Page 137 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 137

‫על הרע ועל הטוב‪ :‬הבסיס התאולוגי של עדת קומראן‬

‫ההכרה שגם בני האור אפשר שיחטאו בזמן ממשלת בליעל מחייבת כמדומה להניח שבטקסט‬
‫זה מיוצגת מערכת מורכבת ומעודנת יותר מהדיכוטומיה הפשטנית של אור לעומת חושך‪ ,‬כפי‬
‫שעמדתי עליה עד כה;‪ 52‬אין במערכת זו ויתור על הניגוד המוחלט בין שני הפכים אלו אך היא‬
‫כוללת גם גוני ביניים ביניהם‪ .‬הקביעה בקטע זה 'וכפי נחלת איש ָּבאמת יצדק' מנוסחת עוד קודם‬
‫לכן בניסוח כמותי‪' :‬לפי נחלת איש בין רוב למועט' (טור ד‪ ,‬שורה ‪ ,)16‬כלומר יש דרגות שונות‬
‫של צדק בקרב בני האור‪ ,‬נחלות בגדלים שונים בגורל האור‪ .‬בברית דמשק מוחל רעיון מופשט זה‬
‫על חייהם היומיומיים של בני הכת בשל ההייררכייה הקפדנית ששררה בתוכה‪ :‬על המבקר לבדוק‬
‫את המבקש להצטרף לכת‪' ,‬וכל הנוסף לעדתו יפקדהו למעשיו ושוכלו (=ושכלו) וכוחו וגבורתו‬

      ‫והונו וכתבוהו במקומו כפי נחלתו בגורל האור' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' יג‪ ,‬שורה ‪53.)12‬‬
‫טקסט אחר מקומראן‪ ,‬שבו לומדים מתווי גופו של אדם ומתאריך הולדתו על דרגתו‬
‫הרוחנית‪ 54,‬הוא עדות לחשיבה כמותית זו‪ .‬הטקסט נכתב בצורה מיוחדת במינה‪ :‬באותיות‬
‫עבריות רגילות משולבות באותיות עבריות עתיקות משמאל לימין‪ ,‬כלומר כמעין כתב סתרים‬
‫למען לא ירוץ הקורא בו‪ .‬זה היה אפוא ספר נסתר‪ ,‬כנראה לשימושם של ה'משכילים'‪ .‬בשני‬
‫קטעים שנשמרו מטקסט זה מפורטת דרך לחשב את היחס בין האור לחושך‪ ,‬בין הטוב לרע‪,‬‬

                                                                          ‫בנפשו של אדם‪:‬‬

‫‪ 	.11‬ושוקיו ארוכות ודקות ואצבעות רגליו דקות וארוכות והואה מן העמוד השני ר ּו ַח‪ 55‬לו בבית‬

‫האור שש‪ ,‬ושלוש ְּבבור החושך‪ .‬וזה הואה המולד אשר הואה ילוד עליו ברגל השור עני יהיה‬

                                               ‫וזה בהמתו שור‪.‬‬

‫[‪ ]...‬ואצבעות ידיו עבות ושוקיו עבות ומלאות [ ֵ ׂש]ער לאחת ואצבעות רגליו עבות וקצרות‬

‫(‪ ,4Q186‬מתוך טורים ב‪ ,‬ג)‪56‬‬  ‫ורוח לו בבית [החושך ש]מונה ואחת מבית האור‪.‬‬

‫מולד‪ :‬זמן הלידה‪ .‬ברגל השור‪ :‬מזל שור‪ .‬בהמתו שור‪ :‬כאן מסתיים קטע זה‪ .‬איני יודע לפרש משפט זה‪.‬‬
                                                                                ‫לאחת‪ :‬עד מאוד‪.‬‬

                 ‫בהם (שאלות שהקטע אינו עונה עליהן)‪ ,‬הן שאלות מכריעות להבנת מקומו של הקטע באידאולוגיה של‬
                 ‫קומראן‪ :‬ככל הנראה האמת והחטאים הנזכרים כאן אינם אוניוורסליסטיים ואף נראה שהם בעלי משמעות‬

                    ‫הלכתית‪ ,‬כפי שהם בחיבורים אחרים‪ ,‬וכמו שהראיתי לעיל ולהלן (אם כי אין להוכיח דבר ממקום זה)‪.‬‬
                                                  ‫‪ 	52‬מבין הכתבים שצוטטו לעיל השוו במיוחד קטע ‪ 5‬והניתוח הסמוך לו‪.‬‬

                 ‫‪ 5	 3‬בכותרת לטקסט אחר נאמר‪' :‬דברי משכיל אשר ִּדֵּבר לכול בני שחר'; ראו‪ 4Q298 :‬קטעים ‪ ,2–1‬טור א‪,‬‬
                 ‫שורה ‪M. Kister & S. Pfann, ‘4QCrypt A Words of the Maskil to All Sons of Dawn’, T. Elgvin et al., ;1‬‬
                 ‫‪ .Qumran Cave 4, XV: Sapiential Texts, Part 1 (DJD, 20), Oxford 1997, pp. 1–30‬קטע זה כתוב בכתב‬
                 ‫שנודע רק מכמה קטעים בקומראן‪ ,‬ולדעת רבים היה כתב סתרים‪ ,‬והכותרת שצוטטה בזה היא לבדה כתובה‬
                 ‫באותיות רגילות (מרובעות)‪ .‬פפאן הציע שבני שחר הם המועמדים להצטרף לכת‪ ,‬שהאור רק מתחיל‬
                 ‫להאיר להם‪ ,‬קודם שהם הופכים לבני אור מלאים‪ .‬אם כך הדבר‪ ,‬יש לפנינו במקרה זה מעמד ביניים מסוג‬

                                                                                     ‫אחר בין בני אור ובין בני חושך‪.‬‬
                 ‫‪ 5	 4‬זהו הפירוש הרגיל; לפרטים ראו‪ :‬י' ליכט‪' ,‬שוקיים סימן לבחירה (צד חדש בתורתם אנשי כת מדבר‬
                 ‫יהודה)'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬לה (תשכ"ו)‪ ,‬עמ' ‪ .26–18‬לפירוש אחר של קטע זה (שאינו נראה לי) ראו‪M. Albany, :‬‬

                      ‫‪‘Horoscopes in the Qumran Scrolls’, P. Flint & J.C. VanderKam (eds.), The Dead Sea Scrolls after‬‬

                                                        ‫‪Fifty Years: A Comprehensive Assessment, II, Leiden 1999, pp. 279–330‬‬

                                                                              ‫‪ 	55‬כך נראה לי להבין‪ .‬יש מי שמנקד‪ֶ' :‬רַוח'‪.‬‬

‫‪513 J.M. Allegro, Qumrân Cave 4, I: 4Q158–4Q186 (DJD, 5), Oxford 1968, pp. 88–89 	56‬‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142