Page 19 - חרדים ואנשי מעשה
P. 19
מבוא 17
ובראשונה ,הסתדרות פועלים ,ולפיכך מחקרי הוא חלק ממחקר חברת הפועלים
הארצישראלית בתקופה הנדונה 6,חברה שתפסה באותן שנים עמדת כוח גדולה
וחשובה ביישוב היהודי בארץ ישראל — עד כדי שליטה מלאה במוסדות הנהגת
היישוב .בו-זמנית ,פא"י היא גם הסתדרות פועלים חרדית ,ולכן המחקר הזה הוא
חלק מחקר החברה האורתודוקסית המודרנית בארץ ישראל בכלל 7והפוליטיקה
הדתית בארץ ישראל בפרט 8.פא"י אף פעלה בחסות אגודת ישראל העולמית;
לפיכך חקר תולדותיה של אגודת ישראל 9קשור גם הוא למחקר זה.
עד כה לא נעשה אף מחקר המעמיד את תנועת פא"י בארץ ישראל במוקד
הדיון .למעשה לא הייתה תנועת פא"י כולה מושא למחקר שיטתי — לא ראשיתה
בפולין ,לא פזורותיה באירופה קודם מלחמת העולם השנייה ולא בגרסתה
הפוליטית בארץ ישראל ,כהסתדרות פועלים וכמפלגה בכנסת ישראל .למרות זאת,
לא התעלם המחקר מתנועת פא"י באופן מוחלט והיא מוזכרת בשולי מחקרים
בנושאים קרובים 10.גם דמויות מרכזיות ,שפעלו והובילו את פא"י בראשית דרכה,
כמו בנימין מינץ ויצחק ברויאר ,זכו לספרים ולמחקרים בפני עצמם ,ויש בהם גם
דיון בתנועה זו11.
חידושו של חיבור זה אפוא הוא בראש ובראשונה הצבתה של פא"י במרכז
הדיון ההיסטורי בתקופה שדרכה עוצבה בה ,ומכאן גם יתר החידושים שיבואו
לידי ביטוי בספר :הניסיון להבין את מהותה של פא"י ואת ייחודה ,ולבחון את
הבשורה שחבריה רצו להביא ליישוב החדש בארץ ישראל ערב מלחמת העולם
השנייה .עצם ההגדרה של המחקר כראשון בתחומו מוביל לאפיונו בהקשר
המחקרי :עבודת החקר שקדמה לספר התבססה בעיקרה על תיעוד ראשוני.
מכאן נובעת גם הבעיה המתודולוגית המרכזית של החיבור .בארכיון פא"י,
שחלק הארי של המחקר מתבסס עליו ,נשתמרו בעיקר העתקי המכתבים שכתבו
חברי הנהלת התנועה .מדובר בהעתקים שנעשו מדפי העתקה במכונת כתיבה,
ולכן חסרה על פי רוב חתימה על המסמך ,ונאלצתי לשער או להבין מתוכן
הדברים מיהו המחבר .העדר החתימות יצר בעיה קשה ובמקרים רבים מנע את
האפשרות לנתח את יחסי הכוחות בהנהלת פא"י בארץ ישראל.
בעיה חמורה נוספת נוגעת לאופי שימור התיעוד הארכיוני .מטבע הדברים
השתמרו מסמכים שכתבו מנהיגי התנועה ,ואילו השיח הציבורי בתנועה פנימה
באותן שנים התנהל בעיקר בעל פה ,בסניפי פא"י השונים .בשל בעיות תקציב,
יצאו לאור מעט מאוד עיתונים שיכולים לשמר שיח זה ולכן יש לקחת בחשבון
שהספר משקף ,במידה רבה ,את ההיסטוריה מנקודת המבט של המנהיגות:
האופן שבו ראו המנהיגים את הנעשה בסביבתם ,והאופן שבו ניווטו את חברי
פא"י .העניין המרכזי בהקשר זה הוא שאלת האידאולוגיה מול המציאות :עד כמה
והאם היה פועל הפשוט ,חבר פא"י ,חשוף לרעיונות שהניעו את מנהיגי התנועה?
עד כמה הוא היה מוכן להקריב למען מימושם של רעיונות אלה? חלק מהדברים
