Page 26 - חרדים ואנשי מעשה
P. 26

‫‪  24‬פרק ראשון‬

‫העולמית בחשדנות רבה‪ ,‬לעתים בהתנגדות פעילה של מי שראו בפועלים נטע זר‬
‫בתנועה האורתודוקסית‪ .‬בישיבת הסיכום של הכנסיה קרא יצחק מאיר לוין‪ ,‬נשיא‬
‫אגודת ישראל בפולין‪ ,‬הצהרה בשם ארגוני הפועלים וארגוני הצעירים של אגודת‬
‫ישראל‪ ,‬שהם מתחייבים בה למשמעת מלאה למנהיגות אגודת ישראל ולמועצת‬
‫גדולי התורה‪ 16.‬ניתן ללמוד מעצם קיומה של הצהרה כזו כי בהנהגת אגודת‬
‫ישראל שרר חשש שתנועות הבת‪ ,‬הפועלים או הצעירים‪ ,‬יהפכו לתנועות עצמאיות‬
‫שתתחרנה בעתיד באגודת ישראל‪ .‬בהחלטות המעשיות של הכנסייה התקבלה‬
‫החלטה ברוח דרישתו של זילברשטיין ובה קריאה לחרדים בעלי מפעלים להעסיק‬
‫פועלים שומרי שבת‪ ,‬אולם לא נעשה דבר על מנת לקדם מבחינה מעשית החלטה‬

                                                       ‫זו בשנים שלאחר הכנסייה‪17.‬‬
‫בחינת המקורות שלפנינו מעלה ארבע מטרות חשובות החוזרות על עצמן‬
‫בפעילות המקומית של סניפי פועלי אגודת ישראל בפולין‪ ,‬נוסף על המאבק‬

                          ‫המרכזי על הזכות לעבוד אצל בעלי בתים יהודים דתיים‪:‬‬

‫א	‪ .‬החברות בתנועת פא"י כתחליף לחברות בתנועות פועלים לא‪-‬יהודיות‬
‫או בתנועת ה'בונד' שהייתה חילונית במהותה‪ ,‬פעילות שהוגדרה‬

      ‫בלשונם 'הצלת הנוער' מקשרים עם תנועות פועלים לא יהודיות‪.‬‬
‫ב	‪ .‬יצירת מסגרות להכשרת פועלים במקצועות השונים‪ ,‬בכל מקום לפי‬
‫תחום התעשייה שהיה מפותח בו (חייטות‪ ,‬סנדלרות‪ ,‬נגרות‪ ,‬רקמה‪,‬‬

                                                            ‫אריגה ועוד)‪.‬‬
‫ג‪ 	.‬יצירת מסגרת של שיעורים תורניים‪ ,‬שאיפשרה לפועל לימוד מאורגן‬

                                     ‫המתאים בתוכנו ובשעותיו לצרכיו‪.‬‬
‫ד	‪ .‬זיקה חזקה של חברי תנועת הפועלים לפעילות למען ארץ ישראל‪:‬‬
‫מהקמה של הכשרות מטעם פועלי אגודת ישראל ועד לשיתוף פעולה‬

                                        ‫עם התנועות הציוניות במקום‪18.‬‬

‫גרשון בקון מציין במחקרו על אגודת ישראל כי לעתים קרובות נערכה בסניפי‬
‫הפועלים גם פעילות תרבותית ענפה‪ ,‬שכללה ספריות וחדרי קריאה‪ ,‬הרצאות‪,‬‬
‫תזמורות‪ ,‬מקהלה ואף תאטרון חובבים‪ 19.‬מהעובדה שבמקומות שונים עסקו‬
‫באותם נושאים ניתן להסיק כי למרות העדר הנהלת פועלים ארצית מאוחדת‬
‫באופן נפרד מהנהלת אגודת ישראל‪ ,‬הרי הדמיון בצורכי הפועל בכל מקום ומקום‬

                                                 ‫הכתיב שיטות פעולה דומות זו לזו‪.‬‬
‫ועידה ארצית ראשונה של תנועת הפועלים נערכה בוורשה באוקטובר ‪1928‬‬
‫(חשוון תרפ"ט) ונציגים של סניפי פולין דנו בה בבעיות המשותפות וביחסים עם‬
‫תנועת‪-‬האם‪ ,‬אגודת ישראל‪ .‬החוט המקשר בין פועלי אגודת ישראל בפולין באותן‬
‫שנים לא היה תלוי במבנה ארגוני כלשהו אלא בשיח הציבורי והאידאולוגי‪ .‬רובו‬
‫של שיח זה נערך בעיתונות האגודאית הכללית ובעיתונות העצמאית שהקימו‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31