשים רבים ועבירות ופעולות מכוערות
והנצחים בקצה השמים ,ויתקבצו אליה מכל פינה״.
והאל יודע נסתרות״. מספרו ״תחכמוני״ למדים אנו פרטים רבים על החיים
אלחריזי איננו נוצר לשונו ומספר גם על מחלוקות ועל בארץ ובסביבותיה .אלחריזי עלה באניה במרסיי בשנת
שנאות בין יהודי ירושלים .מתברר כי האהבה לארץ -לא 1215והפליג לאלכסנדריה ומשם בנילוס עד קאהיר ולא
זכה לראות את הרמב״ם הנערץ עליו שכבר נפטר ונפגש עם
מנעה ממנו את חשיפתה של האמת. בנו אברהם .הוא פגש נדיבים שפירנסוהו בכבוד וחיבר
לכבודם שירים .אחר״כך הצטרף לשיירה שעברה במדבר
סיני והדרך היתה קשה ,כפי ששר :״ונעבור דרך המדבר,
ארץ ציה וצרה ...ונלך במדבר הגדול והנורא״ .הוא הגיע
לעזה ושם ,כדבריו :״ערכנו תהילה לאל בתוף ובמחול ,על
כי עברנו מעבר החול״ .מעזה עלה לירושלים ,והכריז
בשיר :״אמותה הפעם אחרי ראותי פניך״ ושורר בהתרג
שות:
