Page 9 - etmol 102
P. 9

‫השטח טרשי ברובו‪ .‬מפאת מיקומה‬                             ‫נחלת בני המערבים ולהם בתי הכנסת‬                ‫מאירופה ומאמריקה ובעשירי עדתו‬
‫היתה השכונה באותם ימים מבודדת מן‬                         ‫ישבו יחד בשלום ובשלוה כעשרים‬                   ‫בירושלים‪ .‬אחד מעוזריו המרכזיים‬
‫השכונות היהודיות החדשות שמחוץ‬                                                                           ‫בתחום הבניה היה גזבר ועד המער­‬
‫לחומות‪ ,‬שרובן קמו בצפון‪-‬מערב העיר‬                                                    ‫בעלי בתים״‪.‬‬
‫העתיקה‪ .‬יש להניח שקשריהם של בני‬                          ‫בשנים האחרונות לחייו בנה הרב‬                            ‫ביים‪ ,‬רחמים שלמה אבו״שדיד‪.‬‬
‫השכונה התנהלו בעיקר עם העיר‬                              ‫דוד בן‪-‬שמעון בשכונה בית מדרש גדול‬              ‫בכספים שנאספו במרוקו קנה הרב‬
                                                         ‫ובית תלמוד תורה‪ ,‬ייתכן שזהו המבנה‬              ‫בן־שמעון חלקת אדמה גדולה בצפון‬
      ‫העתיקה‪ ,‬שבה חיו רוב בני העדה‪.‬‬                      ‫הגדול והיפה בן הקומתיים העומד כיום‬             ‫הרובע היהודי בעיר העתיקה ולאחר‬
‫הבתים הראשונים של השכונה נבנו‬                                                                           ‫שהתגברו על מכשולי הקניה והרישום‬
‫כפי הנראה בהתאם לצורת החלקות ועל‬                           ‫במרכז השכונה ומשמש כמוסד חינוכי‪.‬‬             ‫נבנו עליה בשנת ‪ 1860‬שני בתי כנסת ‪-‬‬
‫כן היו להם צורות לא אחידות ‪ -‬מלב‪-‬‬                        ‫ירידתה האירגונית והחומרית של‬                   ‫בית הכנסת הגדול ובית הכנסת רבי‬
‫ניות ולעתים בעלות אלכסונים מוזרים‪.‬‬                       ‫העדה לאחר מותו של הרב הביאה‬                    ‫אליעזר וכן בתי ציבור שונים‪ ,‬כמו‬
‫הם נבנו באבן גיר והיו ברובם בני שתי‬                      ‫להידרדרות במצבם של בתי הכולל‬                   ‫תלמוד תורה לילדים‪ ,‬בית״מדרש‬
‫קומות‪ .‬ברבים מהם היו חצרות‬                               ‫בשכונה‪ .‬לפי דברי מבקרים התאפיינו‬               ‫ללימודי מבוגרים ובתי מעון לעניים‪,‬‬
‫פנימיות‪ .‬שני הבתים שהוקמו בשלב‬                           ‫הבתים בצפיפות‪ ,‬במחנק ובקור והותי­‬              ‫לאלמנות וליתומים‪ .‬במשך הזמן התפתח‬
‫השני היו בתים טוריים‪ ,‬חד קומתיים‬                         ‫רו כדבריהם ״רושם קשה על האיש‬                   ‫המקום כמוקד ראשי לעדה המערבית‪.‬‬
‫ומורכבים מחדריס‪-‬חדרים בדומה‬                                                                             ‫לאחר מותו של הרב דוד בן־שמעון‬
‫ל״בתי כולל״ אחרים בירושלים‪ ,‬כמו‬                                                     ‫הבא מבחוץ״‪.‬‬         ‫נקרא בית הכנסת הגדול על שמו‪ .‬מאמ­‬
‫הבית שבפינת רחוב הס ורחוב דוד‬                            ‫נסיון לשיפור מצב הדיור בשכונה חל‬               ‫צע שנות השישים החל להתפתח ברחוב‬
                                                         ‫בשנים ‪ ,1904-1902‬בשעה שבראש‬                    ‫חברון מוקד נוסף של מגורים לבני‬
                                    ‫המלך‪.‬‬                ‫העדה עמד הרב נחמן בטיטו‪ .‬הוקם ועד‬              ‫העדה‪ .‬בחצר זו נמצאו בית כנסת וישי­‬
                                                         ‫מיוחד לבניין בתי מחסה נוספים לעניי‬
