Page 31 - חרדים ואנשי מעשה
P. 31
המרחב התרבותי ,הדתי ,החברתי והפנים-תנועתי להקמת פועלי אגודת ישראל 29
אנו מוצאים כאן את אותם שלושה יסודות שעליהם כתב גם אורילאן :העצמאות —
קרי התאחדות של הפועלים עצמם למען יצירת השינוי הנדרש; חיזוק האידאליזם
התורתי ,קרי ,הנאמנות לחוקי התורה ,כאשר השינוי המהותי בין השניים הוא
הקשר הישיר שיוצר יצחק ברויאר בין נאמנות לתורה לבין נאמנות לעם ,לארץ
ולאומה — בעוד שקשר זה נעדר לחלוטין מכתביו של אורליאן; והיסוד השלישי,
שאורליאן מכנה 'צדק אלוקי' וברויאר מכנה 'סוציאליזם התורה'.
מעניין לתת את הדעת על כך ,שנוסף על ההצהרות הללו ,שמגדירות כאמור
את תנועת פא"י כתנועת פועלים חרדית ,הוסיף יצחק ברויאר קריאה להשכנת
שלום בין עמי הארץ — קרי ,בין הערבים ליהודים ,מתוך הכרה בערביי ארץ
ישראל כלאום שיש לו חלק בארץ ישראל .הימים היו ימי המרד הערבי הגדול,
שבהם הייתה בהכרה מעין זו משום התרסה כנגד התנועה הציונית ,שכל פלגיה
עשו מאמצים רבים להתנגד להכרה בערביי ארץ ישראל כלאום בעל זכויות קניין
בארץ ישראל.
תגובות החברה האורתודוקסית להצהרת בלפור
בנובמבר 1917פרסמה ממשלת אנגליה את הצהרת בלפור ולפיה ממשלת בריטניה
רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל .כחודש לאחר מכן
נכבשה ירושלים בידי הצבא הבריטי בראשותו של הגנרל אלנבי .שלוש תגובות
שונות ניכרו בחברה האורתודוקסית הארצישראלית להצהרת בלפור והכיבוש
הבריטי( :א) הזדהות עם התנועה הציונית וניסיונות להשתלב בתוכה; (ב) תגובה
מתונה ,המבקשת להגיע להסדרים עם התנועה הציונית אך מנהלת מאבק מתון
בה; (ג) תגובה קיצונית ,הדורשת התבדלות מוחלטת ,חברתית ופוליטית ,מהחברה
הציונית42.
כאשר ראשי התנועה הציונית בירושלים יזמו בחירות על מנת ליצור הנהגה
מאוחדת לכל יהודי ירושלים ,ניסה 'ועד כל הכוללים' ,ארגון הגג של הכוללים
הירושלמים שהוקם על מנת לארגן ולאחד את אנשי היישוב הישן ,להכשיל
את המהלך — ללא הצלחה .גורמים נוספים בירושלים ,שהתנגדו לבחירות
אלה ,חברו ל'ועד כל הכוללים' והכריזו בי"ב בטבת תרע"ח ( 27בדצמבר
)1917על בחירות ל'ועד העדה האשכנזית הכללי' .גם ליזמה זו קמו מתנגדים,
ובסופו של תהליך נערכו בחירות במרס 1918והוקמו שני ועדים' :ועד העיר
ליהודי ירושלים' בראשותם של יעקב יוחנן טהון והופיין ,שניהם מהתנועה
הציונית ואנשי יפו במקור ,ו'ועד העיר האשכנזי' ,שייצג את אנשי היישוב הישן
בלבד.
ל'ועד העיר האשכנזי' נבחרו שבעים נציגים ,חלקם מהמשכילים הלא-ציונים
וחלקם קיצונים וקרובים לקנאים בהשקפתם ,בהם מנחם מרדכי פרנקל ,לימים
