Page 14 - etmol 102

‫תיאור של ירושלים תחת שלטונו‬
‫של מושל אכזר בראשית המאה ה־‪7‬ו >‪slw:‬‬

‫נכנסים בה למערבה שהיא על הר ציון״‬ ‫אחת האיגרות היפות והחשובות שהאיגרת נשלחה אל רבה של קהילת‬
‫והגיעו ״קרוב לב׳ חודשים וחצי לפני‬
‫יד באדר״‪ ,‬כלומר בראשית חודש טבת‪.‬‬ ‫ביותר ששלחו נוסעים ועולים מירוש­ קארפי ומכל מקום לראש הקהל‪ ,‬ואולי‬
‫אכן‪ ,‬בראשית בואו של אבן פארוך‬
‫לירושלים‪ ,‬בכ׳׳ה בטבת )ולפני סוף‬ ‫לים לגולה הוא ״ספור דברים מורגלים הוא יאודה ראוינה מאותה עיר‪ ,‬שעליו‬
‫שבט( הגיעה לעיר שיירה של יהודים‬
‫איטלקיים‪ ,‬ומושל העיר החדש‪ ,‬שנודע‬ ‫בירושלים״‪ .‬האיגרת נכתבה בפורים נאמר כי ביתו ״בית מלא כולו אור‪...‬‬
‫באכזריותו‪ ,‬גזל ממנה כסף‪ ,‬וכך נאמר‬
‫בספר ״חורבות ירושלם״‪ :‬״חוץ משלש‬ ‫שפ״ה )‪ ,(1625‬בעצם הימים הנוראים שהוא פתוח לרווחה‪ ,‬בית ועד לחכמים‪,‬‬
‫מאות גרושו׳ אשר גזל משיירה א׳ של‬
‫יהודים אשר בעת ההיא באו להתישב‬ ‫של גזירות אבן פארוך‪ .‬המחבר לא עניים בני ביתו״‪ .‬ואכן האיש שאליו‬
‫בירושלים״‪ .‬אפשר שמחבר ״חורבות‬
‫ירושלם״‪ ,‬המתאר את הצרות והייסו­‬ ‫הסתפק בתיאור דרך המסע לארץ־ הופנתה האיגרת היה עשיר‪ ,‬שהרי‬
‫רים שעברו על העיר בימי אבן פארוך‪,‬‬
‫אמנם מתכוון לשיירה של דניאל פינצי‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ששלח למיודעיו באיגרות אשתו מסרה לכותב מאה ליטרים ״לתת‬
‫על מטרת העליה נשמעת בת קול‬
‫מדבריו של הכותב‪ .‬הוא דבק לאהבה‬ ‫קודמות‪ ,‬וביקש לספר את אשר ראה ליד מעון הפרנסים״‪.‬‬
‫בארץ‪-‬ישראל ולבו סמוך היה ובטוח כי‬
‫רק בירושלים יכול הוא להגשים את‬ ‫בעיניו בירושלים‪ ,‬חיי היהודים ושאר ידידו הנכבד של הכותב בקארפי היה‬
‫משאת נפשו להעמיק חקר בלימוד‬
‫הקבלה מפי סופרים‪ ,‬הם מוריה ומביניה‬ ‫האומות‪ ,‬תלמידי החכמים‪ ,‬המנהגים להוט כנראה לקבל ידיעות מן הקורות‬
‫הגדולים של קבלת האר׳׳י והרמ׳׳ק‪,‬‬
‫ומפי ספרים‪ ,‬הם הכתבים המדויקים‬ ‫והאווירה בעיר הקודש‪ .‬דבריו בדוקים אותו בדרכו ובלי ספק הפציר בו להר­‬
‫שהיו נדירים באיטליה‪ .‬דומה שחברו‬
‫לכך גם התקוות לגאולה וכן המצב‬ ‫ונאמנים והרבה ידיעות ייחודיות בות במכתבים‪ .‬אף הוא עצמו היה‬
‫בכמה ערים באיטליה‪ ,‬בייחוד בדוכסות‬ ‫מצויות באיגרת‪.‬‬
‫לומבארדיה‪ .‬העליה מאיטליה לירושלים‬ ‫מזדרז לענות לשולחו דבר‪.‬‬
‫גברה למן סוף ימיו של הרב מנחם‬
‫עזריה מפאנו)נפטר בשנת ש׳׳פ‪(1620 ,‬‬ ‫שם המחבר לא נמצא באיגרת וכל‬
‫ובין העולים היו כמה וכמה חכמים‬
‫שקיבלו ממנו‪ .‬הרבנים‪ ,‬הדיינים‪ ,‬פרנסי‬ ‫אשר ידוע עליו‪ ,‬אינו ידוע אפוא אלא‬
‫הקהל והרופאים ששימשו בירושלים‬
‫בתקופה זו באו רובם‪ ,‬ועל כל פנים חלק‬ ‫מתוכה‪ .‬ממנה אנו למדים שהיה מקהילת‬

