Page 144 - חרדים ואנשי מעשה
P. 144
142פרק שישי
נאלצה ההנהגה להודות בטעותה ולהסכים לו בדיעבד .ברוקנטהל חושף כאן,
באופן המובהק ביותר ,את הפער בין מנהיגות אגודת ישראל לבין הפועלים בשטח:
הפועל יצר מציאות והמנהיגות נאלצה לאשרה .דומני שזו נקודה שראוי לעמוד
עליה .על אף האתוס החרדי ,ועל אף ההגדרות הנוקשות והשיח האידיאולוגי החד,
בסופו של תהליך ניצב הפועל הפשוט .והוא — יוצר ,ועובד ,מבקש להתפרנס
מיגיע כפיו ,ולבנות לו ולמשפחתו סביבה דומה לו השקפתית ומחשבתית .הפועל
איננו מתיישר למקום שההנהגה ,הפוליטית או הרבנית (בעיקר העולמית ,שאינה
חשופה לקשייו היום-יומיים) מבקשת שיתיישר אלא מוביל את ההנהגה להודות
על נכונות דרכו.
האימוץ המוחלט של הסמנטיקה הציונית בקרב ציבור שביקש ,באופן מוצהר,
שלא להיות חלק מהתנועה הציונית ומפעליה ,מעט מפתיע .חיים שלם ,בביוגרפיה
על בנימין מינץ ,מעיר אגב אורחא כי מינץ כינה את הקיבוץ שהוא ביקש לייסד
'מחנה''" :מחנה" בלשונו של מינץ ,כי אין אנו רוצים להשתמש בהגדרה "קיבוץ"
שבה משתמשים החופשיים' .טיעון סמנטי זה של מינץ מתקבל על הדעת; 103אולם
גם אם הנהגת הפועלים המקומית ,קרי מינץ ,ביקשה להפריד מבחינה סמנטית
בין הקיבוץ האגודאי לזה הכללי ,הרי שציבור הפועלים לא קיבל את ההפרדה
והשתמש במונח 'קיבוץ'.
אריה ארד ,בעבודת מחקר שערך על ההתיישבות החרדית בארץ ישראל ,טוען
כי הקיבוץ ,או 'החבורות' — המונח שהיה לדבריו בשימוש — נועד למימוש שלוש
מטרות של חברי פא"י:
א .הקיבוץ היה מכשיר לקיומה של חברה דתית :יצירת הווי דתי ,אפשרות
קביעת עתים לתורה על ידי שחרור מעול הפרנסה הפרטית ופתרון
הלכתי לבעיות חקלאיות.
ב .הקיבוץ כחיקוי לדגם ההתיישבות העובדת ,קרי ,העתקת דגם
ההתיישבות שהיה מוכר להם ואימוץ הרעיונות של שוויון.
ג .הקיבוץ ,והעיסוק בחקלאות ,כמימוש עיקרון של חברה צודקת ומוסרית.
ארד מצביע על נאומיו של ברויאר ועל החינוך שקיבל הנוער בהכשרות טרם
העלייה ארצה כגורמים החשובים ביותר בבחירת דרך החיים הקיבוצית .לא זו אף
זו ,הוא מחזק את טענותיו בעזרת תפיסות פילוסופיות מימי הביניים שהשפיעו על
חיי החבורות104.
עם זאת נראה ,שהמשקל המכריע להחלטת החבורות בדבר הקמת הקיבוצים
היה אימוץ הנורמות הציוניות .לשון אחר :קיום הקבוצות ,החבורות או הקיבוצים
היה הגשמה של רעיון ,של אידאולוגיה; הסוציאליזם ,על ערכי השיתוף שלו,
גויס לשם מימוש רעיון נשגב יותר ,של יצירת התיישבות חרדית בלתי תלויה,
תכלית עליונה שהקיבוץ היה הדרך היחידה לממשו .את המבנה השיתופי העתיקו
