Page 35 - חרדים ואנשי מעשה
P. 35

‫המרחב התרבותי‪ ,‬הדתי‪ ,‬החברתי והפנים‪-‬תנועתי להקמת פועלי אגודת ישראל  ‪33‬‬

‫כ‪ 45,000-‬איש ולאחריה נותרו בה כ‪ 26,000-‬איש בלבד (כמחצית מתושביה‬
‫היהודים של ארץ ישראל כולה) — אובדן של כ‪ 19,000-‬יהודים בשנות המלחמה‪:‬‬

             ‫‪ 11,000‬מהם מתו מרעב ומגפות‪ 7,000 ,‬גורשו מהעיר בידי הטורקים‪52.‬‬
‫ראשי הפעילים בסניף אגודת ישראל היו צעירים קיצונים ובראשם עמד מייסד‬
‫הסניף הרב מנחם מרדכי פרנקל‪ ,‬מקורבו של הרב יהושע יהודה ליב דיסקין‪,‬‬
‫מחשובי הרבנים בירושלים‪ .‬מאוחר יותר עברה הנהגת הסניף לידיו של יעקב‬
‫ישראל דה‪-‬האן‪ 53,‬שנמנה גם הוא‪ ,‬בשלב זה של חייו‪ ,‬עם הזרם הקיצוני‪ .‬בשנים‬
‫הראשונות לא היו לאנשי אגודת ישראל בארץ כל יומרות פוליטיות‪ ,‬והם עסקו‬
‫בעיקר במתן שירותי דת לחברה האורתודוקסית‪ ,‬שביקשה להתבדל מכל מגע עם‬
‫התנועה הציונית ומוסדותיה‪ .‬הפעילות ברובה נעשתה תוך שיתוף פעולה עם 'ועד‬

                                                                     ‫העיר האשכנזי'‪.‬‬
‫ההתקשרות של 'ועד העיר האשכנזי' עם אגודת ישראל העולמית נכפתה‪,‬‬
‫במידה מסוימת‪ ,‬על הפלג הקנאי והייתה חד‪-‬צדדית‪ :‬הקיצונים הירושלמים היו‬
‫תלויים‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬בכספי אגודת ישראל‪ ,‬בסיוע המשפטי ובמגעים בין שלטונות‬
‫המנדט לבין התנועה העולמית‪ .‬התנועה הציונית הצליחה לקיים יחסי הדדיות —‬
‫יושבי הארץ הגשימו בגופם את חזון החברה היהודית החדשה ויהודי הגולה‬
‫חשו חובה לתמוך בהם בשל כך מבחינה כלכלית — בעוד שבאגודת ישראל לא‬
‫עמדה הפעילות בארץ ישראל במוקד העניינים; מערכת היחסים שנבנתה היתה‬
‫חד‪-‬סטרית‪ :‬יושבי הארץ היו זקוקים לכספי הגולה כדי להתקיים ולדיפלומטיה‬
‫של אגודת ישראל‪ ,‬על מנת לשמור על מצג של נתק מוחלט עם ההנהגה‬

                                                                    ‫הארצישראלית‪54.‬‬
‫לאחר רצח דה‪-‬האן (‪ 30‬ביוני ‪ )1924‬והסתבכות הפרשה בעקבות הרצח‪,‬‬
‫נוצר חלל ריק בהנהגת אגודת ישראל בארץ ישראל; כישוריו של משה בלוי‪,‬‬
‫יליד ירושלים ותלמידם של המהרי"ל דיסקין והרב יוסף חיים זוננפלד‪ ,‬התאימו‬
‫לכך בדיוק‪ .‬בלוי‪ ,‬שהיה ראש הסניף הירושלמי של אגודת ישראל‪ ,‬הועמד בראש‬
‫אגודת ישראל בארץ ישראל‪ ,‬ובתוך זמן קצר תפס את עמדות הכוח הן ב'ועד העיר‬
‫האשכנזי' הן באגודת ישראל; הוא שעיצב למעשה את דרכה של אגודת ישראל‬

                                                  ‫בארץ ישראל בשנותיה הראשונות‪.‬‬
‫ההתבדלות מהתנועה הציונית הפכה לדגלה של אגודת ישראל בירושלים‪.‬‬
‫להתבדלות זו היו שני היבטים‪ :‬האחד הוא היבט חברתי‪ ,‬קרי שאיפתה של חברת‬
‫קיצונים באשר היא להרחיק את חבריה‪ ,‬ובעיקר את בני הנוער‪ ,‬ממגע עם השפעות‬
‫חיצוניות‪ .‬ההיבט האחר היה הלכתי פורמלי‪ ,‬קרי — לקהילה יש משמעות דתית‬
‫ועל כן אי‪-‬אפשר להשתייך לקהילה התומכת בכספה בעוברי עבירה‪ ,‬או לראות‬

                             ‫במי שאינם מקיימים הלכה בפרהסיה את מנהיגיהם‪55.‬‬
‫תהליך ההתבדלות של קהילות אורתודוקסיות קיצוניות נעשה הן בגרמניה‬
‫הן בירושלים‪ :‬שתי הקבוצות ניהלו מאבק בעל קווים דומים מאוד‪ ,‬בהפרש ניכר‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40