Page 42 - חרדים ואנשי מעשה
P. 42
40פרק ראשון
כנגד הרפורמה שהשתלטה על החברה היהודית בגרמניה בכלל ובפרנקפורט
בפרט .הירש ראה בקהילה הרפורמית קהילה דתית נפרדת ועל כן עמד באופן
נחרץ וקיצוני על כך שהקהילה הפורשת תתבדל ותעמוד כגוף עצמאי ונפרד.
הירש פעל גם באופן אקטיבי לשם קבלת האישורים הרשמיים מהממשל
הגרמני להכרה בקיומה של הקהילה הפורשת .יעקב כ"ץ קובע ,במחקרו על
הקהילות הפורשות ,כי התזכיר שהגיש הירש לחברי בית המחוקקים הגרמני בשנת
1873היה גורם חשוב מאוד בתהליך קבלת ההחלטות — תהליך שבסופו אישרה
הממשלה את בקשת הציר היהודי אדוארד לסקר להשוות את זכויות היהודים
לזכויותיהם של הנוצרים בעניין ההשתייכות הקהילתית .קרי ,כל יהודי יוכל לעזוב
את הקהילה לאחר שהצהיר שמסיבות דתיות אינו יכול להמשיך להיות חלק ממנה,
מבלי שהדבר יחייב אותו להצהיר על עזיבת היהדות כדת ,וכן שלקהילה החדשה
שתוקם יהיו סמכויות כמו לקהילה היהודית הכללית84.
רש"ר הירש ניהל שני מאבקים מקבילים בשאלת הפרישה :המאבק על ההכרה
החוקית ,שהוכתר בהצלחה כשהושלם בשנת 1876תהליך החקיקה המאפשר את
קיומן של הקהילות הפורשות; ומאבק פנים-יהודי ,שניהל כל חייו ,על התפיסה
בדבר חובת הפרישה כחובה דתית85.
אבן המחלוקת הגדולה ביותר בין קהילת היישוב הישן לבין עולי גרמניה
בני הקהילה הפורשת של רש”ר הירש הייתה דווקא לכאורה הבסיס האידאולוגי
המשותף לשתי הקהילות; לכאורה ,שתי הקבוצות הללו התחנכו על האיסור הגורף
והחד-משמעי להיות חלק מתנועה שאינה מכירה בהלכה כסמכות עליונה ,ועל
הצורך לפרוש ממנה ולקיים קהילה נפרדת .ואכן ,ברמה התאורטית הייתה קרבה
גדולה בין תפיסותיהן של שתי החברות הללו .ואולם המפריד גבר על המשותף.
ניתן להציע שתי סיבות לכך:
א .בגרמניה הצליחו רש”ר הירש ושותפיו לקבל הכרה רשמית בקהילתם
כקהילה נפרדת מהקהילה המקומית הוותיקה ,עם כל הזכויות והחובות
הכרוכות בכך .לא כן אנשי ירושלים' .היציאה' בארץ ישראל משמעותה
הייתה להישאר ללא כל מסגרת קהילתית ברורה המספקת שירותי דת
וקהילה ,וללא זהות ברורה של שייכות.
ב .אופייה של הקהילה הפורשת בירושלים בפרט ותומכיה בארץ ישראל
בכלל היה קיצוני וקנאי .לעומת זאת הייתה הקהילה הגרמנית ,ובכללה
האורתודוקסית הפורשת ,מתונה למדי באורחות חייה ,כגון ביחס
לנשים :בירושלים עוררה שאלת זכות הבחירה לנשים מהומה גדולה
ואנטגוניזם מוחלט כלפי הניסיונות לוועד משותף ליהודי העיר ,בעוד
שבגרמניה היה שוויון זכויות כמעט מלא לנשים .גם סעיף החינוך היה
שונה לחלוטין :צורת החינוך הגרמנית היתה אחת העילות המרכזיות
להסתגרות הקיצונית של היישוב הישן.
