Page 18 - חרדים ואנשי מעשה
P. 18
16מבוא
גאוגרפי והוא מיקומן של הקהילות בארבע ערי הקודש .קניאל דוחה את ההבחנות
לגבי קבלת כספי חלוקה ,קיום מצוות וקנאות כגורמים המגדירים את היישוב
הישן ,בטיעון שגורמים אלו זלגו מהיישוב הישן לחדש ולהפך .קניאל מזהה תופעה
נוספת :יחידים שפעלו במרחב הגאוגרפי של היישוב החדש על אף היותם חלק
מהיישוב הישן; לאור זאת הוא מגדיר שלושה קני מידה נוספים הנוגעים לפרט:
(א) זיקה רוחנית לערכי היישוב הישן; (ב) זיקה ארגונית ל'כוללים'; (ג) זיקה
לאורח החיים ,המדגישה לבוש ומראה חיצוני מסורתי 2.לעומתו מציע יוסף שלמון
אבחנה פשוטה יותר ,אידאולוגית במהותה :היישוב הישן שאף לשמר את אורח
החיים המסורתי גם במסגרת של התחייה הלאומית בארץ ישראל ,בעוד שהיישוב
החדש שאף לבנות חברה יהודית לאומית מודרנית וחופשית .גם בבסיס הטיעון
הזה עומדת ההנחה שיש זליגה של יחידים מחברה אחת לאחרת3.
קימי קפלן מניח הגדרה כוללת יותר ומדגיש את ההקשרים האידאולוגיים.
הוא גורס כי היישוב הישן שם במרכז חייו את העניינים הדתיים תוך הסתמכות
כלכלית על תרומות מחוץ לארץ וארגון פנימי על פי ארצות מוצא — וזאת לעומת
היישוב החדש ,שדגל בהקמת חברה יצרנית המתפרנסת בכוחות עצמה ,מבלי לתת
משמעות לארצות המוצא של חבריו .קפלן עצמו מסייג את דבריו וטוען כי הניגוד
האידאולוגי הלך והיטשטש במציאות ההיסטורית המורכבת4.
על אף ההגדרה של מאפיין גאוגרפי ,כלומר תיחומו של היישוב הישן בארבע
ערי הקודש ,הרי במושבות שנוסדו החל בשנות השמונים של המאה ה 19-היה
ייצוג לאנשי היישוב הישן .אמנם העמדה הרשמית של הנהגת היישוב הישן
התנגדה למושבות הללו ,אולם ניתן למצוא פרטים ,פועלים או נותני שירותי דת,
מאנשי היישוב הישן במושבות החדשות .יש לזכור כי המושבות הראשונות ,פתח
תקוה ,ראשון לציון ,ראש פינה ,עקרון ,יסוד המעלה ואחרות נוסדו בידי יהודים
שהיו בחלקם מסורתיים .למעט חדרה ,שנוסדה בידי הביל"ויים ,הרי למעשה
היו בקרב המייסדים בכל המושבות יהודים שומרי תורה ומצוות ,וברובן עוגנה
בתקנון שמירת ערכי המסורת במרחב הציבורי ,אם כי תהליך החילון במושבות
אלה — במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי — היה מהיר למדי ,בתוך עשור עד שניים.
על רקע תהליך זה ניתן אפוא להבין את המאבק באותן מושבות; עם זאת ,כבר
בשלבים הראשונים היו מבני היישוב הישן שעסקו בקניית קרקעות במושבות
לשם מסחר ופרנסה ,במקביל להתפתחות העיסוק של המגזר כולו בהקמת שכונות
ומוסדות ציבור בתוך הערים 5.בסיומו של חיבור זה אבקש לטעון ,כי דרכה של
פא"י למעשה מערערת את המונחים המקובלים שחקר החברה החרדית בישראל
משתמש בהם.
כמה הערות מתודולוגיות באשר לחיבורי זה ,שכותרתו 'פא"י בארץ ישראל
בשנות השלושים של המאה הקודמת' .כותרת זו מגדירה במידה רבה את מעגלי
ההתייחסות ,שיש לתת את הדעת עליהם בפתחו של המחקר .פא"י היא ,בראש
