Page 142 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 142
מנחם קיסטר
ספק בדיכוטומיה המוחלטת במזמורים אלו ,ובכללם במזמור שלפנינו .הֶרשע והמלחמה בו 518
מרכזיים ביותר ,אמנם בצורה מופשטת יותר ומואנשת פחות מזו שבקטעים הקודמים .יתר על
כן ,העולם נחלק לצדיקים ולרשעים ,ואת שניהם עשה האל כך בגזרה קדומה .אבל דיכוטומיה
זו אינה תאורטית בלבד; היא מעמידה בבירור שוב ושוב את כינוי הגוף 'הם' מול 'אני' ,המשורר
מנהיג הכת .והקבוצה שאליה מתייחסים כאן בכינוי 'הם' ניתנת לזיהוי ,וכך גם ההאשמות נגדה.
החלק הראשון של ההודיה מדבר בבירור נגד קבוצה עוינת לכת המוזכרת בכינויים המוכרים
לנו מחיבורים אחרים של הכת שנמצאו בקומראן ,ובראש ובראשונה מן הפשרים .זוהי הקבוצה
שהכת מכנה 'דורשי החלקות' (פשר נחום ,4Q169 ,קטעים ,4–3טור א ,שורה ;7שם ,טור ג ,שורה
;3ברית דמשק [גניזה] ,עמ' א ,שורה ,)18הקבוצה שמנהיגה הוא 'מטיף הכזב' (פשר חבקוק,
,1QpHabטור י ,שורה ;9ברית דמשק [גניזה] ,עמ' א ,שורות ;15–14עמ' ח ,שורה ;)13וככל
הנראה יש לזהותה עם הְּפרושים .ההאשמות נגד קבוצה זו הן הלכתיות ,גם במקומות אחרים וגם
בהודיה זו; כלומר קיום מצוות בלתי ראוי :החלפת הפירוש הנכון של התורה ב'חלקות' ,שמירה
לא נכונה של המועדים ('להתהולל במועדיהם') .הם חוטאים בחטאים המתוארים באותה לשון
כמו בברית המתוארת בסרך היחד (לעיל ,קטע ' :)1ועם שרירות לבם יתורו וידרשוכה בגלולים
ומכשול עוונם שמו לנגד פניהם' ,כלומר בהפרה של הברית ,על פי דברים כט ,יח ויחזקאל יד,
ז .מנהיג הכת מודה לאל על שההולכים בדרך הנכונה ,כלומר מקיימי המצוות כהלכתן ,הוארו
בידו ולא הוטעו בתורתם של בני הכת המתחרה – שהיא ,כפי שעולה ממקומות אחרים (במגילות
ומחוץ להן) ,השיטה שהולך בה רוב העם .זהו אחד מפלאי האל בהנהגת עולמו .וכאן ,ודווקא
בהקשר זה ,עובר המנהיג־המשורר לדבר על טבעו של הבשר ,שהוא חוטא מטבעו 'באשמת
מעל' ,ומבהיר כי רק רוחו של האל ,חסדו ורחמיו יכולים לגאול את הבשר ,לשנן את תורת האל
בלבבו ולהביאו אל הדרך הנכונה .המשורר ,מנהיג הכת ,רועד – 'כי זכרתי אשמותי עם מעל
אבותי' .הצירוף של אשמה ומעל אינו מכוון כאן לעצם נחיתותו של הבשר ,כמו שורות אחדות
קודם לכן ,אלא להוויה היסטורית־דתית ,כלשון הווידוי בטקס הברית שבו פתחתי' :נעוינו
[פ]שענו [חט]אנו הרשענו אנו [ואב]ותינו מלפנינו בלכתנו [ ֶקרי בחוקי] אמת' (לעיל ,קטע .)1
אין להפריד אפוא את הניסוחים האוניוורסליים לכאורה ,הניסוחים האונטולוגיים והמטפיזיים
בדבר היחס בין פשע אנוש לחסדו של האל ,מן התחושה הבסיסית ,הקונקרטית ,ההלכתית ,של
החטא .הבחירה ,ההצטרפות לכת' ,בני חושך' – כל אלו אינם דברים מופשטים ,רוחניים בעלמא,
אלא הם חלק ממערכת קיום מצוות ומתן פרשנות נכונה לתורה ,מקיום הברית של ישראל עם
אלוהים כנדרש ,ומרכזיותם של אלו בעולמם של בני הכת לא נשכחה אף לרגע 63.ושוב ראוי
לשנן כי רבים מן הדברים החשובים ביותר אינם כתובים על גבי הגוויל ,מפני שהם מובנים
מאליהם לכותב .ברורים להם לכותבים וברורים לקוראיהם ייחודו של העם ומהותה של הכת
ומהותם של החטאים בזמנם ,ולא היה להם צורך לשוב ולהזכיר דברים אלו ,שהם הציר שעליו
נעה האידאולוגיה של הקבוצה שאליה הם משתייכים.
6 3בניגוד גמור לדבריו של שוורץ על מקום זה עצמו ( ,1QHaטור ד ,שורות ' :)33–29לפנינו גישה הגורסת
שאין כל חשיבות למעשי אנוש וכי רק האל בעצמו מצוי בעשייה הממשית ויכול להושיע את האדם
מטומאתו ושפלותו של הבשר החוטא .אם כן אין ,כמובן ,טעם במצוות מעשיות אלא אם כוונתן להוליד
באדם ייאוש [ ]...דברים אלה דומים להפליא להרהורי פאולוס על התורה וצעקתו לישועה ,בפרק השביעי
של איגרתו לרומיים' .לדעתו במגילות יש 'חוסר עניין בתורה [ ]...ובייחוד בהודיות [ ]...אין לתורה תפקיד
של ממש' (שוורץ [לעיל ,הערה ,]50עמ' .)181–180
