Page 33 - חרדים ואנשי מעשה
P. 33

‫המרחב התרבותי‪ ,‬הדתי‪ ,‬החברתי והפנים‪-‬תנועתי להקמת פועלי אגודת ישראל  ‪31‬‬

‫הצהרת בלפור ל'עבודה זרה' ומכנה את ההצהרה 'בעל פעור'‪ 44.‬בקוטב השני של‬
‫ההשקפה היהודית הדתית באותה תקופה עמד הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬מי‬
‫שיהיה לימים רבה הראשי של ארץ ישראל‪ .‬הרב קוק ראה בהצהרת בלפור דבר ה'‬
‫ממש‪ .‬בדברי ההספד שלו ללורד בלפור בעיתון 'ההד'‪ ,‬באייר תר"ץ (אפריל ‪,)1930‬‬

                                                                      ‫כתב הרב קוק‪:‬‬

‫ומלאי אומץ ה'‪ ,‬הננו עומדים כעת‪ ,‬אחרי כל המוקשים אשר שתו לנו כל‬
‫המתחמצים למיניהם‪ ]...[ ,‬לא יוכלו כל המתחמצים לבטל את הכח של‬
‫ההצהרה‪ ,‬שהיא תולדה מאור ה' המאיר כל מחשכי תבל‪ ,‬מדבר ה' במגילה‬

                                                ‫הנצחית‪ ,‬תורת החיים לכל‪45.‬‬

‫הרב קוק משווה‪ ,‬בטקסט המלא‪ ,‬בין כורש לבלפור וטוען שבלפור גדול מכורש‬
‫וזאת כאשר על כורש נאמר שקיבל את דבר ה'‪ .‬אין ספק שתאולוגית ראה הרב‬
‫קוק בהצהרת בלפור‪ ,‬ובבלפור עצמו‪ ,‬נקודת מפנה בהיסטוריה הלאומית של עם‬

                                                                    ‫ישראל בתקופתו‪.‬‬
‫לענייננו חשובה השאלה‪ ,‬היכן נפגשות השקפות העולם הללו עם מושאי‬
‫מחקר זה‪ .‬יצחק ברויאר ראה בהצהרת בלפור אישור מידי ההשגחה העליונה‬

                                        ‫לתביעותיה של התנועה הציונית‪ ,‬וכך כתב‪:‬‬

‫אנו יודעים כמו כן‪ ,‬שרעיון זה [הציונות] קיבל אישור מסוים מידי ההשגחה‬
‫העליונה [‪ ]...‬הרצל לא חזה מראש את מלחמת העולם וגם אין כל ספק‬
‫שלא חזה מראש את הצהרת בלפור [‪ ]...‬ואולם הבה ונשמיע בקול רם‬
‫ובשפה ברורה‪ :‬ההשגחה העליונה הצמיחה ממעשהו של הרצל תוצאות‬
‫היסטוריות [‪ ]...‬אמנם נכון הדבר שגם לפני הצהרת בלפור וגם לפני‬
‫מלחמת העולם נעשו בארץ‪-‬ישראל על ידי ההסתדרות הציונית מעשים‬
‫הראויים לתשומת לב‪ ,‬אך התנופה היחידה במינה בבניין הארץ לא החלה‬
‫אלא מכוח הדחיפה שבאה על ידי הצהרת בלפור‪ ,‬שהיא עצמה לא היתה‬
‫אלא האישור ההיסטורי לתביעה שהוגשה בשעתה אל העמים על ידי‬

                                                                     ‫הרצל‪46.‬‬

‫בהתייחסויות של המחקר‪ ,‬ההיסטורי וההגותי‪ ,‬לפעילותו והגותו של יצחק‬
‫ברויאר‪ ,‬ניתן למצוא מגמה אצל הכותבים להשוות את הגותו ודמותו לאלה של‬
‫הרב קוק‪ ,‬הן על דרך הדמיון והן על דרך הניגוד‪ ,‬בעיקר בנושא היחס לציונות‬
‫ותפיסת ההיסטוריה‪ 47.‬הנקודה החשובה ביותר המשותפת לשניהם והממצה את‬
‫עיקר יחסו של יצחק ברויאר לציונות היא הצהרת בלפור‪ .‬לדידו היוו הצהרת‬
‫בלפור והמנדט הבריטי על ארץ ישראל מהפכה‪ ,‬מציאות חדשה בעולם‪ ,‬קריאה‬
‫של הקדוש ברוך הוא לעמו‪ ,‬עם התורה כלשונו‪ ,‬לשנות את פני ההיסטוריה‪ 48.‬לפי‬
‫מאמריה של רבקה הורביץ התמקדה נקודת המחלוקת ביניהם‪ ,‬מבחינה תפיסתית‪,‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38