Page 159 - חרדים ואנשי מעשה
P. 159

‫זהות‪ ,‬תרבות‪ ,‬חברה ורווחה  ‪157‬‬

‫משותפת לכל ההסתדרויות הדתיות שפעלו בארץ ישראל באותה תקופה‪ .‬גם ניסיון‬
                               ‫זה‪ ,‬ככל הניסיונות לשיתוף פעולה שקדמו לו‪ ,‬נכשל‪.‬‬

‫ניסיונות נוספים לגיבוש הסכמים דומים להסכם של הפועל המזרחי עם קופת‬
‫חולים כללית נעשו בידי ד"ר יעקב סגל‪ ,‬שהוגדר כמי ש'היה מנהל עבודת הצדקה‬
‫בקהילות היהודיות בגרמניה ועמד פעם בשורותינו כעסקן פעיל'‪ 57.‬סגל גיבש‬
‫הסכם עם קופת חולים עממית‪ ,‬מסגרת שמרכיביה נתפסו כפחות אידאולוגיים‬
‫מאלה של קופת חולים כללית או לאומית‪ .‬בבסיס הסכם זה עמד הרעיון שחברי‬
‫פא"י ישלמו את מסי החבר לקופה‪ ,‬אבל הנהלת פא"י תוכל לבחור את הרופאים‬
‫שישרתו את חבריה‪ .‬הסכם זה לא יצא לפועל וד"ר סגל המשיך לנסות לכרות‬
‫הסכמים כאלה עם קופת חולים לאומית וישירות עם בתי החולים‪ 58.‬הייתה זו‬

                       ‫הכנה למטרה האמתית‪ :‬הקמת קופת חולים עצמאית לפא"י‪.‬‬
‫בערב חג הסוכות תרצ"ה (ספטמבר ‪ )1934‬נערך בסניף תל אביב ערב חגיגי‬
‫לרגל הקמתה של קופת החולים של הסתדרות פא"י בתל אביב; נאמו בו סגל‪,‬‬
‫מינץ‪ ,‬פישר‪-‬שיין ולנדוי‪ 59.‬מהרכב הנואמים ניתן להסיק שתי מסקנות עיקריות‪:‬‬
‫הראשונה — מעמדם של מינץ‪ ,‬פישר‪-‬שיין ולנדוי‪ ,‬שהגיעו ארצה כפקידים ועד‬
‫מהרה הפכו למנהיגים‪ ,‬לראשי הקהל; המסקנה השנייה נוגעת לאופיו של האירוע —‬
‫היה זה מעמד חגיגי ולא רק מעמד רשמי‪ .‬הקמת קופת החולים לא נתפסה‪ ,‬בשום‬
‫שלב‪ ,‬רק כמענה לפועל הזקוק לטיפול רפואי — אלא כחלק מביצור מעמדה של‬

                          ‫פא"י ביישוב היהודי בכלל ובקרב המעמד הפועלי בפרט‪.‬‬
‫במשך תקופה קצרה היה נדמה שהקופה מתפתחת והולכת; בשיאה היא מנתה‬
‫‪ 11‬רופאים‪ ,‬אופטומטריסט אחד ובתי מרקחת אחדים שאפשר היה לממש בהם את‬
‫המרשמים‪ 60.‬בה בעת פורסמו תקנות הקופה‪ ,‬ונעשה מסע תעמולה גדול לצרף‬
‫חברים לקופה ולעודדם לשלם מסי חבר‪ 61.‬אולם גם בתחום זה‪ ,‬כמו בתחומים‬
‫רבים בתקופה הנדונה‪ ,‬ניכר פער בין ההבטחות למעשים‪ :‬קופת החולים בתל אביב‬
‫נוסדה על סמך הבטחה של מוסדות אגודת ישראל בגרמניה לתמוך בה תקציבית‪,‬‬
‫אולם התקציב המובטח לא הגיע והנהלת פא"י נאלצה לסגור את הקופה‪ .‬גם‬
‫במקרה זה‪ ,‬כביתר המקרים‪ ,‬עשתה הנהלת פא"י כל מאמץ לגייס את הכספים‬
‫הנדרשים כדי להגשים את האידאולוגיה שעמדה בבסיס הקמתה של הקופה‪ ,‬הגם‬

                                             ‫שלא היה כל היגיון כלכלי באחזקתה‪62.‬‬
‫יש לציין כי בשעה שפעלה בתל אביב קופת החולים של פא"י‪ ,‬קיבלו חברי‬
‫התנועה בשאר חלקי הארץ שירותי בריאות ורפואה מקופות החולים האחרות‪ ,‬על‬
‫בסיס הסכמים מקומיים‪ 63,‬בדומה לתחום התעסוקה‪ .‬בכך נחשף שוב הפער בין‬
‫היומרה של הנהלת פא"י להיות תנועה החולשת על מכלול הפעילות של חבריה‬
‫לבין פעילותם העצמאית של הסניפים‪ ,‬או הפועלים‪ ,‬המאופיינת בהתנהלות‬

                                                          ‫מעשית יותר מאידאולוגית‪.‬‬
‫בניסיון אחרון למצוא מענה רפואי כללי לחברי פא"י‪ ,‬ביקשו חברי ההנהלה‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164