Page 32 - חרדים ואנשי מעשה
P. 32

‫‪  30‬פרק ראשון‬

‫מנהיגה הראשון של אגודת ישראל בארץ ישראל‪ .‬בתחילה פעל 'ועד העיר‬
‫האשכנזי' בייצגו קהלים מגוונים‪ ,‬בהם גם 'העדה החרדית' שהייתה הסמן הקיצוני‬
‫ביותר‪ .‬בניסן תרע"ח (מרס ‪ )1918‬החל משא ומתן בין 'ועד העיר האשכנזי' לבין‬
‫'ועד העיר ליהודי ירושלים'‪ ,‬לשם איחוד כוחות‪ .‬המשא ומתן החל ביזמת חיים‬
‫ויצמן והוא התנהל במשך כחצי שנה; במהלכו צבר 'ועד העיר ליהודי ירושלים'‬
‫כוח גובר והולך בציבור הירושלמי‪ ,‬ובמקביל עזבו תומכים רבים את 'ועד העיר‬
‫האשכנזי'‪ .‬בסופו של תהליך זה נשאר בסוף שנת תרע"ח (‪ )1918‬ב'ועד העיר‬
‫האשכנזי' הפלג הקנאי בלבד‪ ,‬זה שסירב לכל שיתוף פעולה עם התנועה הציונית‪,‬‬

                                                        ‫קרי אנשי 'העדה החרדית'‪43.‬‬
‫בחודשים שלאחר מכן התרחשו מספר מאורעות שחוללו משבר גדול בין‬

            ‫הגורמים הקנאים לגורמים המתונים בחברה האורתודוקסית בירושלים‪:‬‬

                    ‫‪ 	)1‬נוסד 'משרד הרבנות' בחסותה של התנועה הציונית‪.‬‬
‫‪ )	2‬המועצה הארצישראלית של התנועה הציונית העניקה זכות בחירה‬
‫לנשים; רבים‪ ,‬כולל הרבנות הראשית והעומד בראשה הרב קוק‪ ,‬ראו‬
‫בהחלטה זו ניסיונות של התנועה הציונית לקדם בארץ ישראל אורח‬

                                                     ‫חיים מנוגד להלכה‪.‬‬
‫‪ )	3‬נוסדה 'הסתדרות ירושלים'‪ ,‬כחלק מניסיונותיו של הרב קוק לייסד‬
‫התארגנות אורתודוקסית משותפת לכל הזרמים‪ .‬על אף כישלונה‪ ,‬עצם‬

                                                   ‫הניסיון חשוב לעניינו‪.‬‬
‫‪ )	4‬שונתה שיטת הבחירות ל'ועד העיר ליהודי ירושלים' ונערכו בחירות‬
‫חדשות‪ ,‬שמרבית הנבחרים בהן לאספה הכללית של הוועד היו מקרב‬

                             ‫מנהיגי התנועות האורתודוקסיות המתונות‪.‬‬
‫‪' )	5‬ועד העיר האשכנזי' הקים בית דין עצמאי‪ ,‬מנותק מבתי הדין‬

                                                  ‫המסורתיים בירושלים‪.‬‬
‫‪ 	)6‬הותקנו תקנות חדשות ב'ועד העיר האשכנזי'‪ ,‬כדוגמת התקנה האוסרת‬
‫על מי שחבר בוועד אחר לבחור או להיבחר לוועד האשכנזי‪ .‬תקנות‬

                ‫אלה נועדו לבצר את מעמדו כארגון של העדה החרדית‪.‬‬
‫‪ 	)7‬נכשל ניסיון של גורמים מתונים בעדה האשכנזית להקים ועד אשכנזי‬

                                                                    ‫מתון‪.‬‬

‫הצהרת בלפור‪ ,‬שהייתה כאמור נקודת מפנה ביחסים בין החברה הדתית לחברה‬
‫הציונית‪ ,‬סימנה גם נקודת מפנה בדיון האידאולוגי הפנימי בין הפלגים השונים‬
‫ביהדות הדתית והחרדית‪ ,‬הציונית והאנטי‪-‬ציונית‪ ,‬ביחסה לציונות‪ .‬הרב ישעיהו‬
‫אשר זליג מרגליות‪ ,‬איש ירושלים ומאנשי הונגריה‪ ,‬עמד בקשר רצוף עם הרב‬
‫חיים אלעזר שפירא‪ ,‬הרבי ממונקאטש‪ ,‬והיה מראשי הקנאים; כתביו הם נדבך‬
‫חשוב בקורפוס הכתבים של הזרם האנטי‪-‬ציוני הקיצוני‪ .‬בכתביו הוא משווה בין‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37