Page 157 - חרדים ואנשי מעשה
P. 157

‫זהות‪ ,‬תרבות‪ ,‬חברה ורווחה  ‪155‬‬

‫מהפועל הפשוט לפעול לשיפור מעמדו הכלכלי‪ ,‬החברתי והסוציאלי‪ ,‬תוך ניסיון‬
                                        ‫עיקש שלא לחקות את ההסתדרות הכללית‪.‬‬

‫נוסף על המאבק על תנאי השכר‪ ,‬ניתן לראות היבט אחר של דאגה לרווחה‬
‫סוציאלית בהקמתה של קופת מלווה וחיסכון‪ .‬כבר בחודש כסלו תרצ"ד (דצמבר‬
‫‪ )1933‬נעשה ניסיון ראשון להקמת קופת מלווה לחברי פא"י;‪ 41‬התהליך החוקי‬
‫לאשרור תקנון הקופה בממשלת המנדט הושלם רק כעבור שנה וחצי‪ 42,‬אולם בעת‬
‫השלמתו הייתה כבר קופת המלווה ריקה לחלוטין‪ ,‬ללא שום יכולת למלא את‬

                                                                            ‫ייעודה‪43.‬‬
‫ניסיון שני לייסד קופת מלווה נעשה בתל אביב בחודש כסלו תרצ"ז (דצמבר‬
‫‪ 44.)1936‬מיד לאחר ההכרזה על הקמתה הנפיקו חברי הנהלת הקופה מניות;‬
‫כל אחד מחברי פא"י נדרש לשלם לירה אחת ומאתיים מיל על מנת להיות חבר‬
‫בקופה‪ 45.‬חברים ותומכים של פא"י‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬נקראו לרכוש מניות ולקחת‬
‫חלק במפעל העזרה ההדדית‪ 46.‬בתקנון הקופה הוצהר כי מטרתה 'לשפר את‬
‫התנאים הכלכליים והחברותיים של חבריה [‪ ]...‬לספק לחברים אשראי [‪ ]...‬לסייע‬
‫בסדור מפעלים משותפים‪ .‬לסדר בין החברים פעולות בענינים קואופרטיבים'‪47.‬‬
‫גם בעניין זה למדה פא"י מהסתדרות הפועלים הכללית‪ :‬כבר בשנות העשרים‬
‫של המאה ה‪ 20-‬הניחה ההסתדרות הכללית את היסודות הכלכליים להקמת בנק‬
‫שישרת את הפועלים‪ ,‬לימים 'בנק הפועלים'‪ ,‬שנועד להקל על מצוקתו הכלכלית‬
‫של הפועל בעזרת הלוואות ואשראי למימון פעילות פרודוקטיבית‪ 48.‬אולם הפער‬
‫בין השאיפה‪ ,‬שקופת המלווה של פא"י תסייע בכינון מפעלים יצרניים‪ ,‬לבין‬
‫המציאות — היה גדול מאוד; בפועל עסקה הקופה בשנותיה הראשונות בעיקר‬

                                                  ‫במתן הלוואות למחוסרי עבודה‪49.‬‬
‫ככל שהמצב הכלכלי בארץ ישראל התדרדר והלך‪ ,‬כך התדלדלה והלכה קופת‬
‫המלווה‪ .‬באלול תרצ"ח (ספטמבר ‪ )1938‬תכננו חברי הנהלת הקופה לשלוח את‬
‫מאיר וידיסלבסקי‪ ,‬מהחברים הפעילים והוותיקים של פא"י בארץ ישראל‪ ,‬לאירופה‬
‫לשם גיוס תרומות שיסייעו לקופה‪ 50.‬הנהלת אגודת ישראל‪ ,‬שעברה באותה‬
‫תקופה מפרנקפורט ללונדון‪ ,‬התבקשה לעמוד לצדו במשימתו זו‪ 51.‬נראה כי‬
‫גם במקרה זה‪ ,‬כמו במקרים רבים אחרים‪ ,‬התפוגגו השאיפות עם פרוץ מלחמת‬
‫העולם השנייה ואתה הניתוק הכפוי מיהדות אירופה‪ :‬פא"י בארץ ישראל נותרה‬

                                                   ‫ללא עורף גם במערכה הכלכלית‪.‬‬
‫כשנה וחצי לאחר הקמתה הייתה קופת המלווה מפעל משותף לשלושה‬
‫סניפים גדולים‪ :‬בני ברק‪ ,‬חיפה ותל אביב‪ .‬שלושה סניפים אלה עתידים להוביל‬
 ‫את קופת המלווה במשך ארבעה עשורים ויותר‪ ,‬עד להפיכתה לבנק בינואר ‪:1978‬‬

‫בנק חדש — בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ החל לפעול עם ראשית השנה‬
‫האזרחית‪ .‬בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ הוקם מהפיכתן לחברות של שתי‬
‫האגודות השיתופיות הותיקות — קופת מלוה וחיסכון של פועלי אגודת‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162