Page 159 - חרדים ואנשי מעשה
P. 159
זהות ,תרבות ,חברה ורווחה 157
משותפת לכל ההסתדרויות הדתיות שפעלו בארץ ישראל באותה תקופה .גם ניסיון
זה ,ככל הניסיונות לשיתוף פעולה שקדמו לו ,נכשל.
ניסיונות נוספים לגיבוש הסכמים דומים להסכם של הפועל המזרחי עם קופת
חולים כללית נעשו בידי ד"ר יעקב סגל ,שהוגדר כמי ש'היה מנהל עבודת הצדקה
בקהילות היהודיות בגרמניה ועמד פעם בשורותינו כעסקן פעיל' 57.סגל גיבש
הסכם עם קופת חולים עממית ,מסגרת שמרכיביה נתפסו כפחות אידאולוגיים
מאלה של קופת חולים כללית או לאומית .בבסיס הסכם זה עמד הרעיון שחברי
פא"י ישלמו את מסי החבר לקופה ,אבל הנהלת פא"י תוכל לבחור את הרופאים
שישרתו את חבריה .הסכם זה לא יצא לפועל וד"ר סגל המשיך לנסות לכרות
הסכמים כאלה עם קופת חולים לאומית וישירות עם בתי החולים 58.הייתה זו
הכנה למטרה האמתית :הקמת קופת חולים עצמאית לפא"י.
בערב חג הסוכות תרצ"ה (ספטמבר )1934נערך בסניף תל אביב ערב חגיגי
לרגל הקמתה של קופת החולים של הסתדרות פא"י בתל אביב; נאמו בו סגל,
מינץ ,פישר-שיין ולנדוי 59.מהרכב הנואמים ניתן להסיק שתי מסקנות עיקריות:
הראשונה — מעמדם של מינץ ,פישר-שיין ולנדוי ,שהגיעו ארצה כפקידים ועד
מהרה הפכו למנהיגים ,לראשי הקהל; המסקנה השנייה נוגעת לאופיו של האירוע —
היה זה מעמד חגיגי ולא רק מעמד רשמי .הקמת קופת החולים לא נתפסה ,בשום
שלב ,רק כמענה לפועל הזקוק לטיפול רפואי — אלא כחלק מביצור מעמדה של
פא"י ביישוב היהודי בכלל ובקרב המעמד הפועלי בפרט.
במשך תקופה קצרה היה נדמה שהקופה מתפתחת והולכת; בשיאה היא מנתה
11רופאים ,אופטומטריסט אחד ובתי מרקחת אחדים שאפשר היה לממש בהם את
המרשמים 60.בה בעת פורסמו תקנות הקופה ,ונעשה מסע תעמולה גדול לצרף
חברים לקופה ולעודדם לשלם מסי חבר 61.אולם גם בתחום זה ,כמו בתחומים
רבים בתקופה הנדונה ,ניכר פער בין ההבטחות למעשים :קופת החולים בתל אביב
נוסדה על סמך הבטחה של מוסדות אגודת ישראל בגרמניה לתמוך בה תקציבית,
אולם התקציב המובטח לא הגיע והנהלת פא"י נאלצה לסגור את הקופה .גם
במקרה זה ,כביתר המקרים ,עשתה הנהלת פא"י כל מאמץ לגייס את הכספים
הנדרשים כדי להגשים את האידאולוגיה שעמדה בבסיס הקמתה של הקופה ,הגם
שלא היה כל היגיון כלכלי באחזקתה62.
יש לציין כי בשעה שפעלה בתל אביב קופת החולים של פא"י ,קיבלו חברי
התנועה בשאר חלקי הארץ שירותי בריאות ורפואה מקופות החולים האחרות ,על
בסיס הסכמים מקומיים 63,בדומה לתחום התעסוקה .בכך נחשף שוב הפער בין
היומרה של הנהלת פא"י להיות תנועה החולשת על מכלול הפעילות של חבריה
לבין פעילותם העצמאית של הסניפים ,או הפועלים ,המאופיינת בהתנהלות
מעשית יותר מאידאולוגית.
בניסיון אחרון למצוא מענה רפואי כללי לחברי פא"י ,ביקשו חברי ההנהלה
