Page 40 - חרדים ואנשי מעשה
P. 40
38פרק ראשון
במהלך השנים שבין שתי מלחמות העולם נאבקה אגודת ישראל לשמור על
מקומם של לימודי הקודש במערכת החינוך ,על פי כללים שהתווה האדמו"ר מגור,
אברהם מרדכי אלתר ,ל'חדר' הוורשאי הראשון של אגודת ישראל .בקון מאבחן
את ההבדלים התרבותיים בין הטריטוריות הגאוגרפיות השונות שאגודת ישראל
פעלה בהן :אגודת ישראל בפולין ערכה רפורמות כבדות משקל ב'חדר' המסורתי
אך עשתה זאת בשביל להגן עליו — ולא בשביל לשנות אותו ,וזאת בניגוד
לאגודת ישראל בגרמניה ,שראתה בשינוי ועדכון תכניות הלימודים אידאל רצוי,
ועוד ארחיב בהמשך בעניין זה .אגודת ישראל בפולין ביקשה לשמר את החינוך
המסורתי כנגד מגמת החקיקה ,שאיימה שוב ושוב להתערב בתכנית הלימודים
ובחובת הילדים לרכוש חינוך כללי .בשנות השלושים עלתה פעילות האגודה
בתחום החינוך שלב נוסף ,ועל בסיס ה'חדרים' הקיימים הקימה אגודת ישראל
מערכת חינוך ושמה 'חורב' ,שכללה גם תכניות להכשרת מלמדים ומנהלים,
ספרייה תורנית ועוד78.
במקביל לתהליך התחדשות ה'חדרים' והקמת רשת 'חורב' ,חוללה אגודת
ישראל גם מהפכה של ממש כאשר לקחה תחת חסותה את מפעלה של שרה
שנירר מקרקוב ,הלוא הוא בית הספר לבנות 'בית יעקב' ,שהתפתח לכדי רשת
עולמית של חינוך חרדי לבנות79.
'חורב'' ,בית יעקב' וה'חדרים' של 'יסודי התורה' התפתחו במהירות :בשנים
1935-1934נמנו כ 650-מוסדות בעלי זיקה למערכות הללו ובהם למעלה
מ 100,000-תלמידים ותלמידות .לפי נתוני הג'וינט משנת ,1936יותר מ 55-אחוזים
מתלמידי המוסדות היהודיים למדו במוסדות של אגודת ישראל80.
המפגש שבין אגודת ישראל בארץ ישראל לבין העולים מפולין חברי אגודת
ישראל ,במחצית השנייה של שנות העשרים וראשית שנות השלושים ,היה למעשה
מפגש של אנשי ארץ ישראל במהלך מאבקם על זכותם לקהילות נפרדות — לבין
פלח בעם שעצם שיתוף הפעולה בינו לבין גורמים שונים ומנוגדים לו בעם היהודי
היה ברור לו מאליו .אנשי האגודה בפולין הצליחו במשך שנים ליצור מערכת
חינוך שאיזנה לשיטתם בין תוכני לימוד מודרניים ,מחויבי המציאות ,לבין לימודי
קודש מסורתיים.
העלייה החמישית — האורתודוקסיה מגרמניה
עם בוא העלייה החמישית ,הפך המצב למסובך עוד יותר :יהדות גרמניה הביאה
אתה תפיסת עולם שונה ונבדלת באופן מהותי מזו של עולי פולין או אנשי היישוב
הישן בארץ ישראל .החברה היהודית בגרמניה בעת החדשה היוותה כר נרחב
למחקר בכל תחום כמעט במדעי הרוח והחברה 81.לנושא שבמוקד ענייננו ברצוני
לעקוב אחר ראשיתה של הנאו-אורתודוקסיה היהודית בגרמניה שכן עקרונותיה,
