Page 42 - חרדים ואנשי מעשה
P. 42

‫‪  40‬פרק ראשון‬

‫כנגד הרפורמה שהשתלטה על החברה היהודית בגרמניה בכלל ובפרנקפורט‬
‫בפרט‪ .‬הירש ראה בקהילה הרפורמית קהילה דתית נפרדת ועל כן עמד באופן‬
‫נחרץ וקיצוני על כך שהקהילה הפורשת תתבדל ותעמוד כגוף עצמאי ונפרד‪.‬‬
‫הירש פעל גם באופן אקטיבי לשם קבלת האישורים הרשמיים מהממשל‬
‫הגרמני להכרה בקיומה של הקהילה הפורשת‪ .‬יעקב כ"ץ קובע‪ ,‬במחקרו על‬
‫הקהילות הפורשות‪ ,‬כי התזכיר שהגיש הירש לחברי בית המחוקקים הגרמני בשנת‬
‫‪ 1873‬היה גורם חשוב מאוד בתהליך קבלת ההחלטות — תהליך שבסופו אישרה‬
‫הממשלה את בקשת הציר היהודי אדוארד לסקר להשוות את זכויות היהודים‬
‫לזכויותיהם של הנוצרים בעניין ההשתייכות הקהילתית‪ .‬קרי‪ ,‬כל יהודי יוכל לעזוב‬
‫את הקהילה לאחר שהצהיר שמסיבות דתיות אינו יכול להמשיך להיות חלק ממנה‪,‬‬
‫מבלי שהדבר יחייב אותו להצהיר על עזיבת היהדות כדת‪ ,‬וכן שלקהילה החדשה‬

                             ‫שתוקם יהיו סמכויות כמו לקהילה היהודית הכללית‪84.‬‬
‫רש"ר הירש ניהל שני מאבקים מקבילים בשאלת הפרישה‪ :‬המאבק על ההכרה‬
‫החוקית‪ ,‬שהוכתר בהצלחה כשהושלם בשנת ‪ 1876‬תהליך החקיקה המאפשר את‬
‫קיומן של הקהילות הפורשות; ומאבק פנים‪-‬יהודי‪ ,‬שניהל כל חייו‪ ,‬על התפיסה‬

                                               ‫בדבר חובת הפרישה כחובה דתית‪85.‬‬
‫אבן המחלוקת הגדולה ביותר בין קהילת היישוב הישן לבין עולי גרמניה‬
‫בני הקהילה הפורשת של רש”ר הירש הייתה דווקא לכאורה הבסיס האידאולוגי‬
‫המשותף לשתי הקהילות; לכאורה‪ ,‬שתי הקבוצות הללו התחנכו על האיסור הגורף‬
‫והחד‪-‬משמעי להיות חלק מתנועה שאינה מכירה בהלכה כסמכות עליונה‪ ,‬ועל‬
‫הצורך לפרוש ממנה ולקיים קהילה נפרדת‪ .‬ואכן‪ ,‬ברמה התאורטית הייתה קרבה‬
‫גדולה בין תפיסותיהן של שתי החברות הללו‪ .‬ואולם המפריד גבר על המשותף‪.‬‬

                                                       ‫ניתן להציע שתי סיבות לכך‪:‬‬

‫א‪ 	.‬בגרמניה הצליחו רש”ר הירש ושותפיו לקבל הכרה רשמית בקהילתם‬
‫כקהילה נפרדת מהקהילה המקומית הוותיקה‪ ,‬עם כל הזכויות והחובות‬
‫הכרוכות בכך‪ .‬לא כן אנשי ירושלים‪' .‬היציאה' בארץ ישראל משמעותה‬
‫הייתה להישאר ללא כל מסגרת קהילתית ברורה המספקת שירותי דת‬

                                 ‫וקהילה‪ ,‬וללא זהות ברורה של שייכות‪.‬‬
‫ב‪ 	.‬אופייה של הקהילה הפורשת בירושלים בפרט ותומכיה בארץ ישראל‬
‫בכלל היה קיצוני וקנאי‪ .‬לעומת זאת הייתה הקהילה הגרמנית‪ ,‬ובכללה‬
‫האורתודוקסית הפורשת‪ ,‬מתונה למדי באורחות חייה‪ ,‬כגון ביחס‬
‫לנשים‪ :‬בירושלים עוררה שאלת זכות הבחירה לנשים מהומה גדולה‬
‫ואנטגוניזם מוחלט כלפי הניסיונות לוועד משותף ליהודי העיר‪ ,‬בעוד‬
‫שבגרמניה היה שוויון זכויות כמעט מלא לנשים‪ .‬גם סעיף החינוך היה‬
‫שונה לחלוטין‪ :‬צורת החינוך הגרמנית היתה אחת העילות המרכזיות‬

                                 ‫להסתגרות הקיצונית של היישוב הישן‪.‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47