Page 150 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫מנחם קיסטר‬

‫• סמכותו של הכוהן המופקד על הרבים לקבוע את תנאי הכפרה של כל יחיד ויחיד‬ ‫‪526‬‬
‫העניקה לכוהן הנושא במשרה זו מעמד מרכזי ללא תחרות‪.‬‬

‫• הקביעה התאולוגית שכל מי שחוטא ואינו מקבל עליו את מלוא משמעתה של הכת‬
‫נחשב טמא נתנה בידי מנהיגי הכת מכשיר חברתי אדיר כוח כלפי כל חבר וחבר‪,‬‬
‫שהרי בניגוד למושג החטא‪ ,‬שעשוי להיות בו משהו מן המופשט‪ ,‬לטהרה – מושג‬

‫הלכתי מרכזי – הייתה בכת (וביהדות בית שני בכלל) משמעות יומיומית‪.‬‬

‫ד‪ .‬כיליון הרע ומהותו‬

‫יסוד מוסד בספרות קומראן הוא ששלטונו של החטא אינו אלא בעולם הזה בלבד‪ .‬כותבי המגילות‬
‫סברו כי הם מצויים סמוך מאוד לאחרית הימים‪ ,‬אולי בתחילתה של תקופה זו‪ .‬הֶרשע עומד אפוא‬
‫לפני כליה קרובה‪ .‬איך תכלה הרשעה באחרית הימים? אבחן כאן כמה מקורות המציירים תהליך‬
‫זה ומנסים לענות על השאלה התאולוגית הבסיסית‪ .‬מקורות אלו קרובים בלשונם ובתמונת היסוד‬

‫שבהם‪ ,‬אלא שכל אחד מהם מפרש תמונת יסוד זו באופן אחר‪.‬‬

‫‪( .21‬א) ב ִה ָּסגר מ ֹולדי ע ְולה ו ָג ָלה ה ֶרשע מפני הצדק ִּכ ְגל ֹות [ח]ושך מפני אור‪ ,‬ו ְכתום עשן וא[יננ]ו‬
‫עוד כן ִי ַּתם ה ֶרשע ל ַעד‪ ,‬והצדק ִי ָּגלה כשמש ִת ּכ ֹון תבל‪ ,‬וכול תומכי רזי פ[שע] אינמה עוד‪,‬‬

‫ודעה ְּתמלא תבל ואין שם לע[ד] אולת‪.‬‬
‫(ב) נכון הדבר לבוא ואמת המשא ומזה ִי ָּו ַדע ָל ֶכמה כי לוא ָיש ּוב אחור‪:‬‬

‫הלוא כול העמים שנאו ָע ֶול וביד כולמ[ה] יתהלך‪,‬‬
‫הלוא מפי כול לאומים ׁ ֵש ַמע האמת – היש שפה ולשון מחזקת בה?‬
‫מי גוי חפץ אשר יעושקנו חזק ממנו? מי יחפץ כי ִי ָּגזל ב ֶרשע הונו?‬
‫מי גוי אשר לוא עשק רעה[ו]? איפה עם אשר לוא גזל הו[ן] ל[אחר]?‬

‫(‪ ,1Q27‬קטע ‪ ,1‬טור א‪ ,‬שורות ‪89)12–5‬‬

‫מולדי עולה‪ :‬לדעתי‪ :‬עתי הרשע‪ .‬כשמש תכון תבל‪ :‬קשה; כנראה יש לקרוא‪ִּ' :‬תּכֹון'‪ ,‬ולפרש על זריחתה‬
‫המלאה על העולם‪ .‬אינמה‪ :‬אינם‪.‬‬

‫החזון האסכטולוגי (א) נתמך כאן בהגות פילוסופית הקרובה לרעיונות סטואיים (ב)‪ ,‬והמטעימה‬
‫כי האמת והצדק נטועים בלבות בני האדם‪ ,‬אלא שהם עושים את הרע משום קיומם של הרע‬
‫והאיוולת ושליטתם בהם‪ 90.‬באחרית הימים‪ ,‬כשיחדלו הרע והאיוולת‪ ,‬ימשול ממילא אך ורק‬
‫הטוב; הצדק והדעת יגרשו בעצם נוכחותם את הרע והאיוולת‪ .‬בעולם הזה‪ ,‬בממשלת רשעה‪,‬‬
‫עומדים 'רזי פשע' מול 'רזי אל'‪ 91,‬ו'תומכי רזי פשע' כנגד הצדיקים‪ ,‬ואולם לעתיד לבוא 'יתם‬

‫‪J.T. Milik, ‘Livre des mystères’, D. Barthélemy & J.T. Milik, Qumran Cave 1 (DJD, 1), Oxford 89‬‬

‫‪ .1955, pp. 102–106‬על קטע זה וכמה ממקבילותיו ראו ביתר הרחבה‪M. Kister, ‘Wisdom Literature :‬‬

‫‪and Its Relation to Other Genres: From Ben Sira to Mysteries’, J.J. Collins, G.E. Sterling & R.A.‬‬
‫‪Clements (eds.), Sapiential Perspectives: Wisdom Literature in Light of the Dead Sea Scrolls (STDJ,‬‬

‫‪51), Leiden 2004, pp. 25–43‬‬

‫‪ 9 0‬על קטע זה והרקע לו בהגות הסטואית ראו במאמרי‪' ,‬ספרות החכמה בקומראן'‪ ,‬בקובץ זה‪.‬‬
‫‪ 91‬על סימטרייה זו ראו‪ :‬קיסטר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)89‬עמ' ‪ 27‬והערה ‪( 86‬המונח 'רז רשעא' מצוי גם במגילה‬

‫החיצונית לבראשית‪ ,‬טור א‪ ,‬שורה ‪ ;2‬ראו‪ :‬מורגנשטרן‪ ,‬קימרון וסיוון [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]84‬עמ' ‪.)36‬‬