Page 41 - חרדים ואנשי מעשה
P. 41
המרחב התרבותי ,הדתי ,החברתי והפנים-תנועתי להקמת פועלי אגודת ישראל 39
כפי שנוסחו בסוף המאה ה ,19-בעיקר בכל הנוגע לחינוך הנוער ושיתוף פעולה
בין קבוצות שונות בחברה היהודית ,יהיו הבסיס לדיון ביחס של עולי גרמניה
האורתודוקסים כלפי עולי פולין האורתודוקסים וכלפי אנשי אגודת ישראל
ירושלים ,במחצית הראשונה של שנות השלושים בארץ ישראל.
הדיון בנאו-אורתודוקסיה היהודית המאורגנת נפתח בעלייתו לרבנות של
הרב שמשון רפאל הירש ,רש"ר הירש ,שכן הוא היה הדמות החשובה ביותר
בעיצוב הנאו-אורתודוקסיה הגרמנית המודרנית — על אף שפעל מוקדם יותר,
במחצית השנייה של המאה ה .19-השפעתו של רש"ר הירש ניכרה שנים ודורות
לאחר שהוא עצמו כבר לא היה בין החיים ,ונדונה רבות מחקר ובהגות; אולם
בתקופה הנדונה במחקר זה ובקרב עולי גרמניה ,ובעיקר בקרב מנהיגיהם ,היו
רבים תלמידיו של רש"ר הירש או תלמידי תלמידיו אשר ראו עצמם ממשיכי דרכו.
ראשון לכולם בעניין זה הוא נכדו ,יצחק ברויאר ,שנודע לו תפקיד משמעותי
בהתפתחות פא"י בארץ ישראל.
אתמקד כאן בשתי מהפכות ,שאביהם הרוחני ומחוללן בפועל היה רש"ר הירש:
החינוך והקהילה הפורשת .שתי מהפכות אלה השפיעו ישירות על התהליכים
שעתידים היו להתרחש בארץ ישראל חצי מאה אחרי מותו של הירש ,עם עלייתם
של יוצאי גרמניה בשנות השלושים של המאה ה.20-
רש"ר הירש כיהן ברבנות בקהילה הפורשת בפרנקפורט החל בשנת
1851ועד יום מותו ב .1888-הוא הקים בית כנסת ובית ספר לבני ובנות
הקהילה הנאו-אורתודוקסית .שיטת הלימוד שהונהגה בבית הספר התבססה
על הדברים שכתב שנים קודם לכן בקובץ 'חורב' .מערכת הלימודים ,תחת
הסיסמה 'תורה עם דרך ארץ' ,כללה עברית ,גרמנית ,תנ"ך ,מדעי האדם
והטבע ,היסטוריה ,מצוות ,כתיבה וחשבון ,וכל זאת ללא ההפרדה המסורתית
בין לימודי חול ללימודי קודש .במשך שנים עמד רש"ר הירש עצמו בראש
בית הספר :ניהל ,לימד והדריך את צוות המורים .הוא ביסס את שיטתו על
התפיסה כי באמצעות המדע יגלה האדם היהודי את עומק ההשגחה האלוקית.
בקרב העולים שהגיעו מגרמניה לארץ ישראל היו כאלה שנשאו את הרעיונות
הללו; בירושלים הם פגשו בחברי אגודת ישראל ובאנשי היישוב הישן,
שחשדו כאמור בחדשנות גם במי שניסה לעשות בתלמודי התורה המסורתיים
ולו שינוי קל שבקלים ,ובייחוד ללמד בשפה אחרת מיידיש — שפה שרוב
העולים מגרמניה כלל לא השתמשו בה כשפה מדוברת ,גם אם הכירו אותה.
כרב הקהילה הנאו-אורתודוקסית בפרנקפורט ,יסד רש"ר הירש את רעיון
'הקהילה הפורשת' ,משמע התנתקות כלכלית וארגונית של האורתודוקסיה הגרמנית
מן הקהילה היהודית ,שעברה בעשורים הקודמים לו תהליך של ליברליזציה83.
חברי הקהילה הפורשת ,כפרטים ,לא היו דווקא אורתודוקסים באורח חייהם,
אולם הם ראו צורך לשמר את אופייה המסורתי של הקהילה היהודית ולעמוד
