Page 145 - חרדים ואנשי מעשה
P. 145

‫התיישבות  ‪143‬‬
‫חברי פא"י מן ההתיישבות הכללית‪ ,‬ואילו אופי החיים הפנימי‪ ,‬החברתי‪-‬תרבותי‪,‬‬
‫היה שונה ומובחן ממנה‪ .‬הסוציאליזם לא היה מטרה אלא אמצעי לחברי פא"י‪,‬‬
‫שבעזרתו הם יכלו להוזיל את עלויות המחייה‪ ,‬להפחית מלחץ הפרנסה — ובה‬

    ‫בעת לשמר את תצורת החיים החרדית על פי הנורמות שעוצבו בבית ההורים‪.‬‬

             ‫ברכה בכתב ידו של החזון איש במחברת המבקרים של נוער אגודתי‬
                                           ‫כפר סבא‬

                                                                     ‫סיכום‬

‫סוגיית השיכון הייתה בעלת משמעות גדולה מאוד לפא"י‪ ,‬להנהגה המקומית‬
‫ולפועלים עצמם‪ ,‬הן בהיבט המעשי — מציאת פתרונות למצוקת הדיור בדמות‬
‫שיכוני פועלים במושבות ובערים — והן בצד המהותי‪ ,‬כלומר אופייה האידאולוגי‬
‫של צורת ההתיישבות‪ .‬יש להדגיש שההנהגה המקומית של פא"י תמכה במובהק‬
‫בהתיישבות הקיבוצית‪ ,‬חרף ההבדל הגדול בשיח האידאולוגי בין ההנהגה לבין‬
‫הפועל הפשוט‪ :‬השיח בקרב המנהיגות נסב סביב הרצון לייסד התיישבות עצמאית‬
‫לשם קיום תורני עצמאי‪ ,‬ואילו זה של הפועלים התקרב לשיח הציוני‪-‬סוציאליסטי‪.‬‬
‫באותם ימים נחשב ייסוד קיבוץ למעשה ציוני‪ :‬הפועל המזרחי העדיף הקמת‬
‫מושבים שיתופיים על פני הקמת קיבוצים‪ ,‬משום שהקיבוץ זוהה יתר על המידה‬

                        ‫עם החילוניות‪ .‬בעניין זה הקדימה פא"י את הפועל המזרחי‪.‬‬
‫המסקנה העולה מכל אלה ברורה‪ :‬הגם שמנהיגיה של פא"י ביקשו לעצבה‬
‫כתנועה מתבדלת‪ ,‬כפי שראינו בשער הראשון‪ ,‬אימצו הפועלים במידה רבה את‬
‫השיח האידאולוגי של היישוב הציוני‪ .‬למעשה הם כלל לא ניסו להסתיר זאת‬
‫ואימצו‪ ,‬גם מבחינה לשונית‪ ,‬את המונח 'קיבוץ' — ובכך השרישו בתנועתם‪ ,‬ספק‬
‫ביודעין ספק בלא יודעין‪ ,‬את האידאל הסוציאליסטי‪-‬ציוני‪-‬קיבוצי‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫יצחק ברויאר ויהודה לייב אורליאן עיצבו את תפיסת הסוציאליזם שלהם לאור‬
‫ערכי התורה‪ ,‬לתפיסתם‪ .‬שיח דומה ניתן למצוא גם אצל הוגי הדעות שעיצבו את‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150