Page 141 - חרדים ואנשי מעשה
P. 141

‫התיישבות  ‪139‬‬

‫בקבוץ משמש תריס בפני ההתבוללות‪ .‬הקולקטיב יכול להשתמש בכסף‬
‫שהפועל מרוויח באופן רציונאלי‪ ,‬ובידו ליצור משהו מהכסף הזה‪ .‬הוא‬
‫מוזיל את ההוצאות לצרכי החיים‪ ,‬ומזכה את הפועל ברמת חיים אנושיים‪.‬‬
‫הוא מקבל על עצמו את הדאגה בשביל צרכי הרבים ומקנה ליחיד שעות‬
‫פנויות לפעילה רוחנית‪ .‬הפועל אינו נתון בו לתהליך הפרולטריזציה‪ ,‬כי‬
‫משכורתו הנכנסת לקופה קולקטיבית מספקת כדי מחיתו‪ .‬הדאגה לפרנסה‬
‫אינה מעיקה כל כך הרבה עליו משום שרבים המשתתפים בה‪ ,‬במובן‬

                                      ‫הפסיכולוגי הוסרה המצוקה מעל לבו‪.‬‬
‫הקבוץ בכוחו לפתח את האדם היהודי ולהעלותו‪ .‬החיים המשותפים‬
‫מחנכים‪ .‬יש לאל ידנו למלאות את צורת החיים הקולקטיביים בתוכן‬
‫מוסרי‪ .‬בחברה אפשר לעצב את האופי וזה ראשית מגמתנו לשכלל את‬
‫אופי האדם‪ .‬החברה מלכדת את האנשים והרי הם אחים לצרה‪ .‬הלוואי‬

                                            ‫היינו יודעים להיות אחים לצרה‪.‬‬
‫לבסוף‪ :‬הקבוץ לא יהא נתון להשפעת הרחוב המקולקלת‪ .‬ברצוננו ליצור‬
‫סביבה יהודית שלמה מסוגרת‪ .‬לא שבדעתנו להעלים מעיני ילדנו את ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬אלא ברצוננו לסלול לו דרך ולו גם צרה‪ ,‬אבל דרך יהודית‪ .‬שהעם‬

                                                  ‫היהודי ימצא לו שם מקום‪.‬‬
‫הקימו קיבוצים אגודאיים!‪99‬‬

‫חשיבותו של המאמר נעוצה בראש ובראשונה בכך שהוא משקף את עמדתו של‬
‫חבר מן השורה‪ .‬זאת לעומת מרבית התיעוד הארכיוני שמחקר זה מתבסס עליו‪,‬‬
‫שנכתב בידי אנשי ההנהגה של פא"י בארץ ישראל — הנהגה שעמדה בתווך שבין‬
‫ההנהגה העולמית של אגודת ישראל לבין הפועלים בארץ‪ .‬כך מאפשר המאמר‬

    ‫הצצה אל דרך החשיבה העצמאית של הפועל האגודאי‪ ,‬חבר קיבוץ חפץ חיים‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬כבר בפתיחה מגדיר הכותב את התפקיד העיקרי של פא"י‪' :‬לגאול‬
‫בארץ ישראל את אדמת הקודש'‪ .‬המונחים הללו‪' ,‬גאולה' ו'אדמת קודש'‪ ,‬שייכים‬
‫לשני שדות סמנטיים שונים‪ ,‬ולכאורה מנוגדים זה לזה‪ :‬מחד גיסא‪ ,‬השדה‬
‫הסמנטי הדתי התופס את אדמת ארץ ישראל כאדמת קודש ואת תהליך שיבת‬
‫העם היהודי לארץ ישראל כתהליך של גאולה; ומאידך גיסא — השדה הסמנטי‬
‫הציוני‪ ,‬שהשתמשו בו — למשל אנשי הקרן הקיימת לישראל — לתיאור פעולותיה‪.‬‬
‫ההשפעות הדתיות על השיח הציוני תועדו במחקר‪ 100,‬אולם כאשר הכותב עצמו‬
‫שייך לאגודת ישראל‪ ,‬ובתודעתו אין הוא חלק מהתנועה הציונית‪ ,‬הרי בשימוש‬

                         ‫במונחים הללו יש משום כפל משמעות‪ :‬ציוני ודתי כאחד‪.‬‬
‫השלב השני של המאמר מלמד על הפנמה מוחלטת של ערכי הציונות‪:‬‬
‫הכותב מציג שאיפה למימוש ערך עבודת האדמה כערך המרכזי בפעילות בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ואת ערכי הסוציאליזם כמובילי דרכו של הפועל‪ .‬שני אלו היו מסממניה‬
‫הבולטים של תנועת העבודה הציונית‪ ,‬הגוש הפוליטי החזק ביותר בארץ באותם‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146