Page 20 - חרדים ואנשי מעשה
P. 20
18מבוא
נוסחו בקרב המנהיגים באופן אחיד ,אך הוא לא בהכרח שיקף את הלכי הרוח
בציבור .ניסיתי במידת יכולתי לדלות מבין השורות את השיח הלא-מנהיגותי ,אך
הבעיה מובנית במתודה.
קימי קפלן ,במבוא לספרו 'בסוד השיח החרדי' ,כותב כך:
חלק ניכר מהמחקרים בעלי האופי ההיסטורי ו/או ההגותי העוסקים
בחברה החרדית בישראל מתבוננים בה מ'למעלה למטה' .כלומר ,מנקודת
מבטם של מנהיגים דתיים ופוליטיים ,מפלגות ומוסדות לסוגיהם .התמונה
המתקבלת ממחקרים אלה היא של חברה המורכבת מעשרות קבוצות ותת-
קבוצות ,המייצגות זרמים רוחניים ,גישות ועמדות תאולוגיות ואידאולוגיות,
לצד דפוסים שונים של אורח חיים .קבוצות אלה ,שיש ביניהן על פי רוב
קווים מבחינים ברורים ,מקיימות ביניהן מערכות יחסים סבוכות ומתוחות
[ ]...ההתבוננות בחברה החרדית 'מלמטה למעלה' מלמדת על טשטוש
ועמימות לא מבוטלים בין הקבוצות ותת הקבוצות החרדיות השונות12.
מחקר זה הוא מצד אחד מחקר על מנהיגים ,הרואה את החברה החרדית 'מלמעלה
למטה' בשל אופי החומרים .מצד שני יש במחקר גם יסודות של חקר החברה
'העממית' ,או כפי שמכנה זאת קפלן' ,מלמטה למעלה' ,וזאת בשל הערות
החושפות ,בהקשרים מסוימים ,את עמדתו של הפועל הפשוט ובשל תפקידם
הביצועי של מנהיגי פא"י :הם עמדו בקשר מתמיד עם ציבור הפועלים ודאגו
לצרכיו היומיומיים ,החל בימי עבודה ,דרך אדמות להתיישבות ,וכלה בצרכים
סניטריים בצריפים .הקושי המרכזי שבא לידי ביטוי בהקשר זה הוא הפער בין
הפעולות הממשיות לבין הדרך שהמנהיגים ראו בה את הפעולות הללו ,על אף
היותם 'פקידים-מנהיגים-ביצועיים'.
ברוב המסמכים הראשוניים שהמחקר מבוסס עליהם נכתבו תאריכים עבריים.
כדי להיות נאמנה למקור הכתוב מחד גיסא ,ולעשות את הכתוב למקובל ונוח
לקריאה מאידך גיסא ,נקטתי כפל תאריכים לאורך הספר :תאריך עברי ולועזי
כאחד.
