Page 151 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 151

‫על הרע ועל הטוב‪ :‬הבסיס התאולוגי של עדת קומראן‬

               ‫הרשע לעד'‪ ,‬ואתו יאבדו הרשעים מאליהם‪ .‬קשה לדעת באיזה כיוון התפתח הדיון הפילוסופי‪,‬‬
               ‫אולם נראה שנעימתו שונה מזו של החזון האסכטולוגי‪ .‬גם במקור זה וגם במקורות שיובאו‬
               ‫להלן קשורים הטוב‪ ,‬הצדק והדעת זה בזה לבלי הפרד‪ .‬כך נאמר במפורש במגילת המלחמה על‬

                                                                              ‫תבוסתם של בני חושך בקרב‪:‬‬

                     ‫‪ 	.22‬ד[עת וצ]דק יאירו לכול קצוות תבל הלוך ואור עד תום כול מועדי חושך‪ .‬ובמועד אל יאיר‬
                              ‫רום גודלו לכול ִק ֵּצי ע[ולמים] לשלום וברכה‪ ,‬כבוד ושמחה ואורך ימים לכול בני אור‬

                 ‫(‪ ,1QM‬טור א‪ ,‬שורות ‪)9–8‬‬

               ‫למלחמה הקשה ורבת התהפוכות המתוארת על כל פרטיה המעשיים במגילה זו‪ ,‬יש משמעות‬
               ‫קוסמית‪ :‬דחיקתו של החושך בידי האור‪ .‬החושך נדחק משום שזה חלק מן התכנית האלוהית‬
               ‫עם 'תום כול מועדי חושך'‪ 92.‬מכל מקום השתלטותו של האור מתרחשת כמאליה בפרספקטיבה‬
               ‫זו‪ ,‬שהיא בעצם הפרספקטיבה האלוהית‪ .‬מנקודת מבט זו בעצם אין כאן מאבק של ממש משום‬
               ‫שלחושך ול'בני חושך' אין כל סיכוי‪ .‬בקטע זה ממגילת המלחמה קיבל החזון האוניוורסליסטי‬
               ‫של השתלטות האור משמעות ראלית וקונקרטית; ואילו בקטעים מחיבורים אחרים דומה שיש‬

                                                                             ‫לחזון זה משמעות משיחית‪93.‬‬
               ‫אבל תמונה זו של אבדן החושך עם התגלות האור אנו מוצאים גם בהקשרים אחרים‪ .‬כך אנו‬

                                      ‫קוראים על אחרית הימים בחיבור שלא נמצא בקומראן (מתורגם מגעז)‪:‬‬

                     ‫והצדיקים [‪ ]...‬ידרשו את האור ומצאו צדק [‪ ]...‬כי האיר כשמש על הארץ והחושך חלף‪,‬‬
                     ‫והיה אור לאין חקר ובמספר הימים לא יבואו‪ ,‬כי בראשונה ֹיא ַבד החושך והאורה תיכון לפני‬

                                                            ‫אדון הרוחות‪ ,‬ואור היושר ייכון עד עולם לפני אדון הרוחות‪.‬‬

                 ‫(חנוך א נח‪ ,‬א–ו)‬

               ‫כאן ברור ש'אור' בא גם במשמעות מטפורית כמו בקטעים הקודמים‪ ,‬כמילה נרדפת לדרך‬
               ‫הצדיקים‪ ,‬אבל יש לו גם משמעות קונקרטית‪ :‬לא יהיה מספר לימים משום שלא יהיה חושך‬
               ‫ולילה‪ .‬עם השלטתו של עולם האור ישלוט אפוא בעולם כולו אור ַמתמיד‪ ,‬שמימי‪ ,‬פיזי ומטפיזי‬
               ‫כאחד‪ .‬דומה שה ֶק ֶשר המהותי בין האור במובנו הקונקרטי לבין האור (וההארה) במובן המטפורי‪,‬‬

                                                  ‫או ליתר דיוק המטפיזי‪ ,‬נכון גם בקטעים מכתבי קומראן‪94.‬‬

                                       ‫‪ 9	 2‬לפי הבנתי דומה טעמו של 'תום כול מועדי חושך' ל' ִהָּסגר מֹולדי ע ְולה' בקטע ‪.21‬‬
                 ‫‪ 9	 3‬כך אנו קוראים בחיבור החיצוני צוואת לוי על דמות משיחית כוהנית־מלכותית‪ ,‬שכל דברי ה' ייגלו לו והוא‬
                 ‫'יאיר באור הדעת כשמש ליום [‪ ]...‬הוא יזרח כשמש על הארץ ויסיר כל חושך מתחת השמים ושלום יהיה‬
                 ‫בכל הארץ [‪ ]...‬ולעת כהונתו ירבו העמים דעת על האדמה ובכהונתו יתם החטא' (צוואת לוי יח‪ ,‬ג–ד‪ ,‬ט)‪.‬‬
                 ‫ניסוח דומה‪ ,‬כנראה בהקשר משיחי דומה‪ ,‬אנו מוצאים בחיבור ארמי מקומראן (‪ ,4Q541‬קטע ‪ ,9‬שורות‬
                 ‫‪ ,E. Puech, ‘4QApocryphe de Levib ar’ ;5–3‬הנ"ל [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]25‬עמ' ‪ .)241‬ההבדל שבין קטע ‪22‬‬
                 ‫ובין צוואת לוי נובע מ ֶהדגשים שונים של הדמות המשיחית בתוך תמונת העולם האסכטולוגית – יש שהיא‬

                                        ‫מובלטת ויש שהיא מובלעת – ֶהדגשים שונים המוכרים לנו גם מהקשרים אחרים‪.‬‬
                 ‫‪ 9	 4‬אמנם רבים מן הטקסטים שעליהם אפשר להסתמך בנקודה זו מקוטעים מדי כדי להוכיח זאת‪ .‬ראו בכיוון‬
                 ‫זה לאחרונה‪D. Dimant, ‘Dualism at Qumran: New Perspectives’, J.H. Charlesworth (ed.), Caves of :‬‬

                      ‫‪Enlightenment: Proceedings of the American School of Oriental Research Dead Sea Scrolls Jubilee‬‬

‫‪ ;Symposium (1947–1997), North Richland Hills, Tex. 1998, pp. 55–73‬ד' דימנט‪' ,‬מצרים וירושלים ‪527‬‬
   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156