Page 144 - חרדים ואנשי מעשה
P. 144

‫‪  142‬פרק שישי‬

‫נאלצה ההנהגה להודות בטעותה ולהסכים לו בדיעבד‪ .‬ברוקנטהל חושף כאן‪,‬‬
‫באופן המובהק ביותר‪ ,‬את הפער בין מנהיגות אגודת ישראל לבין הפועלים בשטח‪:‬‬
‫הפועל יצר מציאות והמנהיגות נאלצה לאשרה‪ .‬דומני שזו נקודה שראוי לעמוד‬
‫עליה‪ .‬על אף האתוס החרדי‪ ,‬ועל אף ההגדרות הנוקשות והשיח האידיאולוגי החד‪,‬‬
‫בסופו של תהליך ניצב הפועל הפשוט‪ .‬והוא — יוצר‪ ,‬ועובד‪ ,‬מבקש להתפרנס‬
‫מיגיע כפיו‪ ,‬ולבנות לו ולמשפחתו סביבה דומה לו השקפתית ומחשבתית‪ .‬הפועל‬
‫איננו מתיישר למקום שההנהגה‪ ,‬הפוליטית או הרבנית (בעיקר העולמית‪ ,‬שאינה‬
‫חשופה לקשייו היום‪-‬יומיים) מבקשת שיתיישר אלא מוביל את ההנהגה להודות‬

                                                                    ‫על נכונות דרכו‪.‬‬
‫האימוץ המוחלט של הסמנטיקה הציונית בקרב ציבור שביקש‪ ,‬באופן מוצהר‪,‬‬
‫שלא להיות חלק מהתנועה הציונית ומפעליה‪ ,‬מעט מפתיע‪ .‬חיים שלם‪ ,‬בביוגרפיה‬
‫על בנימין מינץ‪ ,‬מעיר אגב אורחא כי מינץ כינה את הקיבוץ שהוא ביקש לייסד‬
‫'מחנה'‪'" :‬מחנה" בלשונו של מינץ‪ ,‬כי אין אנו רוצים להשתמש בהגדרה "קיבוץ"‬
‫שבה משתמשים החופשיים'‪ .‬טיעון סמנטי זה של מינץ מתקבל על הדעת;‪ 103‬אולם‬
‫גם אם הנהגת הפועלים המקומית‪ ,‬קרי מינץ‪ ,‬ביקשה להפריד מבחינה סמנטית‬
‫בין הקיבוץ האגודאי לזה הכללי‪ ,‬הרי שציבור הפועלים לא קיבל את ההפרדה‬

                                                            ‫והשתמש במונח 'קיבוץ'‪.‬‬
‫אריה ארד‪ ,‬בעבודת מחקר שערך על ההתיישבות החרדית בארץ ישראל‪ ,‬טוען‬
‫כי הקיבוץ‪ ,‬או 'החבורות' — המונח שהיה לדבריו בשימוש — נועד למימוש שלוש‬

                                                              ‫מטרות של חברי פא"י‪:‬‬

‫א	‪ .‬הקיבוץ היה מכשיר לקיומה של חברה דתית‪ :‬יצירת הווי דתי‪ ,‬אפשרות‬
‫קביעת עתים לתורה על ידי שחרור מעול הפרנסה הפרטית ופתרון‬

                                                ‫הלכתי לבעיות חקלאיות‪.‬‬
‫ב‪ 	.‬הקיבוץ כחיקוי לדגם ההתיישבות העובדת‪ ,‬קרי‪ ,‬העתקת דגם‬

             ‫ההתיישבות שהיה מוכר להם ואימוץ הרעיונות של שוויון‪.‬‬
‫ג‪ 	.‬הקיבוץ‪ ,‬והעיסוק בחקלאות‪ ,‬כמימוש עיקרון של חברה צודקת ומוסרית‪.‬‬

‫ארד מצביע על נאומיו של ברויאר ועל החינוך שקיבל הנוער בהכשרות טרם‬
‫העלייה ארצה כגורמים החשובים ביותר בבחירת דרך החיים הקיבוצית‪ .‬לא זו אף‬
‫זו‪ ,‬הוא מחזק את טענותיו בעזרת תפיסות פילוסופיות מימי הביניים שהשפיעו על‬

                                                                    ‫חיי החבורות‪104.‬‬
‫עם זאת נראה‪ ,‬שהמשקל המכריע להחלטת החבורות בדבר הקמת הקיבוצים‬
‫היה אימוץ הנורמות הציוניות‪ .‬לשון אחר‪ :‬קיום הקבוצות‪ ,‬החבורות או הקיבוצים‬
‫היה הגשמה של רעיון‪ ,‬של אידאולוגיה; הסוציאליזם‪ ,‬על ערכי השיתוף שלו‪,‬‬
‫גויס לשם מימוש רעיון נשגב יותר‪ ,‬של יצירת התיישבות חרדית בלתי תלויה‪,‬‬
‫תכלית עליונה שהקיבוץ היה הדרך היחידה לממשו‪ .‬את המבנה השיתופי העתיקו‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149