Page 31 - חרדים ואנשי מעשה
P. 31

‫המרחב התרבותי‪ ,‬הדתי‪ ,‬החברתי והפנים‪-‬תנועתי להקמת פועלי אגודת ישראל  ‪29‬‬

‫אנו מוצאים כאן את אותם שלושה יסודות שעליהם כתב גם אורילאן‪ :‬העצמאות —‬
‫קרי התאחדות של הפועלים עצמם למען יצירת השינוי הנדרש; חיזוק האידאליזם‬
‫התורתי‪ ,‬קרי‪ ,‬הנאמנות לחוקי התורה‪ ,‬כאשר השינוי המהותי בין השניים הוא‬
‫הקשר הישיר שיוצר יצחק ברויאר בין נאמנות לתורה לבין נאמנות לעם‪ ,‬לארץ‬
‫ולאומה — בעוד שקשר זה נעדר לחלוטין מכתביו של אורליאן; והיסוד השלישי‪,‬‬

                   ‫שאורליאן מכנה 'צדק אלוקי' וברויאר מכנה 'סוציאליזם התורה'‪.‬‬
‫מעניין לתת את הדעת על כך‪ ,‬שנוסף על ההצהרות הללו‪ ,‬שמגדירות כאמור‬
‫את תנועת פא"י כתנועת פועלים חרדית‪ ,‬הוסיף יצחק ברויאר קריאה להשכנת‬
‫שלום בין עמי הארץ — קרי‪ ,‬בין הערבים ליהודים‪ ,‬מתוך הכרה בערביי ארץ‬
‫ישראל כלאום שיש לו חלק בארץ ישראל‪ .‬הימים היו ימי המרד הערבי הגדול‪,‬‬
‫שבהם הייתה בהכרה מעין זו משום התרסה כנגד התנועה הציונית‪ ,‬שכל פלגיה‬
‫עשו מאמצים רבים להתנגד להכרה בערביי ארץ ישראל כלאום בעל זכויות קניין‬

                                                                       ‫בארץ ישראל‪.‬‬

                         ‫תגובות החברה האורתודוקסית להצהרת בלפור‬

‫בנובמבר ‪ 1917‬פרסמה ממשלת אנגליה את הצהרת בלפור ולפיה ממשלת בריטניה‬
‫רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪ .‬כחודש לאחר מכן‬
‫נכבשה ירושלים בידי הצבא הבריטי בראשותו של הגנרל אלנבי‪ .‬שלוש תגובות‬
‫שונות ניכרו בחברה האורתודוקסית הארצישראלית להצהרת בלפור והכיבוש‬
‫הבריטי‪( :‬א) הזדהות עם התנועה הציונית וניסיונות להשתלב בתוכה; (ב) תגובה‬
‫מתונה‪ ,‬המבקשת להגיע להסדרים עם התנועה הציונית אך מנהלת מאבק מתון‬
‫בה; (ג) תגובה קיצונית‪ ,‬הדורשת התבדלות מוחלטת‪ ,‬חברתית ופוליטית‪ ,‬מהחברה‬

                                                                           ‫הציונית‪42.‬‬
‫כאשר ראשי התנועה הציונית בירושלים יזמו בחירות על מנת ליצור הנהגה‬
‫מאוחדת לכל יהודי ירושלים‪ ,‬ניסה 'ועד כל הכוללים'‪ ,‬ארגון הגג של הכוללים‬
‫הירושלמים שהוקם על מנת לארגן ולאחד את אנשי היישוב הישן‪ ,‬להכשיל‬
‫את המהלך — ללא הצלחה‪ .‬גורמים נוספים בירושלים‪ ,‬שהתנגדו לבחירות‬
‫אלה‪ ,‬חברו ל'ועד כל הכוללים' והכריזו בי"ב בטבת תרע"ח (‪ 27‬בדצמבר‬
‫‪ )1917‬על בחירות ל'ועד העדה האשכנזית הכללי'‪ .‬גם ליזמה זו קמו מתנגדים‪,‬‬
‫ובסופו של תהליך נערכו בחירות במרס ‪ 1918‬והוקמו שני ועדים‪' :‬ועד העיר‬
‫ליהודי ירושלים' בראשותם של יעקב יוחנן טהון והופיין‪ ,‬שניהם מהתנועה‬
‫הציונית ואנשי יפו במקור‪ ,‬ו'ועד העיר האשכנזי'‪ ,‬שייצג את אנשי היישוב הישן‬

                                                                               ‫בלבד‪.‬‬
‫ל'ועד העיר האשכנזי' נבחרו שבעים נציגים‪ ,‬חלקם מהמשכילים הלא‪-‬ציונים‬
‫וחלקם קיצונים וקרובים לקנאים בהשקפתם‪ ,‬בהם מנחם מרדכי פרנקל‪ ,‬לימים‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36