Page 130 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 130
מנחם קיסטר
הרע :האל עצמו או מלאך מברואיו .מתח אחר ,אולי עמוק יותר ,נובע ממורשת כלל־יהודית
קדומה :מצד אחד 'חלק ה' עמו' (דברים לב ,ט) ,כלומר ישראל (בניגוד לגויים) הם חלקו וגורל
נחלתו של ה' עצמו ולא של ישות אלוהית נחותה ממנו ,ומצד אחר יש שר לישראל ,הוא מיכאל,
העומד כנגד שרי אומות העולם (כך דניאל יב ,א) .כל אחד משני כתובים אלו ,דברים לב ,ט
ודניאל יב ,א ,מגדיר בצורה שונה את היחס בין ישראל לבין האל ,אלוהי ישראל ומלך העולם,
וכתבי קומראן מכירים את שתי הגישות ולעתים אוחזים בשתיהן כאחת 33.בכתבי קומראן
עומדים אפוא כנגד בליעל גם האל עצמו וגם המלאך הטוב – המכונה במגילת המלחמה מיכאל,
והוא השולט בבני גורלו של האל 34,ובקטע 4הוא מכונה כאמור מלכיצדק .מתח זה בא לידי
ביטוי גלוי בקטע ממגילת המלחמה שבו עומד תחילה 'אל ישראל' מול 'בליעל' ( ,1QMטור יג,
שורות ,)6–2ובהמשך נאמר' :ושר מאור מאז פקדתה לעוזרנו [ ]...וכול רוחי אמת בממשלתו
ואתה עשיתה בליעל לשחת ,מלאך משטמה ובחושך ממשלתו' (שם ,שורות ,)11–10ואולם
הביטחון הוא בישועת ה' עצמו דווקא ,שהרי 'מיא (=מי) מלאך ושר כעזרת פניכה' (שם ,שורה
.)14ואף בסרך היחד נאמר' :ואל ישראל ומלאך אמתו ֵעֶזר לכול בני אור' ( ,1QSטור ג ,שורות
;25–24וראו להלן).
נחזור אל הטקסים בקטעים .3 ,2כפי שראינו הקללות לכוח הרע והרשע הן חלק מטקס
הברית ,המציין את ההצטרפות לכת ואת חידוש ההשתייכות אליה .והנה בברית דמשק נאמר:
וביום אשר יקים האיש על נפשו (=יישבע) לשוב אל תורת משה יסור מלאך המשטמה .5
מאחריו אם יקים את דבריו.
(ברית דמשק [גניזה] ,עמ' טז ,שורות )5–4
לפנינו שם אחר של המלאך הרע' ,מלאך המשטמה' .שם זה מוכר הן מספר היובלים והן מכתובים
קומראניים (למשל' :ואתה עשיתה בליעל לשחת ,מלאך משטמה' [מגילת המלחמה ,1QM ,טור יג,
שורה .)]11לאמתו של דבר שם זה נרמז גם בקטע 2לעיל' :ארור [ב]ליעל ב[מ]חשבת משטמתו'.
מתברר אפוא כי ההצטרפות לכת ,כלומר השבועה ('יקים האיש על נפשו') לקיים את מצוות
תורת משה כראוי ,כרוכה בקללה ובהרחקה של השטן ,וכתוצאה מכך אין עוד לשטן שליטה
בחברי הכת (כל עוד הם מקיימים את שבועתם) .טקס הכניסה בברית הוא מניה וביה גם טקס
גירוש הרוחות הרעות המושלות באדם קודם הצטרפותו .מבנה רעיוני דומה ביותר אנו מוצאים
בטקס הטבילה הנוצרי במאה השנייה או השלישית לסה"נ .לפי כמה מנהגים נוצריים ,בהם
33ראוJ. Kugel, ‘4Q369 “Prayer of Enosh” and Ancient Biblical Interpretation’, DSD, 5 (1998), pp. : 506
.131–137השוו גם אל האמור בחיבור נוצרי־יהודי מן המאות הראשונות לסה"נ ,שבו מפורש הפסוק
בדברים לב ,ט על מינויו של ראש המלאכים בידי האל כממונה על עובדיו ,כלומר ישראל; ראו:
,Pseudo-Clementines, Recognitiones, II, 42והשוו אל הטענות שם בפרק B. Rehm [ed.], Die( 39
,Pseudoklementinen, II: Rekognitionen in Rufinus Übersetzug [GCS, 51], Berlin 1965, p. 77והשוו
שם ,עמ' ;75תרגום לאנגלית ראוA. Roberts & J. Donaldson [eds.], Ante-Nicene Fathers, Peabody, :
.)Mass. 1994, p. 109גם כאן אפוא הורכבו שתי המסורות ,האחת שהאל לבדו מושל בישראל והאחרת
שיש לישראל מלאך הממונה עליהם מלמעלה.
' 34לוא [ידעו כיא מאל] ישראל כול הויה ונהיה ויכלה בליעל בכול נהיי עולמים .היום מועדו להכניע ולהשפיל
שר ממשלת רשעה ,וישלח עזר עולמים לגורל [פ]דותו בגבורת מלאך האדיר ל ִמְׂשַרת מיכאל באור עולמים'
( ,1QMטור יז ,שורות .)5–4
