Page 32 - חרדים ואנשי מעשה
P. 32
30פרק ראשון
מנהיגה הראשון של אגודת ישראל בארץ ישראל .בתחילה פעל 'ועד העיר
האשכנזי' בייצגו קהלים מגוונים ,בהם גם 'העדה החרדית' שהייתה הסמן הקיצוני
ביותר .בניסן תרע"ח (מרס )1918החל משא ומתן בין 'ועד העיר האשכנזי' לבין
'ועד העיר ליהודי ירושלים' ,לשם איחוד כוחות .המשא ומתן החל ביזמת חיים
ויצמן והוא התנהל במשך כחצי שנה; במהלכו צבר 'ועד העיר ליהודי ירושלים'
כוח גובר והולך בציבור הירושלמי ,ובמקביל עזבו תומכים רבים את 'ועד העיר
האשכנזי' .בסופו של תהליך זה נשאר בסוף שנת תרע"ח ( )1918ב'ועד העיר
האשכנזי' הפלג הקנאי בלבד ,זה שסירב לכל שיתוף פעולה עם התנועה הציונית,
קרי אנשי 'העדה החרדית'43.
בחודשים שלאחר מכן התרחשו מספר מאורעות שחוללו משבר גדול בין
הגורמים הקנאים לגורמים המתונים בחברה האורתודוקסית בירושלים:
)1נוסד 'משרד הרבנות' בחסותה של התנועה הציונית.
) 2המועצה הארצישראלית של התנועה הציונית העניקה זכות בחירה
לנשים; רבים ,כולל הרבנות הראשית והעומד בראשה הרב קוק ,ראו
בהחלטה זו ניסיונות של התנועה הציונית לקדם בארץ ישראל אורח
חיים מנוגד להלכה.
) 3נוסדה 'הסתדרות ירושלים' ,כחלק מניסיונותיו של הרב קוק לייסד
התארגנות אורתודוקסית משותפת לכל הזרמים .על אף כישלונה ,עצם
הניסיון חשוב לעניינו.
) 4שונתה שיטת הבחירות ל'ועד העיר ליהודי ירושלים' ונערכו בחירות
חדשות ,שמרבית הנבחרים בהן לאספה הכללית של הוועד היו מקרב
מנהיגי התנועות האורתודוקסיות המתונות.
' ) 5ועד העיר האשכנזי' הקים בית דין עצמאי ,מנותק מבתי הדין
המסורתיים בירושלים.
)6הותקנו תקנות חדשות ב'ועד העיר האשכנזי' ,כדוגמת התקנה האוסרת
על מי שחבר בוועד אחר לבחור או להיבחר לוועד האשכנזי .תקנות
אלה נועדו לבצר את מעמדו כארגון של העדה החרדית.
)7נכשל ניסיון של גורמים מתונים בעדה האשכנזית להקים ועד אשכנזי
מתון.
הצהרת בלפור ,שהייתה כאמור נקודת מפנה ביחסים בין החברה הדתית לחברה
הציונית ,סימנה גם נקודת מפנה בדיון האידאולוגי הפנימי בין הפלגים השונים
ביהדות הדתית והחרדית ,הציונית והאנטי-ציונית ,ביחסה לציונות .הרב ישעיהו
אשר זליג מרגליות ,איש ירושלים ומאנשי הונגריה ,עמד בקשר רצוף עם הרב
חיים אלעזר שפירא ,הרבי ממונקאטש ,והיה מראשי הקנאים; כתביו הם נדבך
חשוב בקורפוס הכתבים של הזרם האנטי-ציוני הקיצוני .בכתביו הוא משווה בין
