Page 19 - etmol 102
P. 19

‫כיצד היה‬

            ‫חידושי הלשון הצבאית במשך ‪ 75‬שנים‬

    ‫״הרובה״‪ ,‬״הרימון״ ועוד‪ .‬בחוברות‬                ‫חוברת הדרכה בגדוד העברי ‪1920‬‬  ‫‪ I‬אברהם עקביה‪ ,‬מוותיקי חברי‬
    ‫אלו נתחדשו בין השאר המלים‪:‬‬
    ‫איתות‪ ,‬קשר‪ ,‬דממת אלחוט‪ ,‬מרגמה‬         ‫כ״ל הראשון של צה״ל(‪ ,‬את לשכת‬           ‫| ״ההגנה״‪ ,‬היה מתורגמנו של קפיטן‬
    ‫)לפי משלי כ״ו‪ ,‬ח׳( ופגז)לפי תיר‪-‬‬      ‫ההדרכה המרכזית של ״ההגנה״‪.‬‬             ‫| וינגייט‪ ,‬האנגלי שהקים את פלוגות‬
    ‫גום של אונקלוס לפסוק י״ט בפרק‬         ‫האחראי הלשוני על הפירסומים היה‬         ‫‪ t‬האש בימי מאורעות ‪,1939-1936‬‬
    ‫כ״ו ביחזקאל(‪ ,‬כתוצאה מחידוש זה‬       ‫סעדיה גולדברג‪ ,‬חבר ועד הלשון‪.‬‬
    ‫באה לעולם ההפגזה ולהפגיז‪ .‬אחת‬        ‫העברית ומורה בטכניון‪ ,‬והוא מילא‬         ‫‪ I:‬ואחר־כך היה עוזרו של וינגייט‬
    ‫החוברות שפירסמה אז ״ההגנה״‬           ‫תפקיד מכריע בחידוש מונחים‬               ‫‪ I‬במלחמה באיטלקים בחבש‪ .‬עקביה‬
    ‫היתה ״ניהוג כיתת רגלים״‪ .‬עותק‬
    ‫של חוברת זו נמצא בידי וינגייט‪,‬‬                          ‫צבאיים וביצירתם‪.‬‬     ‫| ערך חוברות הדרכה של ״ההגנה״‬
    ‫שביקש ללמוד עברית וסימן לעצמו‬                                                ‫| בימי המחתרת וחידש מושגים רבים‬
                                          ‫בחוברת הראשונה שהוציאה‬                 ‫| בלשון הצבאית‪ .‬בשנת ‪ 1951‬פירסם‬
    ‫את החידושים הלשוניים‪ .‬באותה‬           ‫הלשכה‪ ,‬״תרגילי סדר״‪ ,‬נתחדשו‬            ‫‪ I‬״מילון למונחי צבא״ המקיף את‬
    ‫חוברת נתחדשו מושגים רבים‪ ,‬כמו‬         ‫בין השאר המלים האלה‪ :‬״לימין ‪-‬‬          ‫‪ I‬הלשון הצבאית עד אז‪ .‬בימים אלו‬
    ‫מחלקה רובאית‪ ,‬סמל‪ ,‬חיל רגלים‪,‬‬         ‫שור״‪ ,‬״לחזית ‪ -‬שור״‪ ,‬״הצג‬              ‫‪ 4‬יצא לאור ספרו ״לשון נולדה״ על‬
    ‫מרגמה‪ ,‬מדוכה‪ ,‬אשפה‪ ,‬מיסוך‪,‬‬            ‫נשק״‪ ,‬״הכתף נשק״‪ ,‬״דגל נשק״‬            ‫‪ I‬התפתחותה של הלשון הצבאית‬
    ‫תצפית קרקע‪ ,‬תצפית אוויר‪ ,‬סיור‬         ‫ועוד‪ .‬האירגון הצבאי הלאומי ‪-‬‬           ‫‪ jj‬העברית‪ .‬עקביה מצין כי את אחת‬
    ‫)ומכאן נוצר ‪ -‬לסייר(‪ ,‬גייסות‪,‬‬         ‫אצ״ל ‪ -‬אימץ את המונחים שחידשה‬          ‫‪ i‬המלים הראשונות הקשורות בצבא ‪-‬‬
                                          ‫״ההגנה״‪ ,‬אבל הוא חידש גם‬
           ‫זקיף‪ ,‬קו הרקיע‪ ,‬גישוש‪ ,‬רץ‪.‬‬     ‫מונחים משלו ‪ -‬כיתה‪ ,‬דרך משל‪,‬‬                 ‫; חיל ‪ -‬חידש אליעזר בן־יהודה‪.‬‬
    ‫ב‪ 1939-‬החל לצאת לאור כתב‬              ‫נקראה בפי אנשי אצ״ל ״צרור״‬             ‫הפירסום הצבאי העברי הראשון‬
