Page 21 - חרדים ואנשי מעשה

‫פרק ראשון‬

‫המרחב התרבותי‪ ,‬הדתי‪ ,‬החברתי והפנים‪-‬תנועתי‬
‫להקמת פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל‬

‫כדי להבין את המרחב שפא"י נוסדה בו בארץ ישראל‪ ,‬יוקדש פרק זה ליסודות‬

‫התרבותיים‪ ,‬החינוכיים והדתיים השונים של מייסדיה ושל חבריה הראשונים‪.‬‬

‫הניסיון הראשון לארגן את הפועלים החרדים בארץ ב'הסתדרות פועלי אגודת‬

‫ישראל' נעשה בשנת ‪ ,1924‬אך הוא כשל לחלוטין והתנועה לא הצליחה להתאגד‬

‫ולייצר פעילות משמעותית‪ .‬כבר בוועידה של אגודת ישראל בארץ ישראל בשנת‬

‫‪ 1928‬הוכרז כי יש לנסות להפיח רוח חיים חדשה בתנועת פועלים זו‪ ,‬שפוזרה ללא‬

‫הצלחות מעשיות כלשהן‪ 1.‬במהלך שנת ‪1933‬‬

‫נוסדה ההסתדרות בשנית‪ ,‬עם עלייתו לארץ של‬

‫יעקב לנדוי וחזרתו ארצה של בנימין מינץ‪ ,‬האחד‬

‫כשליח מרכז אגודת ישראל לענייני ארץ ישראל‬

‫בפרנקפורט והאחר כנציג אותו מרכז בוורשה‪.‬‬

‫פעילותם של לנדוי ומינץ לא נעשתה בחלל‬

‫ריק; הם פעלו בתקופה של עלייה גדולה מפולין‬

‫ומגרמניה וכל קבוצת עולים הביאה אתה מטען‬

‫תרבותי וחינוכי משלה‪ :‬האורתודוקסים שבהם‪,‬‬
‫נוסף על המטען התרבותי‪-‬ערכי שהביאו עמם‪,‬‬

‫אופיינו גם במסורת הלכתית ייחודית‪ ,‬ובארץ‬

‫הם פגשו באנשי היישוב הישן בירושלים —‬

‫שהיו מאורגנים בסניף אגודת ישראל המקומי‬

‫בנימין מינץ‬ ‫וגם להם מטען ערכי‪ ,‬תרבותי וחינוכי משלהם‪.‬‬
‫העולים האורתודוקסים‪ ,‬על אף זהותם הדתית‬

‫ולעתים אפילו השתייכותם הארגונית לאגודת ישראל‪ ,‬קבעו את מקומם דווקא‬

‫ביישוב החדש‪ ,‬מחוץ לירושלים‪ ,‬תוך התנגשות בלתי נמנעת כמעט עם הלכי הרוח‬

‫של היישוב הישן‪.‬‬

‫בכל מקום שפעלה בו‪ ,‬הייתה פא"י הסתדרות בתוך אגודת ישראל העולמית‪,‬‬

‫ולפיכך אציג תחילה כמה עקרונות בתהליך הייסוד של אגודת ישראל העולמית‪,‬‬

‫‪19‬‬