Page 165 - חרדים ואנשי מעשה
P. 165
סיכום ומסקנות 163
בדאגה לרווחת הפועל ,לזכויותיו הכספיות והסוציאליות ,לחיי הרוח והחברה של
הקבוצות בהתאם לרוחה של אגודת ישראל וכיוצא באלו.
יש להסביר את תיחום סופו של המחקר בפרוץ מלחמת העולם השנייה ,מועד
שלכאורה אינו נוגע ליישוב היהודי בארץ ישראל .בלבו של מחקר זה עמד הקשר
בין פא"י בארץ ישראל לבין המנהיגות העולמית של אגודת ישראל ,והניתוק הכפוי
שחוללה המלחמה בין הארץ לאירופה הניע את מנהיגי פא"י לשנות כמה מדפוסי
ההתנהלות שלהם בתקופת היסוד דבר המקשה על הבנת עקרונות היסוד של
פא"י 6.נראה לי כי חשיבותו של מחקר זה ,שהוא קצר מועד ,בכך שהוא מביא
בירור מקיף לאידאולוגיה של פא"י לפני בוא הפורענות; זאת דווקא משום שאחרי
הפורענות ,ובמידה רבה גם במהלכה ,השתנה לבלי הכר סדר העדיפויות של
היישוב היהודי כולו ,ובכללו של פא"י.
נוסף על שרטוט קווים לזהותה של פא"י ולהבנת דפוסי פעולתה ופעילותה,
עלו במחקר שלפנינו כמה סוגיות היסטוריוגרפיות חשובות .הפער בין האתוס
לבין המציאות מוכר וידוע בחקר חברות אידאולוגיות שונות 7ולא נרחיב בו
כאן; די אם נציין כי האתוס שחברות אידאולוגיות מייצרות לעצמן כולל רכיבים
שונים של זהות ,ערכים ,ציפיות ושאיפות ,והן נבחנות לרוב באמצעות הפער
בינו לבין מימושו בפועל .זוהי גם אבן יסוד בניתוח פעילותה של פא"י בארץ
ישראל .כמו בתנועות אידאולוגיות רבות ,שרר גם בפא"י ריבוד פנימי; תהליך
התפתחותה של התנועה היה קשור קשר הדוק לריבוד זה והוא חיוני להבנתו,
שכן הריבוד יצר פער בין האתוס ,שפא"י שאפה אליו ,לבין מציאות החיים של
חבריה.
תנועת פא"י צמחה מלמטה ,מהפועל הפשוט המממש את המעשה הציוני,
כלומר עובד את אדמת ארץ ישראל ,בונה בה שיכונים וקיבוצים ,משתתף במאבק
על העבודה העברית ובפעולות נוספות ,וזאת שכם אל שכם עם עמיתו חבר
ההסתדרות הכללית .אולם בו בזמן ביקש אותו פועל ,על אף פעילותו המעשית
ואולי דווקא בגללה ,לשמר את זהותו ואת אורח חייו החרדיים ,הנבדלים מאורח
החיים של חברי מחנה הפועלים .פועל זה הוא שהכתיב את אופייה של פא"י ואת
דרכה; הוא שהצהיר כי הוא חבר פא"י ,שבתקנון שלה ,בסעיף ב' ,נאמר' :הסתדרות
פא"י בא"י כחלק ההסתדרות העולמית של אגודת ישראל ,הנה מבוססת על שלטון
התורה היחידי ,אינה מכירה בשום הסתדרות או עדה ,שאינן מודות בעיקר זה
לחוקה ולמעשה ,ואינה משתתפת בשום בחירות להסתדרויות או עדות כאלו'8.
למרות זאת נרשם אותו פועל גם להסתדרות הכללית ,על מנת לקבל עוד כמה
ימי עבודה .הוא עיצב את דרכה של פא"י :הסתדרות חרדית ,שותפה אך מתבדלת,
עצמאית אך כפופה למועצת גדולי התורה .האתוס היה אפוא אתוס של התבדלות,
אך במציאות נוצרו פשרות ,שותפויות ויצירי כלאיים ,תרבותיים ומעשיים
כאחד.
