Page 125 - בית תפילה סופי_Neat
P. 125

‫‪ / 116‬נחלת שבעה וסביבתה ‪/‬‬

‫לא ידוע כמה שנים פעל בית הכנסת החסידי הראשון‪ ,‬אולם ב–‪ 1907‬כבר פעל בשכונה‬
‫בית כנסת חסידי אחר ‪ -‬חוני המעגל‪ 3.‬גם בית כנסת זה ככל הנראה לא האריך ימים‪,‬‬
‫אולם בכל זאת המשיכה אוכלוסייה חסידית להתגורר בשכונה‪ ,‬כפי שעולה מ ִמפקד‬
‫יהודי ירושלים ב–‪ ,1918‬שבו נמנו בשכונה כמה וכמה משפחות חסידיות‪ ,‬בהן משפחות‬

                                                  ‫שהשתייכו לכולל חסידות חב"ד‪4.‬‬
‫כמה עשרות שנים מאוחר יותר שוב נוסד בית כנסת חסידי בנחלת שבעה‪ .‬כך‪ ,‬במכתב‬
‫שהפנה ועד שכונת נחלת שבעה למדור לחלוקת מצרכים בעיריית ירושלים‪ ,‬מבקשים‬
‫תושבי השכונה להקצות פח נפט אחד בכל חודש לכל בית כנסת שכונתי‪ ,‬בכלל זה‬
‫לבית הכנסת החסידי קהל חסידים‪ 5.‬בית כנסת זה הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬גלגולו הראשון‬
‫של בית הכנסת הנוכחי‪ ,‬שהוקם בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים בחנותם‬

                                     ‫של מאיר ופייגע הלוי ברח' יואל משה סלומון‪.‬‬
‫בני הזוג התגוררו בדירה קטנה ברחוב סלומון‪ .‬חלקה הקדמי והסמוך לרחוב שימש‬
‫נגרייה קטנה‪ ,‬וממנה התפרנסו השניים‪ .‬במהלך השנים נהג בעל החנות להזמין לתפילה‬
‫בחנותו תושבים ומתפללים שונים מן השכונה‪ ,‬שנקבצו בחלל הקטן של הנגרייה‬
‫לתפילה מדי יום‪ .‬במתפללים היו גם כאלה שהתפללו שנים רבות בבית הכנסת נחלת‬
‫יעקב‪ ,‬ועזבוהו לאחר הסכסוכים הקשים שפרצו בו שנים אחדות קודם‪ 6.‬מתפללים‬

       ‫אלו העדיפו תפילה בנוסח חסידי ומצאו בנגרייה של שכנם פתרון נוח וקרוב‪.‬‬
‫עוד לפני פטירתם החליטו בני הזוג‪ ,‬שהיו חשוכי ילדים‪ ,‬להקדיש לאחר פטירתם את‬
‫דירתם ואת חנותם לבית כנסת‪ .‬שנה לאחר פטירתו של מאיר הלוי‪ ,‬בתמוז תשי"ד‬
‫(‪ ,)1954‬הוקדש הבית רשמית לבית כנסת שכונתי‪ .‬על אחד הקירות בחדר הפנימי‪,‬‬
‫ששימש במקור חדר המגורים של בני הזוג‪ ,‬נקבע לוח הקדשה גדול ועליו נכתב‪' :‬האבן‬
‫הזאת תהיה לעדה לזיכרון בהיכל ה'‪ ,‬בהר הקודש בירושלים תובב"א‪ ,‬כי בית הכנסת‬
‫קהל חסידים בנחלת שבעה בירושלים [‪ ]...‬מוקדש לתורה ולתפלה לחלוטין לכל באי‬

          ‫בית הכנסת‪ ,‬היטיבה ה' לגבאים לנדיבים למשתדלים בהחזקתו ובביסוסו'‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬במשך יותר מ–‪ 50‬שנה‪ ,‬פועל בית הכנסת כסדרו ומושך אליו קהל לא קטן של‬
‫מתפללים בכל יום‪ ,‬בעיקר בשעות אחר הצהריים‪ .‬במהלך השנים הפך בית הכנסת למעין‬
‫'שטיבלאך' בזעיר אנפין‪ ,‬כאשר כל אחד משלושת החדרים שבדירה משמש לעתים בית‬

            ‫כנסת‪ ,‬אם כי זה העיקרי מצוי מטבע הדברים בחדר הסמוך ביותר לרחוב‪.‬‬

                ‫תורה בשעת מנחה‪ :‬תורה ולימוד בבית הכנסת‬

‫על לוחות הזיכרון השונים הפזורים בשלושת החדרים של בית הכנסת הקטן מוזכרים‬
‫כמה וכמה אישים שתרמו במהלך השנים ללימוד התורה במקום ולקיומו של השיעור‬

                       ‫היומי‪ ,‬הנערך מדי יום בשעת הצהריים לאחר תפילת מנחה‪.‬‬
‫ראשית השיעור תלויה בשנות מלחמת העולם השנייה ומוראות השואה‪ .‬באותן שנים‪,‬‬
‫משהחלו להגיע לירושלים ידיעות על השמדתן של הקהילות היהודיות באירופה בידי‬
‫הנאצים‪ ,‬החליט יחיאל ורקר‪ ,‬בעל בית הדפוס 'העברי' שפעל בנחלת שבעה‪ ,‬כי הוא‬
‫לא יכול לשבת בחיבוק ידיים בלי לעשות מעשה‪ ,‬ולו סמלי‪ ,‬למען מיליוני היהודים‬
‫הנרצחים באירופה‪ .‬משום כך החליט לייסד שיעור תורה יומי לעילוי נשמתם של‬
‫הנספים‪ .‬את השיעור קבע בתוך בית הדפוס שניהל (בבניין התוחם כיום ממערב את‬
‫כיכר בית הדפוס במערב השכונה)‪ ,‬והשתתפו בו‪ ,‬מלבד הפועלים בבית הדפוס עצמו‪,‬‬
‫גם כמה וכמה מתושבי השכונה ומהסוחרים שעבדו בה במהלך היום‪ .‬ורקר קבע‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130