Page 152 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 152

‫מנחם קיסטר‬

‫בהקשר זה מן הראוי לציין את המונח 'אורתום' (או 'אורתם')‪ .‬נראה שמילה זו היא מונח‬
‫מיוחד לאור המושלם הניתן לבחיר עם השבתתו של החושך (במובן המטפורי או המטפיזי של‬
‫אור וחושך) – כך היא משמשת ככל הנראה במגילת ההודיות (טור יב [ד]‪ ,‬שורה ‪ ;23‬טור כא‬

                                              ‫[יח]‪ ,‬שורות ‪ .)30–28‬ואולם בקטע אחר נאמר‪:‬‬

‫‪ .23‬הוא ברא חשך [והא]ור לו‪ ,‬ובמעונתו אור אורתם וכל אפלה לפנו נחה ואין עמו להבדיל‬
          ‫בין האור לחשך כי לבני [אד]ם הבדילם לא[ור] יומם ובשמש לילה ירח וכוכבים‪95.‬‬

‫(‪ ,4Q392‬קטע ‪ ,1‬שורות ‪96)6–4‬‬

   ‫'הוא ברא חשך‬                                                                                       ‫‪528‬‬
      ‫[והא]ור לו‪,‬‬

    ‫ובמעונתו אור‬
  ‫אורתם'‪,4Q392 ,‬‬

           ‫קטע ‪1‬‬

‫נראה שמשפט זה מכוון לומר שלעומת האל אין משמעות להבדל בין אור לחושך‪ ,‬שכן במקום‬
‫ִׁש ְבתו של האל שרוי האור המוחלט‪' ,‬אור אורתם'‪ ,‬ואילו האור שלנו נברא עם החושך משום‬
‫שזהו צורכם של בני אדם‪ 97.‬לאור ריבוי המשמעויות של המילה 'אורת(ו)ם'‪ ,‬המציינת את‬
‫האור המושלם הרוחני‪ ,‬נראה אפשרי שמושג האורתום שכאן קשור בלב לבה של התאולוגיה‬
‫הדואליסטית‪ ,‬וטוען למושג מוחלט מעבר לטוב ולרע‪ ,‬לאיוולת ולדעת‪ ,‬כפי שהם נתפסים מתוך‬
‫מהותם המנוגדת בהוויה האנושית‪ ,‬והרי זה ניסיון להתמודד בדרך אחרת מזו שראינו בחלקים‬

                                  ‫הקודמים עם בעיית התהוותו של הרע בידי אל שכולו טוב‪.‬‬
‫אם יש ממש בפרשנות זו (יש להודות שהדברים אינם אמורים במפורש)‪ ,‬הרי יש כאן אמירה‬
‫שלא היינו מצפים לה בהקשר הדואליסטי הקומראני מן הזוויות שהתוודענו אליהן עד כה במאמר‬
‫זה‪ :‬היה צורך בחושך למען בני האדם‪ ,‬ואולם לעתיד לבוא יהיו בני האדם כמלאכים; או אז יוכל‬
‫למשול האור המושלם‪ ,‬אור חסר חושך‪ ,‬אור אלוהי הקיים במעונו של האל‪ ,‬והניתן לבחירים‪.‬‬
‫הקטע מעניק לחושך הקיים כיום משמעות‪ ,‬אבל קיומו ושליטתו של אורתום בעולם האלוהי‬
‫הם ניצחונו הסופי והמושלם של האור‪ ,‬הדעת והטוב‪ :‬האור לא רק גובר על החושך‪ ,‬אלא מאיין‬

                                                                                    ‫אותו‪.‬‬

‫לאור תורת שתי הרשויות במגילות מדבר יהודה (‪ ,')4Q462‬מגילות‪ ,‬א (תשס"ג)‪ ,‬עמ' ‪ ;53–46‬קיסטר‬
‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)89‬עמ' ‪ ;45–43‬הנ"ל‪' ,‬קטע מקומראן (‪ )4Q392 1‬ותפיסת האור ב"דואליזם הקומראני"'‪,‬‬

                                                           ‫מגילות‪ ,‬ג (תשס"ה)‪ ,‬עמ' ‪ ,137‬הערה ‪.54‬‬
                                              ‫‪ 9	 5‬צריך להיות‪' :‬שמש לא[ור] יומם ובלילה ירח וכוכבים'‪.‬‬
                               ‫‪ ,D. Falk, ‘Works of God’ 	96‬חזון ואחרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)22‬עמ' ‪.44–25‬‬
             ‫‪ 	97‬לפרטי פירושו של קטע זה ראו‪ :‬קיסטר‪' ,‬קטע מקומראן' (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)94‬עמ' ‪.142–125‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157