Page 125 - בית תפילה סופי_Neat
P. 125
/ 116נחלת שבעה וסביבתה /
לא ידוע כמה שנים פעל בית הכנסת החסידי הראשון ,אולם ב– 1907כבר פעל בשכונה
בית כנסת חסידי אחר -חוני המעגל 3.גם בית כנסת זה ככל הנראה לא האריך ימים,
אולם בכל זאת המשיכה אוכלוסייה חסידית להתגורר בשכונה ,כפי שעולה מ ִמפקד
יהודי ירושלים ב– ,1918שבו נמנו בשכונה כמה וכמה משפחות חסידיות ,בהן משפחות
שהשתייכו לכולל חסידות חב"ד4.
כמה עשרות שנים מאוחר יותר שוב נוסד בית כנסת חסידי בנחלת שבעה .כך ,במכתב
שהפנה ועד שכונת נחלת שבעה למדור לחלוקת מצרכים בעיריית ירושלים ,מבקשים
תושבי השכונה להקצות פח נפט אחד בכל חודש לכל בית כנסת שכונתי ,בכלל זה
לבית הכנסת החסידי קהל חסידים 5.בית כנסת זה הוא ,ככל הנראה ,גלגולו הראשון
של בית הכנסת הנוכחי ,שהוקם בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים בחנותם
של מאיר ופייגע הלוי ברח' יואל משה סלומון.
בני הזוג התגוררו בדירה קטנה ברחוב סלומון .חלקה הקדמי והסמוך לרחוב שימש
נגרייה קטנה ,וממנה התפרנסו השניים .במהלך השנים נהג בעל החנות להזמין לתפילה
בחנותו תושבים ומתפללים שונים מן השכונה ,שנקבצו בחלל הקטן של הנגרייה
לתפילה מדי יום .במתפללים היו גם כאלה שהתפללו שנים רבות בבית הכנסת נחלת
יעקב ,ועזבוהו לאחר הסכסוכים הקשים שפרצו בו שנים אחדות קודם 6.מתפללים
אלו העדיפו תפילה בנוסח חסידי ומצאו בנגרייה של שכנם פתרון נוח וקרוב.
עוד לפני פטירתם החליטו בני הזוג ,שהיו חשוכי ילדים ,להקדיש לאחר פטירתם את
דירתם ואת חנותם לבית כנסת .שנה לאחר פטירתו של מאיר הלוי ,בתמוז תשי"ד
( ,)1954הוקדש הבית רשמית לבית כנסת שכונתי .על אחד הקירות בחדר הפנימי,
ששימש במקור חדר המגורים של בני הזוג ,נקבע לוח הקדשה גדול ועליו נכתב' :האבן
הזאת תהיה לעדה לזיכרון בהיכל ה' ,בהר הקודש בירושלים תובב"א ,כי בית הכנסת
קהל חסידים בנחלת שבעה בירושלים [ ]...מוקדש לתורה ולתפלה לחלוטין לכל באי
בית הכנסת ,היטיבה ה' לגבאים לנדיבים למשתדלים בהחזקתו ובביסוסו'.
מאז ,במשך יותר מ– 50שנה ,פועל בית הכנסת כסדרו ומושך אליו קהל לא קטן של
מתפללים בכל יום ,בעיקר בשעות אחר הצהריים .במהלך השנים הפך בית הכנסת למעין
'שטיבלאך' בזעיר אנפין ,כאשר כל אחד משלושת החדרים שבדירה משמש לעתים בית
כנסת ,אם כי זה העיקרי מצוי מטבע הדברים בחדר הסמוך ביותר לרחוב.
תורה בשעת מנחה :תורה ולימוד בבית הכנסת
על לוחות הזיכרון השונים הפזורים בשלושת החדרים של בית הכנסת הקטן מוזכרים
כמה וכמה אישים שתרמו במהלך השנים ללימוד התורה במקום ולקיומו של השיעור
היומי ,הנערך מדי יום בשעת הצהריים לאחר תפילת מנחה.
ראשית השיעור תלויה בשנות מלחמת העולם השנייה ומוראות השואה .באותן שנים,
משהחלו להגיע לירושלים ידיעות על השמדתן של הקהילות היהודיות באירופה בידי
הנאצים ,החליט יחיאל ורקר ,בעל בית הדפוס 'העברי' שפעל בנחלת שבעה ,כי הוא
לא יכול לשבת בחיבוק ידיים בלי לעשות מעשה ,ולו סמלי ,למען מיליוני היהודים
הנרצחים באירופה .משום כך החליט לייסד שיעור תורה יומי לעילוי נשמתם של
הנספים .את השיעור קבע בתוך בית הדפוס שניהל (בבניין התוחם כיום ממערב את
כיכר בית הדפוס במערב השכונה) ,והשתתפו בו ,מלבד הפועלים בבית הדפוס עצמו,
גם כמה וכמה מתושבי השכונה ומהסוחרים שעבדו בה במהלך היום .ורקר קבע
