Page 147 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 147

‫על הרע ועל הטוב‪ :‬הבסיס התאולוגי של עדת קומראן‬

               ‫מתואר כאן הליך מסודר‪ ,‬הייררכי מאוד (כדרכה ההייררכית של הכת‪ ,‬שלכוהנים מקום מרכזי‬
               ‫בה)‪ :‬החבר שנודע לו שחטא בשגגה הולך אל הכוהן המופקד על הרבים‪ ,‬מתוודה ומודיע לו‬
               ‫את חטאו‪ ,‬וכוהן זה משית עליו עונש‪ .‬אם החוטא חוזר בתשובה מחטאו ומקבל עליו ברצון‬
               ‫את העונש שהוטל עליו‪ ,‬נתכפר לו חטאו ומעלים עליו כאילו הקריב הכוהן את הקרבנות שהוא‬
               ‫חייב בהם‪ .‬הליך זה – הווידוי בפני כוהן‪ ,‬קבלת תשובה ועונש מידי הכוהן והכפרה הכרוכה‬
               ‫בהם – דומה מאוד לווידוי הנוצרי‪ ,‬אם כי ספק רב אם יש קשר גנטי בין שני ההליכים‪ 80.‬לפי‬
               ‫האמור בקטע שלפנינו אין החוטא יכול להתכפר בקרבן משום שהאל הסתלק מן המקדש‪ ,‬ואין‬
               ‫הוא מקבל את הקרבנות המוקרבים בו שלא כהוגן‪ ,‬ולפיכך על הכת להציע תחליפים למקדש‬
               ‫ותחליפים לקרבנות עוד בשעה שבית המקדש עומד על מכונו‪ 81.‬תחליפים אלו דומים למדי לאלו‬

                                                                   ‫שהתפתחו ביהדות לאחר חורבן הבית‪82.‬‬
                                                                       ‫בסרך היחד הניסוח כוללני יותר‪:‬‬

                     ‫‪ 	.17‬בהיות אלה בישראל ככול ה ִת ּכ ּונים האלה ליסוד רוח קודש לאמת עולם לכפר על אשמת‬
                     ‫פשע ומעל חטאת ולרצון לארץ ִמ ְּב ַ ׂשר ע ֹולות ומחלבי זבח ותרומת שפתים למשפט כניחוח‬

                                                                                         ‫צדק ותמים דרך כנדבת מנחת רצון‪.‬‬

                 ‫(‪ ,1QS‬טור ט‪ ,‬שורות ‪)5–3‬‬

                  ‫בהיות אלה בישראל [‪ ]...‬לאמת עולם‪ :‬תיאור ייסודה של הכת‪ .‬תכונים‪ :‬מידות (במקרה זה אולי מידות‬
                  ‫זמן)‪ 83.‬לכפר וכו'‪ :‬מטרותיה של הכת‪ .‬ולרצון [‪ ]...‬מבשר‪ :‬לַרצות את האל במעשים הטובים יותר מן‬

                                  ‫הקרבנות‪ .‬תרומת שפתים‪ :‬תפילה‪ .‬תמים דרך‪ :‬דרכה הנכונה של הכת ('תמים' – תום)‪.‬‬

               ‫לא זו בלבד שהמעשים הטובים והתפילות של אנשי הכת שקולים כעולות וזבחים‪ ,‬ולא זו בלבד‬
               ‫שהם עומדים להם לכפר עליהם‪ ,‬אלא הכת כולה נתפסת כמכפרת על הארץ כולה מרעת יושביה‬

                                                                       ‫(סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ח‪ ,‬שורה ‪84.)6‬‬

                 ‫‪ .M. Kister, ‘On a New Fragment of the Damascus Covenant’, JQR, 84 (1993–1994), p. 294 	80‬השגתו של‬
                 ‫באומגרטן בעניין זה (‪J.M. Baumgarten, ‘³WN HW HKWL – ’T HW HKWL: A Reply to M. Kister’,‬‬

                                                                                        ‫‪ )ibid., p. 485‬אינה מובנת לי‪.‬‬
                                                            ‫‪ 	81‬ראו עוד במאמרי‪' ,‬ירושלים והמקדש בקומראן'‪ ,‬בקובץ זה‪.‬‬
                 ‫‪ 	82‬ראו דברי ליכט‪' :‬ייתכן מאוד שרעיון ביטול הקרבנות לא עלה כלל על דעתם של אנשי הכת; ואף על פי כן‬
                 ‫הגיעו אנשי הכת‪ ,‬לאמתו של דבר‪ ,‬למערכת של מחשבה דתית שלא היתה צמודה עוד לאמונה בתועלתו‬
                                                         ‫של הקרבן לכפרת עוונות' (ליכט [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]48‬עמ' ‪.)173‬‬
                 ‫‪ 	83‬על מרכזיותו של המושג הרבגוני 'תכון' ועל 'תכון העת' ראו במאמרי‪' ,‬ספרות החכמה בקומראן'‪ ,‬בקובץ‬

                                                                                                                ‫זה‪.‬‬
                 ‫‪ 	84‬זו כפרה על הנגרם לארץ מרשעתם של בני האדם‪ .‬כך נאמר על נח 'ויכפר על הארץ ויקח גדי עזים ויכפר‬
                 ‫בדמו על כל חטאות הארץ‪ ,‬כי נמחה כל אשר בה לבד מאשר היו עם נח בתיבה' (יובלים ו‪ ,‬ב לפי תיקונו‬
                 ‫הנכון של צ'רלס‪ ,‬ראו‪' ;)R.H. Charles, The Book of Jubilees, London 1902, p. 49 :‬ועל כול ארעא כולהא‬
                 ‫כפרת' (מגילה חיצונית לבראשית י‪ ,‬יג‪ ,‬ראו‪M. Morgenstern, E. Qimron & D. Sivan, ‘The Hitherto :‬‬
                 ‫‪ ;Unpublished Columns of the Genesis Apocryphon’, Abr Naharain, 33 [1995], p. 44‬ראו גם‪ :‬נ' אביגד‬
                 ‫וי' ידין‪ ,‬מגילה חיצונית לבראשית‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪ ,‬עמ' יז)‪ .‬מאחר שנח ומשפחתו הם היחידים שהיו‬
                 ‫קיימים בעולם בזמן הקרבת הקרבן‪ ,‬כפי שמוטעם בספר היובלים‪ ,‬ברור שמטרת הקרבן היא לכפר על‬

‫מה שנגרם לארץ עצמה מרשעתם הגדולה של הדורות שלפני המבול‪ .‬אפשר למצוא לתפיסה זו תקדימים ‪523‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152