Page 24 - חרדים ואנשי מעשה
P. 24
22פרק ראשון
המועצה פנימה והחלטותיה הובאו לציבור פה אחד .כך פותח המושג 'דעת תורה'
לממדים שנתנו למועצת הרבנים כוח פוליטי ,חברתי וארגוני עצום8.
לארגון אגודת ישראל העולמית חברו יחד שלושה זרמים מרכזיים ביהדות
החרדית( :א) חסידים ,בעיקר מגליציה ומפולין; (ב) מתנגדים ,בעיקר מליטא
ושכנותיה; (ג) נאו-אורתודוקסים ,בעיקר מגרמניה .לכל אחד מהזרמים הללו
היו אפיונים ייחודיים לו ,מסורות ותת-ארגונים שונים .פערים גדולים ניכרו בין
תפיסות העולם השונות של חברות ואזורים אלה .הרב מאיר שפירא ,לימים ראש
ישיבת חכמי לובלין ,ניסח זאת כך' :תמהתי כיצד יתכן שרבי חיים מבריסק ,השואף
לראות את כל היהודים ב-ד' אמות של הלכה ,ישא-ויתן עם ר' יעקב רוזנהיים
מפפד"מ שהשקפותיו שונות לחלוטין בנוגע לחיזוק היהדות'9.
מתוך מודעות לפערים הללו הדגיש יעקב רוזנהיים ,באותו נאום יסוד שהוזכר,
כי על אף הצורך להיות מאורגנים תחת קורת גג אחת כדי להוות ארגון מייצג
לכלל ישראל כתשובה יהודית-מסורתית לתנועה היהודית-הציונית ,יש לשמור על
עצמאות הארגונים הארציים .ברקע הדברים ניכרו פערים עמוקים בין הקבוצות
השונות שהרכיבו את אגודת ישראל והדרך לגשר עליהם הייתה כפולה :האחת
— מודעת ורציונלית ,והאחרת הייתה דרך ההדחקה .באופן רשמי הוחלט להכיר
בייחודה של כל תנועה ותנועה ,ו'במסגרת התקנות הכלליות ,יש להעניק לארגונים
הארציים אוטונומיה רחבה' 10.באופן לא רשמי נדחו שוב ושוב הדיונים בנושאים
הבוערים ,כדוגמת ההתיישבות בארץ ישראל ,על מנת לא לערער את הבסיס
המשותף.
אשר לדיון הנוכחי ,יש לציין נושא חשוב אחד .ב'כנסייה הגדולה' הראשונה
שהתכנסה בווינה בשנת 1914התקבל ,במסגרת התקנון של האגודה ,סעיף ולפיו
לא יוכלו להיבחר למוסדות התנועה חברים המשתייכים לתנועות או לארגונים
שאינם מכירים בריבונות התורה כריבונות היחידה .בכנסייה שהתכנסה לאחר מכן
ב ,1929-גם היא בווינה ,הציע רוזנהיים להוציא סעיף זה מהתקנון כיוון ששאף
לפתוח את שערי האגודה בפני אורתודוקסים שנשארו בקהילות הכלליות .יצחק
ברויאר ,שהיה חבר הנהלת אגודת ישראל ,יצא חוצץ נגדו .יצחק מאיר לוין ,גם
הוא חבר הנהלת אגודת ישראל — נציג יהדות פולין — הניח על שולחן הכנסייה
הצעת פשרה :מי שנשאר בקהילה כללית במקום שיש קהילה פורשת — לא יוכל
לשאת בתפקיד באגודה11.
כך התנהלה אגודת ישראל העולמית עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
אוטונומיה זו ,שמשמעה כי באגודת ישראל יש מקום לסוגים שונים של אוכלוסיות
ומטרות ,היא שאפשרה צמיחה של תנועות-בת שפעלו לצד האגודה העולמית:
נשות אגודת ישראל ,צעירי אגודת ישראל וכמובן פא"י.
