Page 16 - etmol 102

‫מקומות שלא ביקר בהם נמנע מלכתוב‬ ‫נכבדי ירושלים‬
‫והיה בדעתו לכתוב אחרי שיבקר בהם‪.‬‬
‫מבחינה זו הרי איגרתו היא מן המקו­‬ ‫בני שלוש דתות‪ :‬מורי‪ ,‬כלומר מוסל­ הספר ״שני לוחות הברית״‪ .‬בחלק‬
‫רות החשובים ביותר לתולדות ירוש­‬
‫מים‪ ,‬״תושבי העיר משנים רבות״ והוא החמישי ‪ -‬עניינים שנתבקש לעשות‬
‫לים‪.‬‬
‫הידיעות שהוא מביא הן חשובות‬ ‫מבדיל בינם לבין התוגרמים‪ ,‬כלומר לפני צאתו לדרך מאשתו של מקבל‬
‫ביותר ומשלימות את אשר נכתב בספר‬
‫״חורבות ירושלם״ ובשאר כתבים‬ ‫התורכים וערלים‪ ,‬הם הנוצרים‪ .‬הוא האיגרת ומאחרים‪.‬‬
‫שנשלחו אז מירושלים לגולה על ימי‬
‫שלטונו הקשים של אבן פארוך‪ .‬דומה‬ ‫מדבר על הכנסיות של הנוצרים‪ ,‬על‬
‫שהכותב היה היחיד שתיאר את דרך‬
‫המלך העוברת לאורך העיר העתיקה‬ ‫מסגדי המוסלמים‪ ,‬עסקיהם‪ ,‬לבושם‬
‫בואכה שער שכם‪ ,‬שנחשפה אחרי מלח­‬
‫מת ששת הימים‪ .‬גם המנהגים לפרטי­‬ ‫וכמה ממנהגיהם ומה בין היהודים ליתר‬
‫הם‪ ,‬סדרי התפילה והמנהג שהנכנס‬
‫לדירה חדשה כל הקהל סועד עמו‬ ‫התושבים‪ .‬היהודים לובשים מלבושי‬
‫בשבת ראשונה ומביא עמו דברי המא­‬
‫כל‪ ,‬אין לנו כמותם ממקורות אחרים‪.‬‬ ‫התורכים כדי שלא יהיו ״מרננים אחרי­‬
‫ידיעה דומה אנו שומעים כ‪ 180-‬שנה‬
‫אחר‪-‬כך בשנת תס״ב )‪ (1702‬מפיו של‬ ‫הם״‪ ,‬וכן הנשים הולכות רעולות‪ .‬בעיני וכן הוא מספר על כתבי הקבלה של‬
‫ר׳ מרדכי די לאטיש‪ ,‬סופרו של ר׳‬
‫יהודי מאיטליה נראה לבוש זה מוזר‪ .‬רבי משה קורדיברו ושל האר״י‬
‫אברהם רוויגו שכתב‪:‬‬
‫״בעת קבלת שבת הוכרח לקום )ר׳‬ ‫בחלק השני תיאור גיאוגרפי של והמקובלים האחרים‪ ,‬ומוסר את מחירי­‬
‫אברהם רוויגו במחלתו( לילך לבית‬
‫הכנסת ספאניולו‪ ,‬כי כן המנהג שבאים‬ ‫ירושלים‪ ,‬הר ציון‪ ,‬הר הבית‪ ,‬שהיהו­ הם ומספר כי הוא משתדל לקנותם וכן‬
‫הפרנסים והגבאים ומביאים מנחה‪ ,‬בשר‬
‫ויין‪ ,‬מתנה הראויה להתכבד‪ ,‬ומזמינים‬ ‫דים מנועים מלהיכנס בו מלבד הכותל הוא מוסר ידיעות נוספות על ירושלים‪.‬‬
‫וקוראים אותו לילך לבית הכנסת‬
‫שלהם‪ ,‬וכן עושים בשבת שניה ראשי‬ ‫המערבי‪ ,‬והר הזיתים‪ ,‬עמק יהושפט על דברים שאירעו בהיותו שם‪ ,‬בייחוד‬
‫בית הכנסת של תלמוד תורה‪ ,‬ובשלי­‬
‫שית בית הכנסת אשכנזים‪ .‬וביוש״ק‬ ‫והשילוח‪ ,‬והשערים בחומה‪ .‬העיר מלאה לעולים מאיטליה‪ ,‬ועל בית הכנסת‬
‫)ביום שבת קודש( אחר בית הכנסת‪,‬‬
‫חזרו לבוא כל חכמי ירושלים להקביל‬ ‫חורבות לא רק בין החומות אלא גם הקראי‪ .‬הכותב מוסר כי בירושלים‬
‫פניו‪ ...‬ובעת הסעודה כל אחד מביא‬
‫מנחה קטנה‪ ,‬כוס יין‪ ...‬וקערה אחת של‬ ‫מחוצה להן‪ ,‬ולדעתו לפני החורבן כל עשרים קראים‪ ,‬שרובם צורפים‪ .‬השמו­‬
‫כסף ממיני מגדים או פירות חשובים‬
‫השטח הזה נכלל בתחומה של העיר‪ .‬עה שנפוצה בויניציאה שנפטר שאין לו‬
‫לחבב מצוות הכנסת אורחים״‪.‬‬
‫הערבים בנו על חורבות אלו בתי יורשים בעיר הקהילה לוקחת את עזבו­‬
‫המנהג נשמר‪ ,‬אפוא אם כי גונו נשת­‬
‫נה‪ .‬כן הוא מספר על הקבורה במערות‬ ‫תפילה‪ .‬וכאן הוא נפנה לדבר בכנסיות נו‪ ,‬איננה נכונה‪ .‬אדרבה‪ ,‬הפרנסים‬
‫בהר הזיתים‪ ,‬ממנה מסתבר שאין‬
‫יכולים לבקר בהר הזיתים אלא בשעת‬ ‫של הנוצרים וכי גם עליהם ניתכת חמתו לוקחים את העזבון כדי שלא יגזלו אותו‬
‫הקבורה‪ :‬מספר היהודים בעיר ‪2000‬‬
‫נפשות‪ :‬הוצאות הקהל שבהן נוטלים‬ ‫של הפשה‪ ,‬עד שהם נאלצים להישאר זרים‪ ,‬ולשומרו ליורשים‪.‬‬
‫האשכנזים כדי רבע‪ :‬התקנה שלא‬
‫תיעשה צוואה אלא אם כן במעמד‬ ‫סגורים במנזריהם ולפרוע לפשה כסף בחלק השמיני והאחרון של האיגרת‬
‫הפרנס כדי שגם לקהילה יינתן חלק‬
‫בעזבון‪ :‬על תלמוד התורה שבו שבעה‬ ‫רב‪ .‬לשם כך הם נזקקים ללוות כסף הוא מוסר על הדירות והבתים בירוש­‬
‫מלמדים ולכל מלמד עשרים תלמיד‪:‬‬
‫לימוד הקבלה‪ ,‬הבקיאים הגדולים בה‪,‬‬ ‫בריבית‪ .‬הקתולים לווים מיהודים לים‪ ,‬צורתם ומחיריהם ותנאי הבניה‪.‬‬
‫ובאילו ספרים מעיינים והקפדתם לבל‬
‫ומעלים להם ריבית בשיעור ‪ 16‬למאה‪ ,‬הבתים נבנים על חורבות ויש לקבל‬
‫ייצאו הכתבים מתחת ידם‪.‬‬
‫האיגרת היא תיאור מפורט של‬ ‫והדבר היה נוח להם‪ ,‬שכן המוסלמים רשות מן הפשה‪ .‬אין מקום בירושלים‬
‫ירושלים בשנות העשרים של המאה‬
‫ה‪ ,17-‬והיא מעניינת ומרתקת והמחבר‬ ‫שבו יחפרו יסודות לבניין בלא שיימצ­‬ ‫תבעו ריבית גדולה יותר‪.‬‬
‫מסיים‪ :‬״סוף דבר השמעתי למלת כבוד‬
‫תורתו ממה שנראה לי וראיתי בעין ואם‬ ‫חלק שלישי באיגרת דן על מצוקת או בו מימצאים עתיקים‪.‬‬
‫ירחיב ה׳ גבולינו‪ ,‬כמו שאנו מיחלים‬
‫במהרה בימינו‪ ,‬ויספתי לכתוב למעלת‬ ‫הקהילה וההחלטה לשלוח שלוחים אין לך עניין באיגרת שאין בו מן‬

