Page 158 - חרדים ואנשי מעשה

‫‪ 156‬פרק שביעי‬

‫ישראל‪ ,‬אגודה שיתופית בתל‪-‬אביב ובני ברק‪ .‬וכן קופת מלווה וחסכון של‬
‫פועלי אגודת ישראל בחיפה‪ ]...[ .‬בהון היסוד משתתפים חברי האגודות‬
‫הנ"ל‪ ,‬הסתדרות פועלי אגדות ישראל בארץ ישראל והבנק הבינלאומי‬

‫הראשון לישראל‪52.‬‬

‫לצד קופת המלווה‪ ,‬שברמה ההצהרתית ביקשה להיות זרוע כלכלית יוצרת ולא‬
‫רק תומכת‪ ,‬פעלה קופה נוספת‪ ,‬קופת סעד‪ ,‬שנועדה במפורש לעמוד לימינם של‬
‫החברים הנזקקים בחלוקת אוכל ותמיכה כספית‪ .‬מטבע הדברים התרוקנו קופות‬
‫כאלה מהר אף יותר מקופת המלווה‪ .‬בתקופת השיא שלה‪ ,‬חילקה קופת הסעד —‬

‫בתל אביב בלבד — כ‪ 8,000-‬כיכרות לחם בחודש‪ ,‬נוסף על ירקות ופירות‪53.‬‬

‫קופת חולים‬

‫תחום אחר של ניסיון לבניית מפעל סוציאלי היה שירותי רפואה‪ .‬כבר בשלבים‬
‫הראשונים של פא"י בארץ ישראל העלה בנימין מינץ את הצורך להקים קופת‬
‫חולים עצמאית לחברי פא"י‪ 54.‬ביישוב היהודי בארץ ישראל פעלו באותה תקופה‬
‫כמה קופות חולים‪ ,‬שהעניקו שירותים רפואיים לפועלים והיו קשורות — בקשרים‬
‫כלכליים ואידאולוגיים — עם המפלגות השונות‪ :‬הגדולות בהן היו קופת חולים‬
‫כללית‪ ,‬שהייתה שייכת להסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל‬
‫והייתה זהות מוחלטת של חברות בשתיהן; וקופת חולים לאומית‪ ,‬שהייתה שייכת‬
‫למפלגה הרוויזיוניסטית‪ .‬מכאן שאת השאיפה ליצור קופת חולים עצמאית לחברי‬
‫פא"י יש לראות באור כפול‪ :‬מחד גיסא‪ ,‬הצורך הבסיסי לספק שירותי בריאות‬
‫טובים לפועל על מנת לשמור על בריאותו הפיזית; מאידך גיסא‪ ,‬הצורך שלא‬
‫להזדקק לפתרונות שהציעה ההסתדרות לחבריה‪ ,‬וזאת כדי לשמור על הבידול‬
‫האידאולוגי שהנהגת פא"י הקפידה עליו‪ .‬המוטיבציה הרשמית להקמת קופת‬
‫חולים עצמאית לפא"י גרסה כי 'מלבד זה יש לשתיהן [שתי קופות החולים‬
‫הנזכרות] חסרון שהרופאים הם חפשיים ולפעמים מתעוררות בדרכי הרפוי שאלות‬

‫דתיות'‪55.‬‬
‫בשלב זה (‪ )1934‬הייתה תנועת הפועל המזרחי חתומה‪ ,‬מאז שנת ‪ ,1924‬על‬
‫הסכם לשיתוף פעולה עם קופת חולים כללית‪ ,‬לאחר ניסיון שנכשל לייסד קופת‬
‫חולים עצמאית‪ .‬בעת חתימתו עורר הסכם זה אי‪-‬נוחות בפועל המזרחי; מספר‬
‫חברי הפועל המזרחי שהתפקדו כחברים בקופת חולים כללית ירד בהתמדה עד‬
‫‪ 148‬חברים בלבד בשנת ‪ .1931‬יתר חברי תנועה זו קיבלו את שירותי הבריאות‬
‫שלהם מקופת חולים לאומית או מקופת חולים עממית‪ ,‬מיסודו של ארגון‬
‫'הדסה'‪ 56.‬נתונים אלו משקפים את רצונם של כל הארגונים הדתיים בקיומה‬
‫של קופה דתית; וכך‪ ,‬בסוף אייר תרצ"ד (מאי ‪ ,)1934‬כינס בנימין מינץ את נציגי‬
‫אגודת ישראל‪ ,‬פא"י‪ ,‬המזרחי והפועל המזרחי‪ ,‬על מנת לנסות ולייסד קופת חולים‬