Page 11 - etmol 102
P. 11
לטקס גילוי האנדרטה באו כמאתיים ז׳ באדר תרצ״ד ) 22בפברואר .(1934 טקס חנוכת האנדרטה1934 ,
איש .היו שם לא רק כתבי ״דבר״ אותם ימים עמדה בעיצומה החקירה
ו״הארץ״ אלא גם שליחי ״היינט״ בפרשת רצח ארלוזורוב ,והמתח היה מונטר ,שרף וטוקר .על הקבר נערמה
הוורשאי ו״דער טאג״ הניו-יורקי .ירד רב .על כן הקדימו לטקס הכנות מדוקד תלולית של עפר ,מוקפת אבנים.
גשם שוטף אך בסופו של דבר נפתח קות ,שבאו למנוע התנגשויות ולהבטיח
הטקס בשעה שלוש-ושלושים אחר- סדר וכיבוד המעמד .הוועד-הלאומי חלפו ארבע שנים .הקבר עמד בשמ־
הצהריים .בין הנוכחים היו כתריסר קבע ״מפקח״ לתיאום העליה לרגל: מונו .והנה ,ב־ 1928ביקר במקום אלפ*
ממגיני תל-חי וכן חנה ,אחותה של שרה ביום ר ,ח׳ באדר ,יעלו לקבר חניכי רד מונד )לימים לורד מלצ׳ט( והזדעזע
צ׳יז׳יק ,ואביהן הישיש .ילדי בית- תנועות הנוער של ארץ-ישראל העוב מן העזובה באתר ,שכבר נהיה סמל
הספר של כפר-גלעדי ותל-חי הניחו דת .כן תוכנן מסע של כל קבוצות לגבורה יהודית .מונד הודיע מייד שהוא
זרים .יפתח ויוחנן זייד גילו את הלוט האופנוע של ״הפועל״ ,לתל-חי ,ואילו תורם 300לירות שטרלינג להקמת
הלבן מעל האנדרטה .דוד רמז ,שהביא עליית חניכי בית״ר נקבעה ליום א׳ .כל אנדרטה על הקבר .עתה נחרדו מאדי
את דבר הוועד-הפועל של ההסתדרות העולים לתל-חי נקראו שלא ללכלך את שותם גורמים רבים ביישוב ,ובראשם
ביום הזכרון הראשון בתרפ״א ,איחר המצבה על-ידי כתיבה או חריטת הוועד־הפועל של ההסתדרות :הייתכן
להגיע ובמקומו נאם ,בין שאר הנוא שמות .תנועת הנוער-העובד ביקשה שאדם אחד יטול לעצמו את ההנצחה
מים ,אליעזר קפלן .אחרון הדוברים שהיא עניינו של העם כולו? מינו ועדה
היה הפסל מלניקוב .הוא הודה ליהודה מחבריה להביא ״צלמוניות״. והכריזו על מגבית עממית .המחלוקת
קופילביץ )אלמוג( וליצחק לנדוברג התלקחה בעתונות והולידה חליפת
)שדה( ,שהשתתפו בחציבתו של גוש ^ ^ *ז ►.י' מברקים נמרצת בין ההסתדרות הציו
הסלע הענקי ,וללורד מלצ׳ט ולוועד- נית בלונדון ,שחששה לכבודו של
הפועל של ההסתדרות הכללית, מונד ,ובין ההנהלה הציונית בירושלים.
שאיפשרו לו להוציא אל הפועל את גם ״המפקד הראשי לבט״ר )לתנועת
בית״ר ,שנקראה אז בראשי תיבות על
אנדרטת ההנצחה. שמו של טרומפלדור -ברית טרומפל-
דור( בארץ-ישראל״ ,מנחם ארבר ,תבע
לאחר הטקסים החגיגיים היו שביקרו חלק במפעל והודיע כי תנועתו כבר
את דמות האריה .אמנם -כך טענו - החלה לאסוף כספים לתכלית זו ,בעיקר
מלניקוב נסע לקהיר לראות שם אריות בפולין .חיים וייצמן התערב במחלוקת
של ממש ,בגן-החיות ,וכן ביקר במוזי והציע להעמיד את המפעל תחת חסותו
אונים וראה פסלים קדומים של אריות, של הוועד-הלאומי ,הנהגת היישוב.
אך לדעתם ראש הפסל אינו כראש של הצעתו נתקבלה וגם הוועד-הפועל של
אריה והתנוחה אינה כתנוחת אריה ההסתדרות הסיר את התנגדותו ,ובלבד
שואג .בסופו של דבר התרגלנו לפסל, שהמלאכה תימסר לידיו של הפסל
ואפילו התחלנו להעריך אותו .משאלה אברהם מלניקוב ,שהיה מקובל על מונד
אחת היתה לו למלניקוב :שסביבת
מלכתחילה.
הקבר תיוער .משאלה זו נתמלאה. עברו עוד שש שנים .פסל האריה
השואג של מלניקוב נחנך ביום חמישי,
הקבר הארעי
11