Page 167 - חרדים ואנשי מעשה
P. 167

‫סיכום ומסקנות  ‪165‬‬

‫המסר‪ :‬הרב קרליץ אינו מוכן לומר מטוב ועד רע בעניין זה‪ .‬שתיקתו סללה את‬
‫הדרך לאיחודם של נוער אגודתי כפר סבא וקיבוץ חפץ חיים בגדרה לקיבוץ אחד‪,‬‬
‫ולעלייה המשותפת על קרקע של קק"ל — בניגוד מוחלט לעקרון ההתבדלות של‬

                               ‫אגודת ישראל‪ ,‬שלא אפשר עלייה על אדמות אלה‪11.‬‬
‫שתיקתם של הרבנים בצמתים חשובים אלה מגלה כי שררה הבנה ברורה‪ :‬אין‬
‫בכוחה של מילה‪ ,‬יהא הדובר אשר יהא‪ ,‬למנוע מהמעשה להתגשם — ועדיף שלא‬
‫לפסוק נגד‪ .‬קרי‪ ,‬קיימת מודעות למגבלת הכוח של פוסק ההלכה ביחס לקהלו‪,‬‬
‫גם אם זהותם האישית והקבוצתית מוגדרת במידה רבה על ידי חובת הציות; יש‬
‫דברים שהם בבחינת 'מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'‪ ,‬כלומר יש פסיקות שלא‬
‫צריכות להתפרסם משום שהציבור ממילא לא יעמוד בהן‪ .‬בתפיסה זו טמונה‪,‬‬
‫במידה רבה‪ ,‬גם בריחה מאחריות‪ ,‬מאחר שלפסיקות אלה נודעה השפעה מרובה‬
‫על עיצוב דרכה הפוליטית והמעשית של פא"י‪ .‬בשתיקתם אפשרו רבנים אלה‬
‫לצאן מרעיתם לפעול על פי רצונם‪ ,‬מבלי לקחת על עצמם את האחריות שציפו‬
‫מהם‪ .‬בכמה צמתים ציפו הפועלים כאמור לשמוע את קולה של הסמכות הרבנית‬
‫בעניינם‪ ,‬אולם פעם אחר פעם הם נתקלו בשתיקת הרבנים‪ .‬עם זאת אפשרו להם‬
‫הרבנים‪ ,‬בשתיקה זו‪ ,‬שלא לסטות מחובת הציות שהייתה מהותית לאתוס האגודאי‬
‫— משום שבפועל לא עברו באופן מוצהר על פסקי הלכה‪ .‬גם כאשר פעלו במוצהר‬

    ‫בניגוד לעמדה העקרונית של אגודת ישראל‪ ,‬שימשה שתיקת הרבנים כאצטלה‪.‬‬

                                               ‫הזהות האגודאית של פא"י‬

‫אחזור לדון בעצם המערך ההייררכי בפא"י‪ ,‬משום שטמונה בו סוגיה חשובה‬
‫אף יותר‪ .‬זהותו של הפועל האגודאי‪ ,‬כפי שהיא עולה ממחקר זה‪ ,‬קרובה מאוד‬
‫בפועל לזו של עמיתו חבר הפועל המזרחי‪ .‬הפועל האגודאי הציב עובדות בשטח‪:‬‬
‫הוא חבר למאבק על עבודה עברית בכפר סבא‪ ,‬דאג לשיכוני פועלים בערים‪,‬‬
‫יצר הסכמי תעסוקה בעל פה על ידי ההנהגה המקומית עם ההסתדרות והקים‬
‫קיבוצים — כולם ביטויים של האידאל הפועלי‪-‬חקלאי הציוני‪ ,‬כולל זה הדתי‪ .‬מה‬
‫השאיר אותו אפוא במסגרת פא"י? הרי חברות בהסתדרות הפועל המזרחי הייתה‬
‫עשויה‪ ,‬באותם ימים‪ ,‬להעניק לו רווח חומרי של ממש לעומת התנאים שהציעה‬
‫פא"י‪ :‬להפועל המזרחי היו הסכמים ברורים עם ההסתדרות הכללית‪ ,‬חלקה היחסי‬
‫בקבלת עבודות היה גדול בהרבה מזה של פא"י‪ ,‬וגם ההסכם עם קופת חולים‬
‫כללית היה ברור ומוחלט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במהלך התקופה הנדונה עמדה פא"י‬
‫בסירובה לחתום על הסכם ארצי שיסדיר את יחסיה עם ההסתדרות‪ .‬הנושא אף‬
‫מתחדד בשל העובדה שהיו שניים מחברי ומייסדי פא"י‪ ,‬צבי וינברג ודב רוזן‪,‬‬
‫ש'חצו את הקווים' ועברו להתיישבות של הפועל המזרחי — כלומר דרך זו היתה‬

                                    ‫פתוחה בפני חברי פא"י‪ ,‬אך לא רבים צעדו בה‪.‬‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172