Page 133 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 133
על הרע ועל הטוב :הבסיס התאולוגי של עדת קומראן
בהקשר של האיגרת ההלכתית מקצת מעשי התורה יש לביטויים אלו ,הקרובים כל כך לאלו
שבתפילת לוי ,מובן ברור :קיום המצוות בדרך הנכונה ,דרכו של שולח האיגרת43.
לאור קטעים 8–6מתברר הרקע לדברים האמורים בקטע :5השבועה לקיים את המצוות
כראוי – כלומר בדרך היחידה הנכונה ,לפי דעת הקבוצה שלנו – יש בה כדי לשחרר את האדם
מעולו של המלאך הרע .קטעים 8–6גם מדגימים את הקשר ההדוק שבין טוב לידיעהַ .למושג
'דעת' בכתבי קומראן יש משמעות רחבה ביותר ,והוא כולל במקום של כבוד 'מדע תורה' וכן
ידיעה של רזי אל למיניהם ,שאנשי הכת ראו בהם חלק מתורותיו הסמכותיות של היחד 44.בקשר
שבין טוב ודעת ניתקל שוב בהקשרים אחרים בהמשך (ראו להלן ,סעיף ד).
מה היחס בין הכוח הרע הקוסמי לבין הרוע בנפשם של בני אדם? יושם אל לב החילוף הקל
לכאורה בין הניסוחים הדומים בקטע 2ובקטע ' :3ומקימי מזמתמה בלבבמה' (קטע )2לעומת
'ומקימי מזמתכה בלבבמה' (קטע .)3לפי קטע 3הרשעים מקיימים בלבבם לא רק את מזימתם
שלהם ,אלא את מזימתו של מלכירשע ,ויש לראות בהם ובמחשבותיהם כלים המופעלים בידי
הכוח המטפיזי .לשם איור מוחשי של הבנה זו כדאי לעיין בפסקה מספר חיצוני (שלא נמצא
בקומראן) שבו דן בן יעקב (אבי שבט דן) מזהיר את צאצאיו מרוח הקנאה והכעס ,שהן מרוחות
בליעל ,ומספר על ניסיונו האישי:
בלבבי שמחתי להמית את יוסף [ ]...ואנכי שמחתי על מכירתו כי אבינו אהב אותו מכולנו.
כי רוח הקנאה והגאווה דיברה אליי לאמור' :גם אתה בנו [של יעקב]' ,ואחד מרוחות בליעל
עוררני לאמור' :קח את החרב והרוג בה את יוסף ויאהבך אביך במותו' ,וזה רוח הקנאה אשר
הסיתני לטרוף את יוסף.
(צוואת דן [מצוואות שנים־עשר השבטים] א ,ד–ט)
קטע זה מדגים את האמור בקטע ,3שהרשעים מקיימים בלבם את מזימתו של בליעל ,והוא
מבהיר את הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין הרוחות הרעות ,שקיומן העצמאי אינו מוטל בספק,
לבין התופעות הפסיכולוגיות האנושיות .כפילות דומה מצויה בדואליזם הזורואסטרי ,וחוקרים
סבורים שהוא השפיע על התורות הקומראניות; 45ברם כפילות כזו בין הפסיכולוגי לבין הקוסמי
אפשר למצוא גם במימרות מספרות חז"ל ,כגון שתי מימרות של ריש לקיש' :אין אדם עובר
עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' (בבלי ,סוטה ג ע"א ,בעקבות הברייתא 'אין אדם מקנא
לאשתו אלא אם כן נכנסה בו רוח שנאמר "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו" [במדבר ה,
יד]' [בבלי ,שם])' ,הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות' (שם ,בבא בתרא טז ע"א); ודומה
שהשיטות הנדונות כאן מאפשרות לראות בשתי המימרות הללו את עקבותיה (או שרידיה) של
שיטה דומה :השטן שוכן גם באדם ,והע ֵברה נגרמת על ידי רוח הנכנסת בו.
לאחרונה פורסם קטע קטן מקומראן שנמנו בו ככל הנראה בזו אחר זו רוחות טמאות מסוג
זה:
4 3ראו :מ' קיסטר' ,עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה :הלכה ,תאולוגיה ,לשון ולוח' ,תרביץ ,סח
(תשנ"ט) ,עמ' .354–352
4 4ראו מאמרי' ,ספרות החכמה בקומראן' ,בקובץ זה .לקשר שבין טוב לדעת ראו גם להלן ,סעיף ד.
45לעניין זה מוקדש רוב המאמר של שקד (לעיל ,הערה 509 .)32
