Page 164 - חרדים ואנשי מעשה

‫‪ 162‬סיכום ומסקנות‬

‫הפועלי‪ ,‬ביקשו מינץ ולנדוי לפעול מתוך עמדה מתבדלת‪ .‬דוגמה מובהקת לכך‬
‫היא סוגיית הבחירות לרבנות הראשית בתל אביב‪ .‬חרף השותפות עם הרבנות‬
‫הראשית והגישה החיובית למוסד זה‪ ,‬נאלץ שותפם זאב פישר‪-‬שיין‪ ,‬כאשר הגיעו‬
‫הדברים לכדי בחירת הרב הראשי‪ ,‬לקבל את דברי רבו האדמו"ר מגור ולסרב‬
‫להצעתה של הנהלת הרבנות הראשית ולא להשתתף בבחירות‪ .‬בדרך דומה יש‬
‫לפרש את ייסודה של הסתדרות פא"י בארץ ישראל‪ :‬מצד אחד ניכרה שותפות רבה‬
‫של חברי פא"י והנהגתם המקומית בבניין הארץ‪ ,‬בעבודה חקלאית וכיוצא באלו‪,‬‬
‫ומצד שני נעשה מאמץ גדול לפעול‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬ללא תלות בהסתדרות הכללית —‬
‫וזאת באמצעות הקמת מערכת מנהלית עצמאית‪ .‬המערכת שהוקמה השתדלה‬
‫לספק לחברי פא"י את השירותים‪ ,‬המעשיים והרוחניים‪ ,‬שסיפקה ההסתדרות‬
‫לחבריה ומתוך הבנות בסיסיות בלבד‪ ,‬ועדיף בעל‪-‬פה‪ ,‬עם מוסדות ההסתדרות —‬

‫וכל זאת בחסותה של אגודת ישראל‪.‬‬

‫תקנון פא"י‪ :‬שיקוף הניגודים הפנימיים‬

‫לאחר שכבר הוקמו כמה וכמה סניפים של פא"י בארץ ישראל‪ ,‬הגיע יצחק‬
‫ברויאר לביקור בארץ ואז חברו כל סניפי פא"י לתנועה ארצית‪ ,‬קיבלו על‬
‫עצמם את הנהגתם של מינץ ולנדוי וביקשו ליצור תקנון מחייב‪ .‬יצירת התקנון‬
‫בתקופת שהותו של ברויאר בארץ ישראל‪ ,‬ובהשפעתו‪ ,‬הובילה את פא"י הצעירה‬
‫לקונפליקט הראשון בקורותיה‪ :‬סוגיית הפרישה‪ .‬אגודת ישראל ירושלים‪ ,‬כרוב‬
‫מניינה של אגודת ישראל גרמניה‪ ,‬חרטה על דגלן את חובת הפרישה — בירושלים‬
‫מכנסת ישראל‪ ,‬ובגרמניה מהקהילה היהודית הכללית‪ ,‬שכללה גם את הזרם‬
‫הרפורמי‪ .‬יצחק ברויאר ירש את עמדתו לגבי חובת הפרישה מסבו‪ ,‬הרב שמשון‬
‫רפאל הירש‪ ,‬האיש שיסד את הקהילה הפורשת ולחם עד סוף ימיו למען הפיכת‬
‫חובת הפרישה לחובה דתית‪ .‬לפיכך לא יכול היה ברויאר — כנכדו וכמי שראה‬
‫את עצמו כממשיך דרכו — להסכים לקיומה של תנועה אגודאית כלשהי‪ ,‬שמתקנון‬
‫היסוד שלה נעדרת חובת הפרישה מהמסגרת היהודית הכללית שאיננה שומרת‬
‫תורה ומצוות ושאינה מחויבת להלכה היהודית‪ .‬ברויאר ניסה לכפות את דעתו‬
‫בעניין זה על חברי פא"י ועל מנהיגיה המקומיים‪ ,‬שהתנגדו לחובת הפרישה בארץ‬
‫ישראל — אך כשל‪ :‬הניסוח בתקנון פא"י לא כפה על חברי פא"י את החובה לפרוש‬

‫מכנסת ישראל‪.‬‬
‫בשלוש השנים הבאות‪ ,‬לאחר ניסוח תקנון פא"י ועד לפרוץ מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬גיששה פא"י את דרכה בסבך החברה הארץ ישראלית המתגבשת‪.‬‬
‫כמו כן עשתה ניסיונות ראשונים‪ ,‬שיגיעו לידי מימוש לקראת הבחירות לכנסת‬
‫הראשונה‪ ,‬לפעול כסיעה עצמאית ונפרדת לחלוטין מאגודת ישראל‪ ,‬לעתים מתוך‬
‫תיאום ולעתים מתוך איבה‪ .‬למעשה פעלה פא"י בעיקר כהסתדרות פועלים —‬