    ‫העת המקצועי של ״ההגנה״ ״מער­‬          ‫ומחלקה ‪ -‬״גונדה״‪ ,‬לפי מסכת בבא‬         ‫; ללשון הצבאית יצא לאור בלונדון‬
    ‫כות״ ובו נתחדשו מלים רבות‪ .‬עד‬         ‫מציעא‪ ,‬דף פ״ו‪ .‬אגב‪ ,‬מונח זה‬            ‫ב״‪ 1917‬והיה מיועד לחיילי הגדודים‬
    ‫אז‪ ,‬דרך משל‪ ,‬נקרא המצנח ״סוכך‬         ‫נשאר עד היום כשם יחידה בחיל‪-‬‬           ‫‪ PI‬העבריים‪ ,‬שגויסו אז למלחמה‬
    ‫נפילה״ והצנחן ‪ -‬״סוככן״‪ .‬בעזרת‬        ‫התותחנים ודרגה בשירות בתי‪-‬‬             ‫י‪ .‬בארץ‪ .‬את החוברת ‪ -‬״מלות הפיקוד‬
    ‫היועצים הלשוניים של ״מערכות״‪,‬‬         ‫הסוהר‪ :‬״גונדר״ ו״רב גונדר״‪ .‬מונח‬       ‫‪ 4‬העבריות״ ‪ -‬כינסו אדווין סמואל‪,‬‬
    ‫בהם המשורר אברהם שלונסקי‪,‬‬             ‫חשוב אחר ‪ -‬״טווח״ ‪ -‬פירסם אצ״ל‬         ‫‪ d‬בנו של הרברט סמואל שהיה אחר­‬
    ‫הומצאו המונחים המקובלים עד היום‬       ‫בחוברת על השימוש באקדח ‪ -‬שיצ­‬
    ‫‪ -‬מצנח וצנחן‪ ,‬לפי הכתוב ביהושע‬        ‫אה לאור ב‪ .1936-‬מחבר החוברת‬            ‫ו כך הנציב העליון הראשון בארץ‪,‬‬
    ‫ט״ו י״ח‪ ,‬על עכסה בת כלב שבאה‬          ‫נקרא ״ד‪ .‬ראש״‪ ,‬ואלו הם ראשי‬
    ‫לבקש את השדה מאביה ‪ -‬״ותצנח‬           ‫התיבות של שני המחברים ‪ -‬דוד‬            ‫| וזאב ז׳בוטינסקי שהיה קצין בגדו­‬
    ‫מעל החמור״‪ .‬בין יועצי הלשון של‬                                               ‫! דים העבריים‪ .‬יש להניח שזאב ז׳בו‪-‬‬
    ‫״ההגנה״ היו גם הסופר פסח גינזבו‪-‬‬                     ‫רזיאל ואברהם שטרן‪.‬‬
    ‫ר^ ונתן אלתרמן‪ .‬עורך לשוני שימש‬       ‫לשכת ההדרכה של ה״הגנה״‬                 ‫‪ II‬טינסקי הוא שדאג למינוח העברי‪.‬‬
    ‫הסופר מ‪.‬ז‪ .‬ולפובסקי‪ .‬בשנים‬            ‫הוציאה חוברות רבות נוספות‬
    ‫‪ 1950-1941‬ערך את ספרות ההדר­‬          ‫בתחום הצבאי‪ ,‬בהן ״אימוני לילה״‪,‬‬        ‫‪ I‬עיקר הצעתם היתה שמלת הביצוע‬
                                          ‫״שדאות״‪ ,‬״אימון חיל רגלים״‪,‬‬            ‫‪ I‬בפקודות תהיה אחידה ‪ -‬״הן״‪ .‬וכך‬
    ‫כה של ״ההגנה״ ושל צה״ל בראשי­‬                                                ‫‪ ii‬צריכה הפקודה להיות מנוסחת‪:‬‬
    ‫תו‪ ,‬רפאל שפירא‪ ,‬שחידש הרבה‬                                                   ‫‪ J‬״קדימה ‪ -‬הן!״‪ ,‬״ימינה ‪ -‬הן!״‬
    ‫בלשון הצבאית‪ .‬בין השאר הביא‬                                                  ‫‪ ,J‬וכדומה‪ .‬שיטת פיקוד זו לא התקב‪-‬‬
    ‫לעולם את המונחים האלה‪ :‬איתור‪,‬‬                                                ‫| לה‪ ,‬אבל מאותה רשימה נשארו כמה‬

