Page 152 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 152
מנחם קיסטר
בהקשר זה מן הראוי לציין את המונח 'אורתום' (או 'אורתם') .נראה שמילה זו היא מונח
מיוחד לאור המושלם הניתן לבחיר עם השבתתו של החושך (במובן המטפורי או המטפיזי של
אור וחושך) – כך היא משמשת ככל הנראה במגילת ההודיות (טור יב [ד] ,שורה ;23טור כא
[יח] ,שורות .)30–28ואולם בקטע אחר נאמר:
.23הוא ברא חשך [והא]ור לו ,ובמעונתו אור אורתם וכל אפלה לפנו נחה ואין עמו להבדיל
בין האור לחשך כי לבני [אד]ם הבדילם לא[ור] יומם ובשמש לילה ירח וכוכבים95.
( ,4Q392קטע ,1שורות 96)6–4
'הוא ברא חשך 528
[והא]ור לו,
ובמעונתו אור
אורתם',4Q392 ,
קטע 1
נראה שמשפט זה מכוון לומר שלעומת האל אין משמעות להבדל בין אור לחושך ,שכן במקום
ִׁש ְבתו של האל שרוי האור המוחלט' ,אור אורתם' ,ואילו האור שלנו נברא עם החושך משום
שזהו צורכם של בני אדם 97.לאור ריבוי המשמעויות של המילה 'אורת(ו)ם' ,המציינת את
האור המושלם הרוחני ,נראה אפשרי שמושג האורתום שכאן קשור בלב לבה של התאולוגיה
הדואליסטית ,וטוען למושג מוחלט מעבר לטוב ולרע ,לאיוולת ולדעת ,כפי שהם נתפסים מתוך
מהותם המנוגדת בהוויה האנושית ,והרי זה ניסיון להתמודד בדרך אחרת מזו שראינו בחלקים
הקודמים עם בעיית התהוותו של הרע בידי אל שכולו טוב.
אם יש ממש בפרשנות זו (יש להודות שהדברים אינם אמורים במפורש) ,הרי יש כאן אמירה
שלא היינו מצפים לה בהקשר הדואליסטי הקומראני מן הזוויות שהתוודענו אליהן עד כה במאמר
זה :היה צורך בחושך למען בני האדם ,ואולם לעתיד לבוא יהיו בני האדם כמלאכים; או אז יוכל
למשול האור המושלם ,אור חסר חושך ,אור אלוהי הקיים במעונו של האל ,והניתן לבחירים.
הקטע מעניק לחושך הקיים כיום משמעות ,אבל קיומו ושליטתו של אורתום בעולם האלוהי
הם ניצחונו הסופי והמושלם של האור ,הדעת והטוב :האור לא רק גובר על החושך ,אלא מאיין
אותו.
לאור תורת שתי הרשויות במגילות מדבר יהודה ( ,')4Q462מגילות ,א (תשס"ג) ,עמ' ;53–46קיסטר
(לעיל ,הערה ,)89עמ' ;45–43הנ"ל' ,קטע מקומראן ( )4Q392 1ותפיסת האור ב"דואליזם הקומראני"',
מגילות ,ג (תשס"ה) ,עמ' ,137הערה .54
9 5צריך להיות' :שמש לא[ור] יומם ובלילה ירח וכוכבים'.
,D. Falk, ‘Works of God’ 96חזון ואחרים (לעיל ,הערה ,)22עמ' .44–25
97לפרטי פירושו של קטע זה ראו :קיסטר' ,קטע מקומראן' (לעיל ,הערה ,)94עמ' .142–125
