Page 33 - חרדים ואנשי מעשה
P. 33
המרחב התרבותי ,הדתי ,החברתי והפנים-תנועתי להקמת פועלי אגודת ישראל 31
הצהרת בלפור ל'עבודה זרה' ומכנה את ההצהרה 'בעל פעור' 44.בקוטב השני של
ההשקפה היהודית הדתית באותה תקופה עמד הרב אברהם יצחק הכהן קוק ,מי
שיהיה לימים רבה הראשי של ארץ ישראל .הרב קוק ראה בהצהרת בלפור דבר ה'
ממש .בדברי ההספד שלו ללורד בלפור בעיתון 'ההד' ,באייר תר"ץ (אפריל ,)1930
כתב הרב קוק:
ומלאי אומץ ה' ,הננו עומדים כעת ,אחרי כל המוקשים אשר שתו לנו כל
המתחמצים למיניהם ]...[ ,לא יוכלו כל המתחמצים לבטל את הכח של
ההצהרה ,שהיא תולדה מאור ה' המאיר כל מחשכי תבל ,מדבר ה' במגילה
הנצחית ,תורת החיים לכל45.
הרב קוק משווה ,בטקסט המלא ,בין כורש לבלפור וטוען שבלפור גדול מכורש
וזאת כאשר על כורש נאמר שקיבל את דבר ה' .אין ספק שתאולוגית ראה הרב
קוק בהצהרת בלפור ,ובבלפור עצמו ,נקודת מפנה בהיסטוריה הלאומית של עם
ישראל בתקופתו.
לענייננו חשובה השאלה ,היכן נפגשות השקפות העולם הללו עם מושאי
מחקר זה .יצחק ברויאר ראה בהצהרת בלפור אישור מידי ההשגחה העליונה
לתביעותיה של התנועה הציונית ,וכך כתב:
אנו יודעים כמו כן ,שרעיון זה [הציונות] קיבל אישור מסוים מידי ההשגחה
העליונה [ ]...הרצל לא חזה מראש את מלחמת העולם וגם אין כל ספק
שלא חזה מראש את הצהרת בלפור [ ]...ואולם הבה ונשמיע בקול רם
ובשפה ברורה :ההשגחה העליונה הצמיחה ממעשהו של הרצל תוצאות
היסטוריות [ ]...אמנם נכון הדבר שגם לפני הצהרת בלפור וגם לפני
מלחמת העולם נעשו בארץ-ישראל על ידי ההסתדרות הציונית מעשים
הראויים לתשומת לב ,אך התנופה היחידה במינה בבניין הארץ לא החלה
אלא מכוח הדחיפה שבאה על ידי הצהרת בלפור ,שהיא עצמה לא היתה
אלא האישור ההיסטורי לתביעה שהוגשה בשעתה אל העמים על ידי
הרצל46.
בהתייחסויות של המחקר ,ההיסטורי וההגותי ,לפעילותו והגותו של יצחק
ברויאר ,ניתן למצוא מגמה אצל הכותבים להשוות את הגותו ודמותו לאלה של
הרב קוק ,הן על דרך הדמיון והן על דרך הניגוד ,בעיקר בנושא היחס לציונות
ותפיסת ההיסטוריה 47.הנקודה החשובה ביותר המשותפת לשניהם והממצה את
עיקר יחסו של יצחק ברויאר לציונות היא הצהרת בלפור .לדידו היוו הצהרת
בלפור והמנדט הבריטי על ארץ ישראל מהפכה ,מציאות חדשה בעולם ,קריאה
של הקדוש ברוך הוא לעמו ,עם התורה כלשונו ,לשנות את פני ההיסטוריה 48.לפי
מאמריה של רבקה הורביץ התמקדה נקודת המחלוקת ביניהם ,מבחינה תפיסתית,