Page 171 - חרדים ואנשי מעשה
P. 171

‫סיכום ומסקנות  ‪169‬‬

‫להיות חלק מהמציאות הכלכלית המודרנית‪ .‬כפי שניסח זאת יעקב לנדוי בעמוד‬
                                                 ‫הפותח של גיליון 'שערים' הראשון‪:‬‬

‫הגיע הזמן לעלות ולכבוש את הארץ לתורת אלוקים‪ :‬הגיעה השעה לכבוש‬
‫הכוחות החרדים‪ ,‬הנוהרים מן הגולה ארצה ישראל‪ ,‬ליצירת מערכה שלמה‬
‫של בנים בונים בית לאומי ללאום התורה! [‪ ]...‬מטרתנו‪ :‬השלטת התורה‬
‫השלמה על החיים‪ ,‬כפי שהם מתהווים ומתפתחים בהשתלשלות הדורות‪.‬‬
‫זאת אומרת‪ :‬שלטון התורה בתוכן ובצורה‪ ,‬במחשבה ובמציאות‪ ,‬אם‬
‫הכלל מתארגן לשבטיו ולזרמיו‪ ,‬אז גם בארגון הזה צריך שישתקף צביונו‬

                                             ‫האמיתי‪ :‬צביון מלכות התורה‪13.‬‬

‫יש לשים לב לכך שגם כאשר הוא שואל מונחים ציוניים כ'בית לאומי'‪ ,‬לנדוי אינו‬
                                         ‫מתייחס ללאום היהודי אלא ללאום התורה‪.‬‬

‫לאור כל זאת יש לבחון מחדש את ההגדרות שנוקט המחקר לגבי החברה‬
‫החרדית בישראל‪ .‬מנחם פרידמן היה הראשון שהגדיר מאפיינים לחברה זו; לפי‬
‫הדגם שלו‪ ,‬המאפיין המרכזי של החברה החרדית בארץ‪ ,‬בתקופת המנדט הבריטי‪,‬‬
‫היה ההיבדלות מהתנועה הציונות‪ 14.‬הוא סובר כי במהלך שנות העשרים התבססה‬
‫ההנהגה החרדית על בניית חברה עצמאית‪ ,‬שמתבדלת במכוון מזו הציונית‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬פרידמן טוען שהתרחש מפנה באופי החברה החרדית כשהגיעה ארצה‬
‫העלייה הרביעית ובעיקר העלייה החמישית‪ :‬כיוון שלהנהגת החברה החרדית‬
‫הבדלנית לא היו משאבים לקלוט את עולי העליות הללו‪ ,‬היא הפכה לתלויה‬
‫בתנועה הציונית ושוב לא היה ניתן לממש את השאיפה לשמור על חיץ בין‬

                             ‫המחנות‪ .‬כך נקלעה ההנהגה החרדית לסתירה פנימית‪.‬‬
‫מהמחקר המסתיים בדפים אלו עולה דגם שונה מזה של פרידמן‪ :‬לחברי פא"י‬
‫לא היה עניין בהיבדלות לשם היבדלות‪ .‬תפיסת המנהיגות העולמית‪ ,‬שיוצגה על‬
‫ידי יצחק ברויאר‪ ,‬ומאמציו להכניס לחוקה את עקרון הפרישה כחובה בסיסית של‬
‫הפועלים‪ ,‬נדחו‪ .‬הנהגת פא"י בארץ ישראל עשתה מאמץ גדול ליצור מציאות של‬
‫איזונים ובלמים במערכת היחסים שלה — עם אגודת ישראל מזה ועם התנועה‬
‫הציונית מזה‪ .‬הצד השמרני‪ ,‬גם בקרב הפועלים‪ ,‬קידש את ההיבדלות והוביל‬
‫במהלך השנים להקמתו של פלג קיצוני בירושלים‪ ,‬פאג"י; ואילו הפלג המתון שאף‬
‫להגיע לשיתוף פעולה עם התנועה הציונית תוך שמירה על חיי חברה ואורח חיים‬
‫חרדיים‪ ,‬אך לא על היבדלות כערך העומד בפני עצמו‪ .‬עם זאת חשוב להדגיש כי‬
‫פא"י הייתה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬בשר מבשרה של החברה החרדית בארץ ישראל באותם‬

                                                                                ‫ימים‪.‬‬
‫בעשור האחרון נעשו ניסיונות להציע דגמים חדשים להגדרת החברה החרדית‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬הגדרות גמישות יותר שתאפשרנה דיון מחקרי מדויק וטוב יותר‪15.‬‬
‫המחקרים החדשים מפנים תשומת לב רבה יותר לתת‪-‬הזרמים המרכיבים את‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176