Page 127 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ / 118‬נחלת שבעה וסביבתה ‪/‬‬

‫ששעת השיעור תהיה דווקא בשעת הצהריים‪ ,‬כדי שהאנשים יקדישו מזמנם היקר‬
‫ביותר‪ ,‬באמצעו של יום העבודה‪ ,‬לצורך לימוד תורה מיוחד‪.‬‬

‫לאחר שנים אחדות שבו התקיים בבית הדפוס עצמו‪ ,‬עבר השיעור היומי להתקיים‬
‫בחנותו הסמוכה של מאיר הלוי הנגר‪ ,‬ששם התאספו התושבים ממילא לתפילת‬
‫מנחה‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬משהפכה החנות לבית כנסת לכל דבר‪ ,‬המשיך השיעור להתנהל‬

‫במקום‪ ,‬ושם הוא ממשיך להתקיים כל השנים מדי יום ביומו‪7.‬‬
‫על לוח זיכרון ישן התלוי בחדר הפנימי של בית הכנסת מונצח ר' לוי יצחק מגיד‪,‬‬
‫שנהג ללמד את השיעור בשנים הראשונות ועד לפטירתו בשנת ‪ .1959‬שמו של מגיד‬
‫השיעור אינו מקרי‪ ,‬שכן הוא היה מצאצאיו של אחד מגדולי החסידות בראשיתה‪,‬‬
‫ר' לוי יצחק מברדיטשב‪ .‬בעשרות השנים האחרונות מנהל ר' אליעזר ורקר (בנו של‬
‫מייסד השיעור) את שיעור ההלכה היומי‪ ,‬ואף שמו הוא מונצח על קיר בית הכנסת‪,‬‬

‫בלוח החדש התלוי בקיר הצפוני שבחדר התפילה המרכזי‪.‬‬

‫בית הכנסת במהלך השנים‬

‫במהלך השנים הפך בית הכנסת לבית תפילה המשמש בעיקר את העוברים והשבים‬
‫בשכונה‪ ,‬בייחוד בימות החול אחרי הצהריים‪ .‬הואיל ובין העוברים והשבים יש‬
‫מתפללים בני כל העדות‪ ,‬הפך בית הכנסת למעורב לחלוטין מבחינה עדתית‪ .‬אף‬
‫כי נוסח התפילה הרשמי של בית הכנסת הוא עדיין הנוסח האשכנזי החסידי‪ ,‬הרי‬
‫שבמקום מצויים כיום גם סידורי תפילה בנוסחים אחרים‪ ,‬לטובת כל מתפלל מזדמן‪.‬‬
‫אופיו המעורב של בית הכנסת מצא את ביטויו גם בדמויותיהם של הגבאים ששירתו‬
‫בו במהלך השנים‪ ,‬שהשתייכו אף הם לבני עדות שונות‪ .‬כך‪ ,‬על גבי לוח הזיכרון החדש‬
‫מצוינים הגבאים שלמה ויקותיאל זיסקינד גולדהור‪ ,‬מרדכי יפרח‪ ,‬שמואל לרר‪ ,‬ראובן‬

‫ג'יניאו ויהודה בוק‪ ,‬שעשו כל אחד למען בית הכנסת במהלך שנות פעילותו‪.‬‬
‫בית הכנסת פעיל בעיקר בשעות אחר הצהריים‪ ,‬ונערכים בו כמה וכמה מניינים‬
‫לתפילת מנחה ומעריב‪ .‬גם בשעת מנחה גדולה‪ ,‬בצהריים‪ ,‬מתמלא בית הכנסת לזמן‬

‫קצר‪ ,‬בשעת שיעור ההלכה היומי ובתפילת המנחה שלאחריו‪.‬‬

‫בשערי חסד‪ ,‬למשל‪ ,‬לא רצו המייסדים בשנים הראשונות לקבל לשכונתם חסידים או ספרדים (גפני‪,‬‬ ‫ ‪1‬‬‫‪/‬‬
‫מקדש מעט‪ ,‬עמ' ‪ .)18-17‬עוד לפני כן‪ ,‬משהוקמה שכונת מאה שערים‪ ,‬נקבע בתקנות השכונה כי אין‬
‫להקים בה כל בית כנסת חסידי‪ ,‬וחלפו שנים אחדות עד שהוקם בית הכנסת החסידי הראשון במקום‬ ‫ ‪2‬‬
‫‪ 3‬‬
‫(לנגבוים‪ ,‬מאה שערים‪ ,‬עמ' ‪.)90-89‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫ריבלין‪ ,‬ראשית היישוב‪ ,‬עמ' ‪ ;120‬הורביץ‪ ,‬מוסד היסוד‪ ,‬עמ' ‪.192‬‬
‫ ‪5‬‬
‫פירסט‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬ ‫ ‪6‬‬
‫על מקומם של שני בתי הכנסת החסידיים הראשונים בשכונה לא ידוע היום דבר‪ ,‬וייתכן שפעלו‬ ‫ ‪7‬‬

‫בבתיהם הפרטיים של התושבים‪.‬‬
‫מכתב ועד נחלת שבעה למדור חלוקת מצרכים‪ ,15.7.1948 ,‬ארכיון היסטורי עיריית ירושלים‪.‬‬

‫על הסכסוכים ועל פיצול בית הכנסת ראו בפרק העוסק בבית הכנסת נחלת יעקב‪.‬‬
‫ריאיון עם אליעזר ורקר‪ ,‬ספטמבר ‪.2005‬‬