Page 143 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 143
על הרע ועל הטוב :הבסיס התאולוגי של עדת קומראן
אכן הבשר ,שהוא הטבע האנושי כפי שהוא מוכר לנו ,אינו מזוהה עם החטא (כמו בשיטות
אחרות ,יווניות וגנוסטיות) ,ואולם הוא מאפשר את החטא .לעומת זאת הפיכתו של האדם
לרוחני ,על ידי החסד האלוהי ,משחררת אותו מיסוד הבשר החוטא ,מן היסוד האנושי הנחות
שבו' :ולמען כבודכה ִטהרתה אנוש מפשע 64להתקדש לכה מכול תועבות נדה ואשמת מעל []...
ל ִהָּי ֵחד ]...[ 65עם קדושיכה' (הודיות ,1QHa ,טור יט [יא] ,שורות .)11–10אפשר להשוות דברים
אלו בקלות לאמור בתורת שתי הרוחות בסרך היחד' :להתם כול רוח עולה מתכמי בשרו ולטהרו
ברוח קודש [ ]...ויז עליו רוח אמת כמי נדה מכול תועבות שקר והתגולל ברוח נדה להבין ישרים
בדעת עליון' (לעיל ,קטע .)12תפיסות דומות ביותר לאלו שבהודיות – החטא והטומאה הכרוכים
בהוויה האנושית ,ואפשרות הגבהת האדם ,בעל האופי האנושי הנחותֶ ,אל הרוחני והמלאכי
בזכות מתת אלוהית – מצויות אפוא בחיבורים נוספים ,גם אם טקסטים אלו לא תמיד משתמשים
במינוח הטכני 'בשר' ו'רוח' .בני האור הם מי שנגאלו בזכות החסד האלוהי מן ההוויה האנושית
הנחותה (וגאולתם תהיה שלמה עם תום ממשלת בליעל ,באחרית הימים) 66.אמנם בכך מצורפות
זו לזו שתי דיכוטומיות שונות – אור וחושך ,בשר ורוח – ושתי שיטות שונות 67,אולם צירוף זה
משקף כנראה משהו עמוק ויסודי בהכרתה העצמית של הקבוצה ,המכנה את עצמה 'שבי ישראל'
(ברית דמשק [גניזה] ,עמ' ו ,שורה ,)5ואין 'שבים (לתורה)' 68אלא מי שהיו חוטאים .תודעה זו
של החטא והדגשת הדינמיקה של החסד האלוהי בתהליך הכרת האמת ובתשובה לדרך התורה
האמתית לא יכלה לבוא לידי ביטוי מלא בחלוקה הסטטית לאור וחושך ,לטוב ורע69.
64והשוו לצירוף 'פשע אנוש' שעליו עמדתי לעיל ,בקטע .13
6 5כלומר להיות ליחד עם המלאכים ('קדושיכה'); ורעיון זה שכיח בהודיות.
66כלשונו של פלוסר' :קיימת איפוא חלוקה אפקית בין האנושות לבין קבוצת בני־אדם שהתרוממו עליה
מרצון־אל .שניות זו שונה באפיה מן החלוקה האנכית של האנושות לשתי [!] מחנות העומדות זו מול זו
[ ]...שתי התפישות האלה של הבחירה יכולות להתקיים זו על יד זו ,כי ביניהן אינו קיים ניגוד עקרוני ,ויכול
להיות שאנשי היחד מצאו פשרה בין שתיהן' (פלוסר [לעיל ,הערה ,]1עמ' [ 103עמ' ,]18וראו עוד להלן
בסמוך).
67השוו :פלוסר (שם) ,עמ' ( 103–100עמ' ;)18–15הנ"ל' ,הדואליזם "בשר–רוח" במגילות מדבר יהודה
וב"ברית החדשה"' ,תרביץ ,כז (תשי"ח) ,עמ' ( 165–158עמ' .)251–244אין ספק שעיקרו של מאמר זה
חשוב ונכון ,אם כי בכמה נקודות אני משרטט את הדברים בצורה שונה במקצת.
6 8ראו :קיסטר (לעיל ,הערה ,)43עמ' .350–348
69בהקשר זה מעניין להשוות את פרשנותו של פסוק מקראי קשה אחד במקורות שונים בכתבי הכתִׁ' :שמעו
שמֹו ַע ואל תבינו ְראו ָראֹו ואל תדעו ,השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו
ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו' (ישעיה ו ,ט–י) ,ובנוסח מגילת ישעיה השלמה מקומראן' :שמעו שמוע
ועל תבינו ראו ראו ועל תדעו .השמ לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו' וכו' .ברצוני
להעמיד כאן על שני שימושים שונים מאוד בפסוק( :א) בתורת שתי הרוחות נאמר ,לפי פסוק זה' :ולרוח
עולה [ ]...עורון עינים וכבוד אוזן קושי עורף וכובוד לב' ( ,1QSטור ד ,שורות ,)11–9ומסתבר שהפסוק
נתפרש על שאר העם ,שהם בני חושך ודחויים מן התשובה( .ב) בהודיות נאמר בהתאם לגרסת הפסוק
במגילת ישעיהָׁ' :שעּו עיני ֵמ ְראֹות רע ,אוזַני ִמשמוע דמיםֵ ,הַׁשם לבבי ממחשבת רוע כי בליעל ִעם הֹו ַפע
ֵי ֶצר היותם' ( ,1QHaטור טו [ז] ,שורות [' ;)3–2איכ]ה אביט בלוא גליתה עיני ואשמעה [בלוא גליתה
אוזני] השם [ל]בבי כי לערל אוזן נפתח דבר [ ]...ומה ָּבָׂשר [כיא תעשה עמו לה]פליא [ ]...לספר לבשר
גבורות וחוקי נכונות לילוד [אשה]' ( ,1QHaטור כא ,שורות [ 9–4טור יח ,שורות .)]24–19הנוסח שעמד
לפני בעל ההודיות בישעיה ו ,י היה 'השמ' ,כנוסח מגילת ישעיה ,ולא 'השמן' כנוסח המסורה ,וההודיות
מסייעות בידינו לפרש את שאר פרטי הנוסח במגילת ישעיה :לפי הפרשנות שבהודיות הקריאה היא לאטום 519
