Page 128 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫מנחם קיסטר‬

‫מקולל כל 'גורל אשמתו'‪ ,‬הכולל כאן גם בני אדם שברשותו‪ ,‬הם בני בליעל (המונח המקראי 'בני‬
‫בליעל' מתפרש כאן כבניו של הכוח הקוסמי הרע הקרוי בליעל!)‪ ,‬וגם מלאכים בפמלייתו של‬

‫המלאך הרע בליעל‪ ,‬רוחות המסייעות בידו‪ ,‬הן 'רוחי גורלו'‪.‬‬
‫בקטע אחר‪ ,‬שאף הוא מתאר מעמד דומה של טקס ברכות וקללות‪ ,‬יש קללה למלאך הרוע‬

‫בלשונות קרובים הן לאלו שבסרך היחד (קטע ‪ )1‬הן לאלו שבקטע ‪:2‬‬

‫[ויבדילהו אל] לרעה מתוך בני הא[ור בהסוגו מאחריו והוסיפו ואמרו‪ :‬אר]ור אתה מלכי רשע‬ ‫‪ .3‬‬
‫בכול מח[שבות יתנכה] אל לזעוה ביד נוקמי נקם לוא יחונכה אל בקוראכה‬
‫[ישא פני אפו] לכה לזעמה ולוא יהיה לכה שלו[ם] בפי כול אוחזי אבו[ת] [‪ ]...‬וארורים‬
‫עוש[י מחשבות רשעת‪°‬ה‪ 21‬ומ]קימי מזמתכה בלבבמה לזום על ברית אל [ולהמיר את התורה‬

‫ואת דבר]י כול חוזי אמ[תו]‪.‬‬

‫(‪ ,4Q280‬קטע ‪22)2‬‬

‫כאן הקללה מכוונת לדמות הקרויה מלכירשע‪ ,‬המלאך הרע‪ ,‬הוא מלאך הרשע ומלך הרוע‪23,‬‬
‫שהרשעים ומחשבותיהם אינם אלא כלים בידיו‪ 24.‬מלאך רע זה‪ ,‬מלכירשע‪ ,‬נזכר גם בקטע ארמי‬
‫של חיבור פסידו־אפיגרפי הקרוי חזון עמרם‪ ,‬ושנשתמר רק בקומראן‪ 25,‬והוא מתואר שם כמושל‬

‫על כל בני חושך‪ ,‬וכנגדו המלאך הטוב‪ ,‬ששמו לא שרד שם‪ .‬אך מובן שהשם מלכירשע אינו אלא‬
‫היפוכו של השם מלכיצדק‪ 26,‬ובקטע אחר מקומראן אכן מופיעה הדמות המכונה מלכיצדק‪:‬‬

‫‪' 21‬רשעתכה' (לפי ההמשך כאן‪' ,‬מזמתכה') או 'רשעתמה' (לפי המקבילה בקטע ‪ .)2‬וראו להלן‪ ,‬עמ' ‪.509‬‬ ‫‪504‬‬

‫‪B. Nitzan, ‘4QCurses’,E. Chazon et al., Qumran Cave 4, XX: Poetical and Liturgical Texts, Part 2 22‬‬

‫‪(DJD, 29), Oxford 1999, pp. 1–8‬‬

‫‪ 23‬המילים 'מלך' ו'מלאך' ניַּדמו מאוד בהגייה ובכתיב‪ .‬כך אנו מוצאים בקטע של ספר היובלים שוב ושוב‬
‫את הכתיב 'מלך' למילה 'מלאך'‪ ,‬והאל"ף הוגהה בין השיטין‪ .‬ראו‪ ,4Q216 :‬טור ה‪ ,‬שורות ‪;8 ,7 ,6 ,5‬‬

‫‪J. VanderKam & J. T. Milik, ‘4QJubileesa’, H. Attridge et al., Qumran Cave 4, VIII: Parabiblical‬‬

‫‪Texts, Part 1 (DJD, 13), Oxford 1994, pp. 1–24‬‬

‫‪ 2 4‬ראו להלן‪ ,‬עמ' ‪ .510–509‬על מלכירשע בקומראן ראו‪J.T. Milik, ‘Milkî-sẹ deq et Milkî-reša‘ dans :‬‬

‫‪les anciens écrits juifs et chrétiens’, JJS, 23 (1972), pp. 95–144; P.J. Kobelski, Melchizedek and‬‬

‫‪Melchireša‛, Washington DC 1981‬‬

‫‪ 25‬ראו‪ .J.T. Milik, ‘4QVisions de Amram et une citation d’Origène’, RB, 79 (1972), pp. 77–97 :‬לפרסום‬
‫הרשמי של קטע זה (‪ )4Q543‬ראו‪E. Puech, ‘4QVisions de Amrama ar’, idem, Qumran grotte 4, XXII: :‬‬
‫‪ .Textes araméens, premiére partie: 4Q529–549 (DJD, 31), Oxford 2001, pp. 289–318‬ההבחנה בין‬
‫הדואליזם בחיבור זה‪ ,‬שהוא קוסמי גרידא‪ ,‬ובין הדואליזם המוכר מכתבי קומראן האחרים (כך פריי [לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,]3‬עמ' ‪ )322–320 ,288‬נראית לי מלאכותית ומאולצת‪ :‬ההבחנה בין צדק לרשע‪ ,‬בין אמת לשקר‪,‬‬
‫היא לדעתי הבחנה מוסרית ופסיכולוגית‪ .‬קשה לדעת אם מחבר חזון עמרם (שממנו הגיעו לידינו רק כמה‬
‫שורות מקוטעות מאוד בעניין זה) דגל בשיטה מעין שיטת תורת שתי הרוחות לכל דקדוקיה‪ ,‬אולם עקרונית‬

‫איני רואה כל הכרח להפריד בין שיטותיהם התאולוגיות‪.‬‬
‫‪ 2 6‬סקירה כללית ראו‪ :‬מיליק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;)24‬קובלסקי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)24‬נראה שלפי הבנה זו התפרש גם‬
‫הכתוב בבראשית טז‪ ,‬יח על מלאך כוהן גדול של מעלה‪ .‬בכך נפתרה גם בעיה פרשנית קשה‪ :‬מיהו אדם‬
‫שהוא 'כהן גדול לאל עליון' (כלומר – לפי הקריאה בימי בית שני – מונותאיסט!)‪ ,‬שאינו שייך לשושלת‬
‫אברהם‪ ,‬ושאברהם נוהג בו כבוד כה רב? אין צריך לומר שהופעתו האחרת של 'מלכיצדק' במקרא‪ ,‬בתהלים‬
‫קי‪ ,‬ד‪ ,‬יכלה להתפרש בנקל על דמות על־אנושית‪ .‬במחקר קומראן הובעו גם דעות אחרות בדבר הקשר‬