Page 13 - etmol 102

‫מחיפה ועד אדרעי בעבר הירדן ‪ 161 -‬קילומטר‪ .‬מעפולה‬ ‫במידה מספיקה )היה צורר להביא פועלים ממצרים(‪ ,‬נגמרה‬
‫נסללה אז מסילה עד ג׳נין מתוך כוונה להגיע לשכם‬ ‫העבודה בתוך זמן לא רב ‪ -‬במשך כשנתיים ומחצית השנה‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 1892‬נסתיימה עבודת המסילה‪ ,‬אולם הטקס‬
‫ולירושלים‪ .‬ב‪ 1913-‬נסלל קו מחיפה לעכו‪.‬‬ ‫הרשמי של חנוכת הרכבת נערך בירושלים ב״‪ 26‬בספטמבר‬
‫עם הצטרפותה של תורכיה במלחמת העולם ראשונה‬ ‫‪ ,1892‬שלושה ימים אחרי ראש־השנה תרנ״ג‪ ,‬טוכ חו ת‬
‫לברית גרמניה‪-‬אוסטריה‪ ,‬הפקיעה ממשלת קושטא את‬ ‫אישים נכבדים מבני כל העדות בארץ ובנוכחות ^ ז י ם‬
‫מסילת הברזל הירושלמית‪ ,‬שהיתה רכוש האויב הצרפתי‪,‬‬ ‫רשמיים מקושטא‪ ,‬בירת תורכיה‪ ,‬שבאו במיוחד לכבךד‬
‫וסגרה את הקו‪ ,‬והעבירה חלקים רבים מפסי‪-‬הברזל‬ ‫המאורע‪ .‬רבים מאוד מבני ירושלים נהרו לתחנה־החדשה‬
‫למסילת־הברזל הצבאית״האסטרטגית שבנו בעלי־הברית‬ ‫כדי להשתתף בטקס ולראות זו הפעם הראשונה בחייהם‬
‫הגרמנים ‪ -‬קו אחד מלוד לג׳נין דרך תול‪-‬כרם וקו שני‬
‫לגבול סיני‪ .‬קו זה החל מהמסילה הירושלמית בנחל שורק‪,‬‬ ‫רכבת‪.‬‬
‫הגיע לבאר״שבע ומשם לניצנה וקוסימה בסיני‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫להגיע לתעלת סואץ‪ .‬קו הרכבת מעפולה ועד סיני אורכו היה‬ ‫תחילה הלכה רכבת אחת ליום בכל כיוון‪ ,‬בבוקר מירוש­‬
‫לים ואחרי הצהריים מיפו‪ .‬הנסיעה ארכה שעות רבות‪.‬‬
‫כ״‪ 300‬קילומטר‪.‬‬ ‫ב״‪ ,1894‬כשנתיים לאחר ההפעלה‪ ,‬עדיין הלכה הרכבת מיפו‬
‫לירושלים במשך שש שעות‪ .‬היו בה שתי מחלקות בלבד‪.‬‬
‫כאשר נכבשה ארץ־ישראל על־ידי הצבא הבריטי‪ ,‬תוקנה‬ ‫במשך השנים נסעו שתי רכבות בכל כיוון‪ .‬ובשנת ‪1913‬‬
‫מסילת ירושלים־יפו ושופצה )היא גם הורחבה( ועם מסירת‬
‫המנדט על ארץ״ישראל לבריטניה‪ ,‬קיבלה עליה ממשלת‬ ‫ארכה הנסיעה לירושלים ‪ 4‬שעות בלבד‪.‬‬
‫המנדט את הפעלתה והחזקתה התקינה‪ .‬בעלי המניות של‬ ‫שנתיים לאחר מתן הזכיון לרכבת יפו‪-‬ירושלים‪ ,‬ניתן ‪-‬‬
‫החברה הצרפתית קיבלו פיצויים מתאימים‪ .‬בימי מלחמת‬ ‫בשנת ‪ - 1890‬זכיון שני ליוסף אליאס ולאנגלי בשם‬
‫העולם הראשונה הניחו האנגלים מסילת ברזל מהתעלה‬ ‫פיטלינג‪ ,‬לבניין מסילת״ברזל מחיפה לדמשק‪ .‬שלושה‬
‫צפונה וזו הגיעה לחיפה ומשם צפונה עד ביירות‪ .‬בתקופה‬ ‫חודשים לאחר חנוכת המסילה לירושלים נורתה אבן־פינה‬
‫הבריטית פעלו בארץ שלושה קווים מרכזיים ‪ -‬מיפו לירוש­‬ ‫ליד חיפה לרכבת החדשה‪ .‬אלא שמסילה זו לא נבנתה‬
‫לים‪ ,‬ממצרים עד חיפה ומחיפה דרך העמק‪ ,‬עד צמח )משם‬ ‫ובשנת ‪ 1902‬ביטלו התורכים את הזכיון והחלו לבנות‬
‫מסילה זו כחלק מן המסילה החיג׳אזית‪ ,‬שנועדה להסיע‬
‫הובילו סירות מיוחדות את הנוסעים לטבריה(‪.‬‬ ‫עולי״רגל מוסלמים למכה ולמדינה‪ .‬התורכים הכריזו על‬
‫יצוין שבימי ממשלת המנדט נבנה קו מיוחד של המסילה‬ ‫בניין המסילה כ״מפעל קדוש״ והיא נבנתה על׳ידי חיילים‬
‫שבו לא השתמשו בשבתות ‪ -‬הוא הקו בין תחנת ראש‪-‬העין‬ ‫בפיקוח מהנדסים גרמנים‪ .‬ב־‪ 1905‬נסתיים בניין המסילה‬
‫לפתח‪-‬תקוה‪ ,‬שארכו היה ‪ 6‬קילומטר וחצי‪ .‬עם התפתחות‬
‫הפרדסנות בסביבות פתח‪-‬תקוה ואפשרויות היצוא של פרי‪-‬‬
‫הדר‪ ,‬נבנה קו זה בכספי פיק״א‪ ,‬בהשתתפות ועד המושבה‪.‬‬
‫הודות למסילה זו אפשר היה להבטיח הספקת מצרכי מזון‬
‫לתל‪-‬אביב בשנות מאורעות‪-‬הדמים שפרצו ב‪ 1936-‬ונמשכו‬

‫עד ‪.1939‬‬

‫כרכרות מחכות לנוסעי הרכבת בתחנה בירושלים בתקופה התורכית כדי להביאם למחוז חפצם בעיר‬

‫‪Fiipli‬‬

‫‪3‬ו‬