Page 143 - חרדים ואנשי מעשה
P. 143

‫התיישבות  ‪141‬‬

‫לפני שנתיים בערך עלינו‪ ,‬הצעירים האגודאים מגולת גרמניה לארץ‪ ,‬חסרי‬
‫נסיון והכשרה התיישבותית‪ .‬לא היו קודמים לנו לעליה מחוגי היהדות‬
‫החרדית בגרמניה‪ .‬עלינו מתוך התלהבות‪ ,‬מלאי מרץ‪ ,‬רצון ושאיפה‬
‫ליצירה‪ ,‬לבנין ולחידוש‪-‬חיים‪ .‬בבת אחת שאפנו להמשיך בשזור חוט הזהב‬
‫של נאמנות לתורה הקדושה והתמסרות לקניניה‪ ,‬כפי שחונכנו בבית הורים‬
‫בחוץ לארץ‪ .‬אחרי התעמקות מרובה‪ ,‬אחרי שהכרנו את תנאי החיים בארץ‬
‫פנים אל פנים‪ ,‬עמדנו על מהותן של הפרובלימות האופיניות שלה‪ ,‬באנו‬
‫לידי החלטה לבחור בקבוץ כצורת חיינו לעתיד‪ .‬רצינו למלאות את החלל‬
‫הריק שנוצר בהוי שלנו‪ ,‬אחרי שעזבנו את בית ההורים ואת הסביבה‪ ,‬שבה‬
‫נתחנכנו ובה עוצבה דמות דיוקננו‪ .‬אמרנו לנפשנו‪ ,‬כי המסגרת הקיבוצית‬
‫בכוחה יהיה למלא את מקום בית אב מוכיח ואם דואגת‪ ,‬ליצור יחס חברים‬
‫הדדיים למופת ולהראות קבל‪-‬עם מה כוחם של פועלים שומרי תורה‬
‫ומצוות‪ .‬חפצנו להסיר מעל היהדות החרדית את חרפת חוסר הפעילות‬
‫ועקרות המעשה ולחשוף את כוחות היצירה הטמונים בה‪ .‬מגמתנו היתה‬
‫להחזיר את עטרת התורה והמלאכה ולהראות לעין כל כי גם אחרי יום של‬
‫עבודת כפיים מפרכת ומיגעת יש לאל ידינו להתעמק בדברי חז"ל ולשחות‬
‫בים התלמוד‪ .‬שאפנו לחיים המבוססים על הצדק והיושר החברותי ומשאת‬
‫נפשנו היתה העבודה החקלאית והכפר השקט הרחק מחיי העיר הסואנים‪.‬‬
‫ההתחלה הקיבוצית שלנו מלאה בזה את תקוותינו‪ ,‬קדשנו ברבים את שם‬
‫שמים וגם מתנגידנו מרכינים כיום את ראשם לפני יצירה זו וצורת חיים זו‬

                                                         ‫ששמה קיבוץ חרדי‪.‬‬
‫אם אגודת ישראל שמה לה למטרה לפתור את כל השאלות העולות על‬
‫פרק חיינו יום יום ברוח התורה‪ ,‬הרי הקבוץ בתור שכזה מגשים במציאות‬

                                                         ‫את התפקיד הזה‪102.‬‬

‫לדידו של ברוקנטהל‪ ,‬השאיפה היא הקמת התיישבות חרדית עצמאית‪ ,‬שתשלב בין‬
‫תורה ומלאכה‪ ,‬והאמצעי הוא יסוד קבוצות‪ ,‬חבורות או קיבוצים במסגרת פא"י‪ .‬כל‬
‫אלו הם הפנמה של מושגים ושיח אידיאולוגי ציוני‪ .‬בהקשרים רבים ניתן להשוות‬
‫בין צורת השיח שמציג ברוקנטהל לשיח שמציגים הוגי הדעות שעיצבו את דרכו‬
‫האידיאולוגית של הקיבוץ הדתי‪ .‬ברוקנטהל אינו רואה בהקמת קיבוץ מרד או‬
‫חידוש‪ ,‬שמקומו לא יכירנו בשיח האגודאי‪ ,‬אלא להפך‪ :‬הקיבוץ נועד למלא את‬
‫החלל שיצרה ההגירה אל מחוץ לבית ההורים‪ ,‬תוך שמירה על התוכן — כפי‬

             ‫שעוצב והוגדר לפני שנעזב על ידי אותם צעירים שעלו לארץ ישראל‪.‬‬
‫עניין נוסף העולה ממאמרו‪ ,‬החשוב להבנת המבנה החברתי‪-‬אידאולוגי של‬
‫פא"י‪ ,‬הוא השינוי בזהותם של הכוחות המובילים בתנועה‪ .‬מנהיגות אגודת ישראל‬
‫התייחסה תחילה להקמת הקיבוצים בספקנות‪ ,‬שלא לומר בהתנגדות; אולם לאחר‬
‫שהפועלים יצרו 'יצור כלאיים' חדש‪ ,‬קיבוץ חרדי‪ ,‬והוא הפך לעובדה מוגמרת‪,‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148