Page 167 - חרדים ואנשי מעשה
P. 167
סיכום ומסקנות 165
המסר :הרב קרליץ אינו מוכן לומר מטוב ועד רע בעניין זה .שתיקתו סללה את
הדרך לאיחודם של נוער אגודתי כפר סבא וקיבוץ חפץ חיים בגדרה לקיבוץ אחד,
ולעלייה המשותפת על קרקע של קק"ל — בניגוד מוחלט לעקרון ההתבדלות של
אגודת ישראל ,שלא אפשר עלייה על אדמות אלה11.
שתיקתם של הרבנים בצמתים חשובים אלה מגלה כי שררה הבנה ברורה :אין
בכוחה של מילה ,יהא הדובר אשר יהא ,למנוע מהמעשה להתגשם — ועדיף שלא
לפסוק נגד .קרי ,קיימת מודעות למגבלת הכוח של פוסק ההלכה ביחס לקהלו,
גם אם זהותם האישית והקבוצתית מוגדרת במידה רבה על ידי חובת הציות; יש
דברים שהם בבחינת 'מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין' ,כלומר יש פסיקות שלא
צריכות להתפרסם משום שהציבור ממילא לא יעמוד בהן .בתפיסה זו טמונה,
במידה רבה ,גם בריחה מאחריות ,מאחר שלפסיקות אלה נודעה השפעה מרובה
על עיצוב דרכה הפוליטית והמעשית של פא"י .בשתיקתם אפשרו רבנים אלה
לצאן מרעיתם לפעול על פי רצונם ,מבלי לקחת על עצמם את האחריות שציפו
מהם .בכמה צמתים ציפו הפועלים כאמור לשמוע את קולה של הסמכות הרבנית
בעניינם ,אולם פעם אחר פעם הם נתקלו בשתיקת הרבנים .עם זאת אפשרו להם
הרבנים ,בשתיקה זו ,שלא לסטות מחובת הציות שהייתה מהותית לאתוס האגודאי
— משום שבפועל לא עברו באופן מוצהר על פסקי הלכה .גם כאשר פעלו במוצהר
בניגוד לעמדה העקרונית של אגודת ישראל ,שימשה שתיקת הרבנים כאצטלה.
הזהות האגודאית של פא"י
אחזור לדון בעצם המערך ההייררכי בפא"י ,משום שטמונה בו סוגיה חשובה
אף יותר .זהותו של הפועל האגודאי ,כפי שהיא עולה ממחקר זה ,קרובה מאוד
בפועל לזו של עמיתו חבר הפועל המזרחי .הפועל האגודאי הציב עובדות בשטח:
הוא חבר למאבק על עבודה עברית בכפר סבא ,דאג לשיכוני פועלים בערים,
יצר הסכמי תעסוקה בעל פה על ידי ההנהגה המקומית עם ההסתדרות והקים
קיבוצים — כולם ביטויים של האידאל הפועלי-חקלאי הציוני ,כולל זה הדתי .מה
השאיר אותו אפוא במסגרת פא"י? הרי חברות בהסתדרות הפועל המזרחי הייתה
עשויה ,באותם ימים ,להעניק לו רווח חומרי של ממש לעומת התנאים שהציעה
פא"י :להפועל המזרחי היו הסכמים ברורים עם ההסתדרות הכללית ,חלקה היחסי
בקבלת עבודות היה גדול בהרבה מזה של פא"י ,וגם ההסכם עם קופת חולים
כללית היה ברור ומוחלט .לעומת זאת ,במהלך התקופה הנדונה עמדה פא"י
בסירובה לחתום על הסכם ארצי שיסדיר את יחסיה עם ההסתדרות .הנושא אף
מתחדד בשל העובדה שהיו שניים מחברי ומייסדי פא"י ,צבי וינברג ודב רוזן,
ש'חצו את הקווים' ועברו להתיישבות של הפועל המזרחי — כלומר דרך זו היתה
פתוחה בפני חברי פא"י ,אך לא רבים צעדו בה.