Page 153 - חרדים ואנשי מעשה
P. 153
זהות ,תרבות ,חברה ורווחה 151
,)1935סופר על קשיים רבים במישור המעשי ,ולעומתם על פעילות רוחנית
איתנה ,שבמרכזה — קיומו של שיעור דף יומי בסניף 25.גם בדיווחים שנשלחו
מארץ ישראל אל עיתונות אגודת ישראל העולמית ,בסקירת חגיגות חנוכה תרצ"ה
(דצמבר )1934בקרב חברי אגודת ישראל בארץ ישראל ,מדווח בהרחבה על
השמחה בסניף פא"י ירושלים ,שחבריה ציינו — יחד עם חגיגת חנוכה — גם את
סיום מסכת קידושין בדף היומי26.
לא ניתן להעריך את מספר החברים שאכן טרחו והגיעו לסניף לשיעור הדף
היומי ,אולם החזרה על נושא הדף היומי בסניפים כמוקד לפעילות בסניף — יש
בה כדי להעיד על מרכזיות השיעור בהוויה החברתית של סניפי פא"י .סניף חיפה
למשל מדווח על התרחבותו באמצעות הגידול במספרם של החברים המשתתפים
בשיעורי הדף היומי' :מספר החברים הולך וגדל והדף היומי נלמד בכל ערב'27.
שיעורי דף יומי נערכו כסדרם גם בסניף רחובות ,עוד בתקופה שישבו בו חברי
קיבוץ חפץ חיים; 28וכן בסניף פתח תקווה ,שערך — לפחות פעם אחת באותה
תקופה — חגיגה לסיום מסכת במסגרת הדף היומי ,והזמין אליה את סניפי פא"י
האחרים 29.לא מצאתי דיווחים על יתר הסניפים .ככלל ניתן לומר כי השיעור בדף
היומי היה אחד המאפיינים לקיומו של סניף בראשית דרכו :כך הסניפים בתל
אביב ,בכפר עטה ובראשון לציון.
לימוד הדף היומי חייב את הלומדים להופיע לסניף בקביעות בכל יום ,וכך
התאפשר לחברי ההנהלה ליצור מפגש בלתי אמצעי עם חברי הסניף ,להוסיף
תכנים שונים ולעצב את הפעילות במקום; כלומר ,התחייבות יום-יומית זו בנתה
את המסגרת לפעילות הכוללת של הסניף .לא זו אף זו ,רעיון הדף היומי היה
באותם ימים רעיון אגודאי מהפכני ,ובאימוצו הרחב והמיידי על ידי תנועת פא"י
בארץ היה מסר כפול :מסר של מחויבות לתנועה ולשמירה על מסגרת חיים דתית
על פי מערכת הערכים של מנהיגי האגודה; וכן חיזוק זהותו הדתית-פוליטית של
הפועל וחיזוק הקשר שלו לסניף.
נוסף על שיעורי הדף היומי ,פעל בכל סניף ועד לענייני תרבות וחיזוק הדת,
שעסק בארגון תכנית תרבותית כגון שיעורי עיון בגמרא ,שיעורי פרשת שבוע,
התכנסויות סעודה שלישית בשבתות 30וכמובן שיחות על דרכה ואופייה של
הסתדרות פא"י ,שהוצגו לעיל בהרחבה .הפעילות התרבותית נערכה לא רק
במסגרת הסניף אלא אף בתנועה הארצית של פא"י ,שהתגבשו בה גם חוגים
חברתיים על פי ארצות המוצא של החברים ,כגון שיעורים וערבי תרבות ייחודיים
על פי מסורת הלימוד האופיינית להם; למשל חוג 'יבנה' ,שאיגד לפעילות
תרבותית את יוצאי ליטא ('יבנה' על שם רשת בתי הספר של אגודת ישראל
שפעלה באותה תקופה בליטא); חוג 'הרש"ר הירש' ,שאיגד את יוצאי גרמניה ,וחוג
'חת"ם סופר' שאיגד את יוצאי צ'כוסלובקיה והונגריה (כל חוג על שמו של מייסד
האורתודוקסיה בארץ המוצא) 31.חוגים כאלה פעלו גם במסגרת אגודת ישראל.