‫רוב הבניה התנהלה על פי הסגנון‬                            ‫העדה‪ ,‬נשלח שד״ר מיוחד לאסוף כסף‬                                                      ‫בה‪.‬‬
‫המסורתי בירושלים והתאפיינה בחד­‬                          ‫ובתרומות שהביא ובכספים אחרים‬
‫רים מקומרים בעלי קירות אבן עבים‬                          ‫נבנה בניין ותנור ונתפר בור מים‪ .‬וכן‬            ‫כאמור‪ ,‬מפעלם הגדול של המערביים‬
‫מאוד עם מילוי המכונה דבש‪ .‬הפתחים‬                         ‫נקנתה חצר ״שיש בה ה׳ חדרים ובית‬                ‫היה הקמת השכונה הראשונה של בני‬
‫היו מקושטים וכן חלונות כפולים‬                            ‫האוצר ובית תבשילין ובור מים״ וכן‬               ‫ירושלים מחוץ לחומות‪ .‬תחילתה‬
‫מקושתים ובעלי קשת תומכת מעל‬                                                                             ‫ביוזמת יחידים מבני העדה ואילו הנהגת‬
‫לקשת החלון‪ .‬הגגות הראשונים היו‬                                                ‫חלקת אדמה גדולה‪.‬‬          ‫העדה והרב דוד בן‪-‬שמעון החלו לפעול‬
‫כיפתיים או שטוחים‪ ,‬והבניינים שנבנו‬                       ‫בשנת ‪ 1909‬מונה ועד שבנה בניין‬                  ‫למען השכונה שנים מספר לאחר ייסודה‬
                                                         ‫שני לבתי מחסה לעניי העדה‪ .‬בנייתם‬               ‫‪ -‬ב‪ ,1869-‬ומאז התרחבה וגדלה‪ .‬על כך‬
   ‫בסוף התקופה היו בעלי גגות רעפים‪.‬‬                      ‫של שני בתי המחסה הושלמה לפני‬
‫הבית המצוי במרכז השכונה הוא‬                                                                               ‫מודיע גם עתון ״הלבנון״ מאותה שנה‪:‬‬
‫מבנה מעניין במיוחד והופעתו מונומנט­‬                               ‫פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬             ‫״אחינו המערביים מאפריקא ובראשם‬
‫לית‪ .‬ייעודו בתקופה התורכית לא‬                            ‫בזמן מלחמת העולם הראשונה ירד‬                   ‫הרב המובהק וצדיק מוה׳ דוד בן‪-‬שמעון‬
                                                         ‫מספר התושבים בשכונה והגיע ל‪22-‬‬                 ‫נ״י קנו חורבה אחת מחורבות ירושלים‬
                      ‫התברר לי עד היום‪.‬‬                  ‫בתי אב שכללו ‪ 51‬נפשות‪ .‬עד סוף‬                  ‫ובעזרת נדיבי אחינו בני ישראל מחו״ל‬
                                                         ‫התקופה העותמאנית נבנו מבנים של‬                 ‫‪ -‬ונדיב אחד התנדב ארבעה אלפים‬
‫לעיון נוסף‪ :‬שכונה חלוצית בירושלים‬                        ‫לא‪-‬יהודים רק ממערב לשכונה‪ ,‬שמצ­‬                ‫פראנק ‪ -‬והנם בונים שם חדרים תחתים‬
                                                         ‫פון גבלה עם בית‪-‬הקברות המוסלמי‬                 ‫ושניים להכנסת אורחים ותלמוד תורה‪.‬‬
‫־־ מאת ר‪ .‬קרק‪ ,‬בתוך ״חלוצים‬                              ‫בממילא‪ ,‬בדרום גבלה עם מטעים של‬                 ‫כי רבו המערבים הבאים ממארקא‬
                                                         ‫יוונים‪-‬אורתודוקסים ובמזרח היה‬                  ‫לשמע שוא אשר ישמעו כי תכונן ציון‬
‫בדמעה״ בהוצאת ״עם עובד״; ״עיר‬                                                                           ‫בעבודת האדמה והמה מתבוססים בדמי‬
                                                        ‫עברית בלטינית‬                                   ‫נפשם בקרב חוצות‪ .‬ברוך ה׳ אשר לא‬
‫בראי תקופה״ ‪ -‬י‪ .‬בן־אריה‪ ,‬הוצאת‬