‫ניכר מהם‪ ,‬מאיטליה‪ .‬בצפת היתה‬ ‫קארפי‪ .‬נראה לי שמחבר האיגרת הוא‬
‫קהילה איטלקית משכבר ואף היה להם‬
‫בית מדרש משלהם‪ ,‬ובירושלים נוסדה‬ ‫ר׳ דניאל פינצי מקארפי שבאיטליה‪,‬‬

‫קהילה איטלקית כמה שנים אחר‪-‬כך‪.‬‬ ‫שעלה לירושלים כדי לעסוק בקבלה הכותב יצא בשיירה לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫אכן‪ ,‬בספר ״חורבות ירושלם״ נאמר‪,‬‬
‫שלפני בואו של העריץ אבן פארוך‬ ‫בחברת גדולי המקובלים שם‪ .‬יש להניח שכך מעיד הלשון ״בני חבורתינו״‬
‫לירושלים ״היו נחרדים כצפור בנים‬
‫רבים מארבע כנפות הארץ להתישב‬ ‫שבראש איגרתו‪ .‬העולים לא כולם היו‬ ‫מיפו לירושלים‪ ,‬מפה מראשית המאה ה־‪17‬‬
‫בירושלים והיה זה בידינו סימן נגלה‬ ‫מקארפי אלא גם מקהילות אחרות‬

‫לתחלת קבוץ גליות״‪ .‬ועוד הוסיף‬ ‫באיטליה‪ .‬הוא מזכיר אחד מקארפי בשם‬
‫המחבר לאמור‪ :‬״ונתישבה עיר אלהינו‬
‫ר׳ משה פינצי‪ ,‬ר׳ הלל ועוד שני עניים‬

‫שהיו עמם בשיירה‪ ,‬שנים שבאו מאור‪-‬‬

‫בינו‪ .‬מקום התכנסותם היה ויניציאה‬

‫ומשם יצאו לדרך‪ .‬כנראה‪ ,‬מחמת גודל‬

‫החבורה הפליגו בשתי ספינות‪.‬‬

‫דרכם בים היתה רצופה הרפתקאות‪.‬‬

‫שלוש פעמים עמד עליהם נחשול להט­‬

‫ביעם‪ .‬וגם בהגיעם ליפו נסתכנו בני‬

‫החבורה ״בסערה אחרונה שעמדה‬

‫עליהם אחרי הגיענו לחוף יפו״‪ .‬לפי‬

‫שהכותב הוציא עצמו מן הכלל למד‬

‫אתה שהוא לא היה עמהם אלא הגיע‬

‫לפני שאר בני חבורה ועליו לא עברה‬

‫סכנה זו‪ .‬הדרך מיפו לירושלים היתה‬

‫מלאה סכנות והוא מודה לה׳ שלא‬

‫נמסרו ״ביד הקמים עלינו״‪ .‬ולא ראה‬

‫מכשולים אלה אלא כמאמר חז״ל‬

‫שארץ‪-‬ישראל אינה נקנית אלא בייסו­‬

‫רים‪ .‬הם נכנסו לירושלים מצד מערב‪,‬‬

‫כאומרו‪ :‬״וכל הבאים אליה מגלילותינו‬

‫‪14‬‬