Page 150 - חרדים ואנשי מעשה
P. 150
148פרק שביעי
והשאיר אחריו אישה וילדים ללא מקור פרנסה .כל חברי הסניף התחייבו לפדות
במהלך החודש יום עבודה אחד לטובת המשפחה ,ואף קראו מעל דפי הביוליטון
לחברי הסניפים האחרים לעשות כן — עד שיימצא מקור פרנסה אחר בהעדרו
של האב 17.מקרה אחר אירע בסניף רעננה :בחודש סיוון תרצ"ז (מאי )1937
הגיעו לסניף עולים חדשים רבים אך האבטלה הגואה במושבה צמצמה את
אפשרויות התעסוקה .החברים הוותיקים בסניף הכריזו על מגבית ,ובערב אחד
תרמו 20חברים ,כל אחד מצדו ,יום עבודה לטובת מחוסרי העבודה; התרומות
נאספו בקופת גמ"ח מרוכזת והסכומים חולקו באופן מסודר על ידי הנהלת הסניף
לחברים המובטלים 18.היה זה מפגן של ערבות הדדית של החברים בסניפי פא"י,
שהפך את החברות בסניף לבעלת משמעות חברתית-ערכית וכלכלית.
משה בלוי בביקור אצל פועלי פא"י בחדרה ,פסח תרצ"ח
אפיזודה אחרת מאירה היבט נוסף במעורבותה של פא"י בחייו של הפועל.
בחודש כסלו תרצ"ז (נובמבר )1936פורסם בביוליטון כי במזכירות פא"י בתל
אביב ניתן לרכוש גופיות בצורת 'ארבע כנפות' שנקשרו להן ציציות ,שהוכנו
במיוחד על פי הוראות מועצת גדולי התורה 19,כדי שהפועל יוכל לקיים את חובת
לבישת הציצית בנוחות בזמן העבודה .הייתה זו לכאורה ידיעה קטנה בשולי
הביוליטון ,אולם הייתה טמונה בה למעשה מהפכה מחשבתית :פא"י תפסה את
עצמה כתנועה מחדשת ,פורצת דרך ,ולכן חיפשה פתרונות יצירתיים שיאפשרו
לפועל החרדי לעסוק בעבודת כפיים מבלי לוותר על קיום מצוות; ובמקרה זה —