                                                        ‫בין שתי מלחמות העולם היחה העברית‬                               ‫השבית גואל מירושלים״‪.‬‬
                            ‫״יד בן צבי״‪.‬‬                ‫שפה נפוצה מאוד בין יהודי ליטא‪ .‬בעיר‬             ‫בבניינים שבחצר עדת המערביים‬
                                                        ‫קובנה היו ארבע גימנסיות שכל המקצו­‬              ‫המצויים עד היום בשכונת מחנה ישר­‬
                      ‫?וי מן‬                            ‫עות נלמדו בהן בעברית‪ .‬אחת מהם היתה‬              ‫אל‪ ,‬קבועים שני לוחות מימי היסוד‪.‬‬
                        ‫‪»1‬דר‪ .‬גו‪1'010‬ן ו‪».‬נדי‬           ‫״הגימנסיה העברית״‪ ,‬שמייסדה היה פרופ׳‬            ‫מהם אנו למדים כי את ארבעת אלפים‬
                                                        ‫שוובה‪ ,‬שעלה לארץ והיה פרופ׳ ליוונית‬             ‫הפראנק להקמת השכונה תרמו משה בן‬
      ‫תורת‬                                              ‫ורקטור האוניברסיטה העברית‪ .‬בין‬                  ‫סטרית והגברת רחל‪ ,‬על‪-‬ידי רחמים‬
‫הלשון הלטינית‬                                           ‫מנהליה ומוריה היו ד״ר ברמן‪ ,‬שייסד אחר־‬          ‫שלמה אבו‪-‬שדיד‪ ,‬גזבר העדה‪ .‬ב‪1870-‬‬
                                                        ‫כך יחד עם טוני הלה‪ ,‬את בית־ספר תיכון‬            ‫קנה הרב בן‪-‬שמעון חלקת אדמה נוספת‬
     ‫א• תורת ה צורות­‬                                   ‫חדש בתל־אביב וכן אליהו בייליס‪ ,‬אחר־‬
‫ג* יסודות הםנם‪3‬סיס‪-‬‬                                     ‫כך מנהל בית‪-‬חינוך בצפון תל‪-‬אביב והסו­‬                        ‫כדי להקים עליה בית כנסת‪.‬‬
                                                                                                        ‫עד לשנת ‪ 1872‬נמשך השלב הראשון‬
‫‪Qial 1H|«I <i«« h*c‬‬   ‫•‪«,««(** •!•4‬‬            ‫; ‪MtttM‬‬                                    ‫פר נתן גורן‪.‬‬  ‫של הבניה בשכונה‪ .‬הוצאות המימון של‬
      ‫‪fvt .,uKalctiK‬‬                                    ‫כדין גימנסיה אירופית מעולה למדו בה‬              ‫בתי הציבור‪ ,‬בית הכנסת‪ ,‬בתים להכנ­‬
                      ‫‪M • tK |tl UH ImK‬‬                 ‫גם לטינית‪ .‬המורה ללטינית )וגם למתימ­‬            ‫סת אורחים ובתי המחסה לעניים‪ ,‬עברו‬
                                                        ‫טיקה( היה יוסף לויטן ובעזר לתלמידים‬             ‫את המצופה והרב דוד בן‪-‬שמעון שקע‬
        ‫'‪ ■1‬סו ק צי ג ס ק ע ‪iiu»n m p‬‬                   ‫ולציבור הרחב הוציא לאור ספר לימוד‬               ‫בחובות‪ .‬בכל אופן‪ ,‬השכונה גדלה‬
                                                        ‫לטינית שבנראה הוא יחיד מסוגו‬                    ‫ו״הלבנון״ של שנת ‪ 1872‬מתאר את‬
‫ספר ללימוד הלטינית ־ יחידי בעברית‬                       ‫בעברית‪ .‬כן הוציא לאור קובץ ספרותי‬               ‫בתיה‪ :‬״בנויים בהדר בתים נחמדים‬
                                                        ‫בלטינית לבחי‪-‬ספר‪ .‬יוסף לויטן‪ ,‬שבין‬
                                                        ‫תלמידיו היו מבקרת המדינה מרים בן‪-‬‬
                                                        ‫פורת והמשוררת לאה גולדברג‪ ,‬נספה‬

                                                                       ‫בגיטו קובנה עם רעייתו ובגו‪.‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14