Page 140 - חרדים ואנשי מעשה
P. 140
138פרק שישי
הרעיון הקבוצי
בצדק שואלים מדי פעם בפעם :כלום יש לנו צורך בקבוץ? כלום אין הוא
מהווה צורה של התבוללות לרעיונות ה'הסתדרות' הפורקת עול תורה,
המכנסת אנשים לתוך מסגרת קבוצית ומחנכת אותם לראות בצורת החיים
הקולקטיבית מטרה לעצמה?98
לשם ברור הבעיה הזו עלינו לקבוע ראשית-כל את חוג התפקידים המוטל
עלינו .מתפקידה של הסתדרות 'פועלי אגודת ישראל' לגאול בארץ ישראל
את אדמת הקודש ,זו האדמה המחוללת ע"י הרבה מבני הישוב המורדים
בכל שעה במצוות השם :האדמה ,שמדריכים אותה מנוחה משבת לשבת.
במצב שכזה מחובתנו להכשיר אדמה זו לקראת קיום התורה ,בעיר ובכפר.
גם בימי הגאות ,בימי השגשוג והפריחה ,לא היה מקום לפקפק בעובדה כי
לבה של ארץ-ישראל אינו פועם בעיר :לבה של ארץ ישראל פועם בעיקר
במושבות ובקבוצים .אם רוצים אנו לכבוש את ארץ ישראל בשביל התורה,
עלינו קודם כל לכבוש את הכפר ,אבל איך לצאת לכפר? איך להשתרש
בכפר? מאין להם לפרנס המשפחה בשעה שההכנסה אינה מספקת לשלם
את דמי הלמוד בבית החנוך ,בשעה שאין גם סביבה יהודית אמתית ואיככה
זה יצא הפועל האגודאי לכפר?
שני תפקידים עיקריים שונים על שם תנועת העבודה האגודאית ועליה
להגשימם .אם רוצה היא לרכוש לה זכות קיום בארץ ישראל:
.1להגן על הפועל האגודאי מפני תהליך הפרולטריזציה.
. 2לשמור על רמתו הרוחנית של הפועל האגודאי ולשאוף להעלותו
בדרגתו התרבותית (כי מה הם חיינו בלעדי השאיפה לעליה
רוחנית?)
הפועל מופקר בכפר לתהליך הפרולטריזציה משום ש 20-גרוש שכר
עבודה ליום אין בהם כדי מחיתו של רווק ,ועל אחת כמה וכמה לבעל
משפחה ,ומה לעשות עוד בתקופת חוסר-עבודה?
הפועל אין לו האפשרות להתעמק בלמוד תורה ,משום שהחפוש התמידי
אחרי העבודה ,העיפות וכל האוירה המושבתית מעכבים עליו במובן
הפסיכולוגי ובמובן פיזיולוגי להתרכז בלמודים רוחניים .אולי עוד יותר
מאשר בעיר ,הורס הרחוב את כל מה שהשקיע החנוך הביתי בגנזי נשמתו
של הילד ועלול הילד לחרף את יום השבת ,המונע ממנו את ה'חופש'
במדומה ,ממנו נהנה שכנו המתנכר לתורה.
כלום עלינו לוותר משום כך על הכפר? כלום עלינו לשקוע בבוץ הכרך?
כלום עלינו להסחף בזרם הופעות הלוואי של העליה הפזיזה? כלום יכולים
אנו לעשות כך? כלום מותר לנו לעשות כך?
הקבוץ נותן לפועל האגודאי את האפשרות לצאת אל הכפר .רכוז הכוחות