‫כבוד תורתו עוד הרבה פעמים״‪.‬‬ ‫לגולה‪ ,‬וכאן הוא מפרט מה עשה בכספי החדש‪ .‬בדבריו יש גם כדי להאיר באור‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״ספור דברים מורגלים‬ ‫קופת ארץ‪-‬ישראל שנטל עמו‪ .‬בחלק בהיר את אשר היה ידוע במעומעם‬

‫בירושלים״ ‪ -‬מ‪ .‬בניהו‪ ,‬אסופות א׳‬ ‫הרביעי עניינים יהודיים‪ ,‬בתי הכנסת ממקורות אחרים‪ .‬אין בה דברי הבאי‬

‫בהוצאת יד הרב נסים‪.‬‬ ‫ובתי המדרש‪ ,‬מנהגיהם וסדריהם‪ :‬והפרזה‪ ,‬ולא דבר שלא ראה בעיניו‪,‬‬

‫מנהגי חופה ומילה וחנוכת הבית‪ .‬הוא הגם שמגמת פניו להלהיב לבבות‬

‫מספר כי בראש הקהילה האשכנזית לעליה לארץ‪-‬ישראל‪ .‬וכלשונו‪ :‬״זהו מה‬

‫עומד הרב ישעיהו הלוי הורביץ‪ ,‬בעל שאני יכול להעיד על פי הראיה״‪ .‬על‬

‫‪6‬ו‬