Page 163 - חרדים ואנשי מעשה
P. 163
סיכום ומסקנות 161
לפחות :תנועת 'צעירי אגודת ישראל'; מינץ ולנדוי היו יכולים אפוא ,כאשר הסיקו
שעליהם להגדיר באופן נבדל את פעילותם בתל אביב ,לפעול תחת שמה של
תנועת-בת זו או להקים תנועה חדשה במסגרת אגודת ישראל 3.לו היו פועלים
כך ,היו פותחים את השורות לתחומי פעילות נרחבים יותר ,שהמכנה המשותף
שלהם הוא שייכות לאגודת ישראל — תוך היבדלות מהאגף הירושלמי שלה .אולם
השניים בחרו ליצור דווקא סניפי פועלים תחת השם 'פועלי אגודת ישראל' .פא"י
נוסדה בפולין בשנת ,1922עשור ויותר קודם לכן ,והיו לה סניפים במקומות רבים
נוספים מחוץ לפולין; 4אולם למרות זאת היא לא הצליחה ליצור מבנה של תנועה
עולמית .לשון אחר ,לא היה כל יתרון כלכלי או ארגוני לבחירה להתארגן דווקא
במסגרת פועלי אגודת ישראל — ובחירתם של מינץ ולנדוי לפעול בארץ ישראל
דווקא במגזר הפועלי הייתה כאמור ערכית.
גם הדבקות הרבה של פא"י במסגרת אגודת ישראל איננה ברורה כלל מאליה.
באותה תקופה ממש פרשו מאגודת ישראל אנשי 'נטורי קרתא' והקימו לעצמם
מסגרות נבדלות ,ואף יצאו כנגד אגודת ישראל באופן קיצוני .משמעות הדבר כי
במרחב היהודי הארץ ישראלי הייתה חלופה לקיום חרדי ,לא-ציוני (או במקרה
של נטורי קרתא — אנטי-ציוני) ,מבלי להיות חלק מאגודת ישראל 5.הדבר מעצים
עוד יותר את המסקנה ,עד כמה היה מרכיב הזהות והשייכות משמעותי בפעילות
של פא"י בארץ .למרות שלא היה שום יתרון כלכלי או מעשי אחר בשיוך הארגוני
לאגודת ישראל בתקופה הנדונה ,סירבו חברי פא"י לפעול במנותק מתנועת האם
ואף נאבקו להישאר תחת חסותה .זאת ועוד ,לעתים נדמה כי הפועלים ביקשו
להתנער מהאתוסים המכוננים של אגודת ישראל ,דוגמת חובת הציות ,ולמרות זאת
לא ויתרו על השייכות לפא"י ודרכה לאגודת ישראל העולמית .ניתן להסיק מכך
כי על אף המתחים המוצגים בספר בין הפועלים הפשוטים למנהיגיהם ,היה מרכיב
שייכות זה חשוב ביותר בהכרה העצמית של הפועלים.
בפרקי הספר השונים הצבעתי פעמים רבות על תהליכים חברתיים
ואידאולוגיים שהתרחשו בפא"י ושנעשו תוך תיאום והסכמה עם ההסתדרות
הכללית .נראה שמינץ ולנדוי ,כשביקשו לבדל את פעילותם מאגודת ישראל
בירושלים ומהציבור הקיצוני שיוצג בה (גם לאחר פרישתם של הקיצוניים ביותר),
ובה בעת לקרב ציבורים נוספים לאידאולוגיה שלהם — ,בחנו את הנעשה בחברה
היהודית בארץ ישראל .כבעלי תפיסה מעשית ,קראו השניים את המפה הפוליטית
בארץ ונוכחו בהתחזקות כוחו המתמדת של גוש הפועלים :מפא"י וההסתדרות
הכללית הפכו לבעלות השפעה מכרעת על המערכות הפנימיות של היישוב החדש.
בשל כך בחרו מינץ ולנדאו בחירה בעלת שתי פנים :להישאר במסגרת אגודת
ישראל מתוך נאמנות לערכיה ,ולחבור לגוש הפועלי בארץ כמסקנה מהתהליכים
ביישוב החדש.
על אף הפתיחות הרבה והרצון להשתלב בפעילות ביישוב היהודי ובאפיק
