Page 39 - חרדים ואנשי מעשה
P. 39

‫המרחב התרבותי‪ ,‬הדתי‪ ,‬החברתי והפנים‪-‬תנועתי להקמת פועלי אגודת ישראל  ‪37‬‬

‫מהם ‪ 17‬יהודים — תוצאות שהיו למעשה כישלון צורב ליוזמי התקנון הנזכר‪70.‬‬
‫באותן בחירות נבחרו בסך הכול ‪ 35‬יהודים כצירים בסיים משלוש רשימות נוספות‬

                            ‫לגוש המיעוטים; שישה מהם היו אנשי אגודת ישראל‪71.‬‬
‫החשוב לענייננו בתהליך הבחירות של שנת ‪ 1922‬בפולין הוא עצם שיתוף‬
‫הפעולה המעשי והיעיל של אגודת ישראל עם תנועות יהודיות ולא‪-‬יהודיות‬
‫אחרות‪ .‬אמנם העניין לא עבר ללא התמרמרות‪ ,‬וכמה רבנים אף הביעו את מורת‬
‫רוחם מעל דפי העיתון האגודאי 'דער‪-‬יוד'‪ 72.‬אולם הלכה למעשה היה זה שיתוף‬

                  ‫פעולה מוצלח בין התנועות הפוליטיות היהודיות השונות בפולין‪.‬‬
‫גוש המיעוטים לא היה כאמור אלא מכשיר לתקופת הבחירות‪ ,‬אולם שיתוף‬
‫הפעולה הפנים‪-‬יהודי בכלל ובין הנבחרים היהודים בסיים הפולני בפרט נמשך‬
‫עם הקמת ה'קולו'‪ ,‬מסגרת משותפת של הנציגות הפרלמנטרית של היהודים‬
‫בסיים ובסנט‪ .‬גם במסגרת זו השתתפו נציגי אגודת ישראל‪ ,‬וזו עדות נוספת‬
‫לשיתופי הפעולה הפוליטיים‪-‬מעשיים בין אגודת ישראל לבין התנועות הפוליטיות‬
‫היהודיות האחרות‪ .‬עם זאת יש לתת את הדעת לכך‪ ,‬ששיתופי הפעולה הללו‬
‫היו מעשיים בלבד‪ :‬בבחירות הבאות (‪ )1930 ,1928‬הצטרפה אגודת ישראל‬
‫לרשימת המחנה הממשלתי‪ ,‬ובעלי בריתה הפוליטיים מקרב היהודים היו חוגי‬

                                                                       ‫המתבוללים‪73.‬‬
‫לקראת הבחירות של אוגוסט ‪ 1922‬נערך מפקד אוכלוסין‪ ,‬ואזרחי פולין‬
‫התבקשו להצהיר בו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על לאומיותם ושפתם‪ .‬על היהודים הופעל לחץ רב‬
‫להצהיר כי הם פולנים ושפתם פולנית‪ .‬התעמולה הנגדית הדגישה בפני הציבור‬
‫היהודי כי עליו לראות את טובת הכלל היהודי‪ ,‬ולזכור שתוצאות המפקד עשויות‬
‫לסייע להמשך המאבק למען בתי הספר היהודיים‪ ,‬סמכויות הקהילה היהודית‬
‫וזכויות היהודים כמיעוט לאומי‪ 74.‬ניתן ללמוד מכך ששאלת החינוך והמעמד‬
‫הקהילתי של היהודים היו עניינים פוליטיים שנדונו במערך הפוליטי הארצי —‬
‫ולא נותרו ברמה הקהילתית המצומצמת‪ .‬אכן‪ ,‬אגודת ישראל בפולין עסקה רבות‬
‫בענייני חינוך; בכל עיר כמעט שפעלה בה היא עסקה גם בחינוך‪ .‬פתיחת בית ספר‬
‫הייתה לעתים קרובות הדרך שאגודת ישראל המקומית החלה בה את התבססותה‬

                                                                            ‫במקום‪75.‬‬
‫ה'חדר' המסורתי כבר הספיק לעבור כמה וכמה תהפוכות עוד טרם הקמתה‬
‫של אגודת ישראל;‪ 76‬אולם בתקופה הנדונה הייתה אגודת ישראל הגורם החשוב‬
‫ביותר בהתאמתו לעידן המודרני‪ .‬בשנת ‪ 1916‬נוסד בעיר ורשה ה'חדר' 'יסודי‬
‫התורה'‪ ,‬אשר הפך לאב‪-‬טיפוס לרשת של 'חדרים' בהנהלתה של אגודת ישראל‪.‬‬
‫רשת זו אף זכתה בשנת ‪ 1922‬להכרה רשמית מצד שלטונות פולין‪ .‬נוסף על‬
‫הכנסת לימודי חול‪ ,‬על פי דרישות הממשלה — הרוסית‪ ,‬הגרמנית והפולנית‪ ,‬כל‬
‫אחת בתקופת שלטונה היא — הוכנסו שינויים גם בהנהלת ה'חדר'‪ ,‬במבנהו הפיזי‬

                                                                 ‫ובחלוקה לכיתות‪77.‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44