        ‫איכון‪ ,‬מיקום‪ ,‬עדכני‪ ,‬ודא‪ ,‬מוצב‪.‬‬                                          ‫‪ I‬מונחים‪ ,‬כמו גדוד‪ ,‬פלוגה‪ ,‬כיתה‪,‬‬
    ‫עם הקמת צה״ל החלו לצאת בצו­‬                                                                               ‫‪ I‬נוח‪.‬‬
    ‫רה מסודרת עשרות ומאות חוברות‬
    ‫הדרכה ופירסומים וספרים בתחום‬                                                 ‫| ב‪ 1920-‬פירסם הגדוד העברי‬
    ‫הצבאי‪ ,‬ובהם נתחדשו מאות מלים‪,‬‬                                                ‫‪ j‬הארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬״הראשון ליהודה״‪,‬‬
    ‫מהן רבות שנכנסו ללשון האזרחית‪.‬‬                                               ‫‪ j‬חוברת בת ‪ 11‬עמודים על הרובה‪,‬‬
                                                                                 ‫■ והפעם נקלטו רבים מן המונחים והם‬
    ‫בוועדות השונות העוסקות מאז במי­‬
    ‫נוח הצבאי ובאישורו שותפים נציגי‬                                              ‫‪ I‬מקובלים עד היום‪ ,‬כמו סדן‪ ,‬קנה‪,‬‬
    ‫האקדמיה העברית ללשון‪ ,‬ואם‪-‬כי‬                                                 ‫‪ j‬לוע‪ ,‬הדק‪ ,‬כדור‪ ,‬קלע‪ ,‬בריח‪ ,‬משח­‬
    ‫צה״ל‪ ,‬כמובן‪ ,‬פועל למטרות‬
    ‫אחרות‪ ,‬הרי בדרך אגב‪ ,‬עשה רבות‬                                                                             ‫! לתועוד‪.‬‬
    ‫להתפתחותה של הלשון העברית של‬
    ‫ימינו‪ ,‬ויעידו על כך עשרות מלים‬                                               ‫ההתפתחות השיטתית של הלשון‬
                                                                                 ‫| הצבאית העברית התחילה בשנת‬
        ‫השגורות בפינו שמקורן בצה״ל‪.‬‬                                              ‫| ‪ 1936‬כשהקים יעקב דורי­‬
                                                                                 ‫! דוסטרובסקי‪ ,‬שהיה אז מפקד מחוז‬
                                                                                 ‫ן חיפה של ההגנה )ואחר‪-‬כך הרמט‪-‬‬

    ‫‪v,‬־‪’■n‬‬  ‫‪T‬׳’■”׳‪.:‬״־־;‪' :1‬־״ר־ ׳■'־ ’‬

‫‪9‬ו‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24