Page 38 - חרדים ואנשי מעשה
P. 38

‫‪  36‬פרק ראשון‬

‫ישראל בירושלים לא היו משאבים או מסגרות לקלוט גל עלייה שכזה; אולם גם‬
‫אידאולוגית לא היתה זהות מוחלטת בין עולי העלייה הרביעית ליישוב הישן‪.‬‬
‫מרבית העולים בגל זה היו יוצאי פולין‪ ,‬ולאורתודוקסים שבהם היה 'עקרון‬

                  ‫הפרישה' ('הפרנציפ האגודאי' כלשונו של ברויאר) זר לחלוטין‪61.‬‬
‫האורתודוקסיה היהודית‪-‬פולנית‪ ,‬שמחקרים מעטים יחסית עסקו בתולדותיה‬
‫בראשית המאה העשרים‪ 62,‬פעלה כחלק בלתי נפרד מיתר התנועות‪ ,‬הקבוצות‬
‫והמפלגות בקהילה היהודית הפולנית‪ 63.‬למעשה‪ ,‬את הקמתה של אגודת ישראל‬
‫בפולין ב‪ 1916-‬ניתן לשייך לתהליך שהחל כמה עשורים לפני כן‪ :‬הפיכתן של‬
‫תנועות בחברה היהודית המסורתית לתנועות פוליטיות דתיות מאורגנות‪ ,‬כלומר‬
‫האורתודוקסיה הפולנית הלא‪-‬ציונית המאורגנת הייתה בפועל אגודת ישראל‬
‫בפולין‪ 64.‬בכך לא היתה אגודת ישראל שונה מיתר הקבוצות היהודיות בפולין‪.‬‬
‫הפעילות הפוליטית היהודית בפולין הייתה כה ענפה עד שלא ניתן לאמוד את‬
‫מספר המפלגות היהודיות שפעלו בפולין‪ ,‬במישור הקהילתי‪ ,‬המוניציפלי והארצי‪,‬‬

                                              ‫בתקופה שבין שתי מלחמות העולם‪65.‬‬
‫אגודת ישראל בפולין צברה כוח פוליטי רב‪ .‬במקומות שונים כפלך ורשה‬
‫ופלך לודז' הפכה למפלגה בעלת כוח פוליטי חשוב בקהילות היהודיות‪ ,‬במהלך‬
‫רוב התקופה הנדונה‪ 66.‬אולם כוחה של אגודת ישראל לא נשאר רק בתחום‬
‫הקהילה היהודית‪ ,‬היא פעלה גם בספירה הציבורית הכללית‪ ,‬והדוגמה המעניינת‬
‫ביותר הן הבחירות לסיים הפולני בנובמבר ‪ .1922‬לקראת בחירות אלו תוקנו‬
‫תקנות מיוחדות‪ ,‬שחילקו את פולין למחוזות בחירה; המטרה המוצהרת כמעט‬
‫של התקנות הללו הייתה יצירת מצב שיהיה בו רוב יציב וברור בסיים ללאום‬
‫הפולני‪ ,‬וייצוג מינימלי למיעוטים הלאומיים האחרים‪ .‬יש לזכור כי על פי מפקד‬
‫האוכלוסין שנערך בפולין בשנת ‪ ,1921‬היוו המיעוטים הלאומיים במדינה ‪33‬‬
‫אחוזים מהאוכלוסייה‪ .‬היהודים היוו ‪ 10.5‬אחוזים מאוכלוסיית פולין‪ ,‬המיעוט השני‬
‫בגודלו במדינה בשנות העשרים של המאה הקודמת‪ 67.‬לאור התקנות החדשות‪,‬‬
‫הבינו נציגי היהודים בסיים כי למרות מספרם הנכבד באוכלוסייה‪ ,‬הם לא יוכלו‬
‫לבוא לידי ביטוי בסיים אלא אם ייצרו שיתוף פעולה עם מיעוטים נוספים‪ .‬כך‬
‫החל יצחק גרינבוים ליצור את 'גוש המיעוטים' כהתקשרות פורמלית וזמנית בלבד‬
‫לצורך הבחירות‪ .‬בפועל לא היתה זו אלא מסגרת ארגונית בלבד‪ ,‬שכללה סיעות‬

                                                                   ‫ומפלגות שונות‪68.‬‬
‫ב‪ 29-‬באוגוסט ‪ 1922‬פורסמו עקרונות 'גוש המיעוטים'‪ ,‬ועיקרם הצהרה כי‬
‫הגוש הוקם כתולדה מתקנת הבחירות‪ ,‬המכוונת להפחית באופן מלאכותי ולא‬
‫דמוקרטי את נציגות המיעוטים‪ ,‬וכי חברים בו נציגים מהמיעוטים הביילורוסים‪,‬‬
‫הגרמנים‪ ,‬הרוסים‪ ,‬האוקראינים והיהודים‪ .‬מטעם היהודים יוצגו בגוש המיעוטים‬
‫שלוש תנועות‪ :‬התנועה הציונית‪ ,‬הפולקיסטים ואגודת ישראל‪ 69.‬בבחירות לסיים‪,‬‬
‫שנערכו ב‪ 5-‬בנובמבר ‪ ,1922‬זכה גוש המיעוטים בהצלחה מרשימה‪ 66 :‬מנדטים‪,‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43